7 שעות בצום - וזו הסיבה לכך שהניתוח בוטל
מטופלת הגיעה לבית החולים יוספטל באילת אחרי שצמה ולקחה תרופות הכנה לקראת ניתוח שהיתה אמורה לעבור. רק בסמוך לכניסה לחדר הניתוח התברר שהמקום לא הוכן לאלרגיה שלה ללטקס, אף שהיא היתה רשומה בתיק הרפואי שלה. היא תבעה 30 אלף שקל, וקיבלה 4,000. השופט גם קבע
שהסירוב שלה להתנתח למחרת לא עזר לה
היא הגיעה לבית החולים בבוקר, כשהיא בצום מלא, אחרי שלקחה טיפול תרופתי מקדים כפי שהנחו אותה. אחר כך היא חיכתה כשבע שעות. ממש לפני הכניסה לחדר הניתוח הודיעו לה שהניתוח לא יתקיים, משום שחדר הניתוח לא הוכן למטופלת עם אלרגיה ללטקס. האלרגיה היתה רשומה בתיק הרפואי שלה.
באחרונה הסתיים ההליך המשפטי בעניין. בית המשפט לתביעות קטנות באילת קיבל חלקית את התביעה שהגישה המטופלת נגד שירותי בריאות כללית, הבעלים של בית החולים יוספטל. הנשיא עמית יריב חייב את כללית לשלם לה 4,000 שקל פיצוי ועוד 250 שקל הוצאות משפט. היא תבעה 30 אלף שקל.
לפי כתב התביעה, המטופלת זומנה להליך רפואי בבית החולים ב-2 בפברואר השנה. בתיק הרפואי שלה צוין שהיא אלרגית ללטקס. בעבר אפילו ענדו לה בבית החולים צמיד אדום שמסמן אלרגיה. לטענתה, זה מידע רפואי קריטי שהיה ידוע לבית החולים. היא סיפרה שאחרי כשבע שעות המתנה התברר ש"הצוות לא קרא את התיק כראוי", ושחדר הניתוח אינו ערוך למטופל עם אלרגיה ללטקס. זו היתה הסיבה לכך שהניתוח בוטל ברגע האחרון. בינתיים היא כבר סבלה מתופעות הלוואי של התרופות שאותן היא לקחה לקראת ההליך.
לדבריה, זה לא נגמר שם. היא טענה שמנהל המחלקה התקשר אליה, הרים עליה את הקול ודיבר אליה בטון מאיים ומזלזל. לטענתה, ההתנהגות הזאת הגבירה את תחושת ההשפלה ביום שהיה רגיש עבורה ממילא. היא פנתה גם למחלקת פניות הציבור, אבל לדבריה הפניות נדחו ובית החולים התנער מאחריות. בתביעה היא טענה לרשלנות, לפגיעה באוטונומיה, לעוגמת נפש, לכאב ולאובדן ימי עבודה.
כללית: "תביעה קנטרנית ומופרזת"
בכללית דחו את הטענות. הם ביקשו לסלק את התביעה על הסף, מכיוון שלא צורפה אליה חוות דעת רפואית. לטענתם מדובר ב"תביעה קנטרנית ומופרזת" שכל כולה דחייה קצרה של פחות מ-24 שעות, שנדרשה כדי להכין חדר ניתוח שמתאים לאלרגיה.
הטענה המרכזית שלהם היתה שהמטופלת קיבלה הצעה לעבור את הניתוח כבר למחרת בבוקר. לפי כללית, היא סירבה ועזבה את בית החולים, וזאת כדי להגדיל את הנזק הנטען. הם גם הדגישו שהיא לא הזכירה את ההצעה בכתב התביעה. לטענתם, זה מעיד על חוסר תום לב ועל ניסיון "לעשיית עושר ולא במשפט". כללית הוסיפה שתופעות הלוואי של התרופות היו ידועות למטופלת מראש, ושהיא חתמה עליהן בטופסי ההסכמה.
הנשיא יריב החליט לדון בתיק על סמך המסמכים בלבד, בלי דיון. קודם כל הוא דחה את הבקשה לסלק את התביעה על הסף. לדבריו, התביעה לא עוסקת בשאלה רפואית שמחייבת מומחה. היא עוסקת "בעצם ביטולה של פרוצדורה רפואית, עובדה אשר אינה שנויה במחלוקת". הוא ציין שאין מחלוקת על כך שבית החולים ידע על האלרגיה והיה צריך להיערך לכך. הוא קבע שהעובדה שהבעיה התגלתה רק בסמוך לניתוח, אחרי שבע שעות המתנה, "מלמדת על כשל בהתנהלות בית החולים המזכה את התובעת בפיצוי".
גם הטענה שלפיה מדובר בתביעה קנטרנית לא שכנעה אותו. הסיבה: כללית עצמה הודתה בכתב ההגנה שרק בשעות הצהריים התברר ש"כל ההכנה של התובעת היתה לשווא". לגבי ההצעה לנתח אותה למחרת, הוא כתב שאין בה "כדי לרפא את המחדל" או לשלול את הפיצוי על אי הנוחות ועוגמת הנפש שכבר נגרמו.
הסירוב והעזיבה פעלו נגדה
עם זאת, השופט קבע שהסכום שנתבע מופרז. לא הוכח נזק רפואי, ולא הוצגו קבלות או ראיות להוצאות אחרות. הוא אמר שאפשר להבין את הכעס והאכזבה של האשה, אבל הוסיף כי "גם אם תחושת הכעס היתה מוצדקת, סירובה להצעת בית החולים להתנתח למחרת ועזיבתה את בית החולים, אינן מתיישבות עם חובתה להקטין את נזקיה".
השופט התייחס גם לשיחה שלה עם מנהל המחלקה. ממכתב התלונה של המטופלת עצמה עלה שהיא עזבה את בית החולים עוד לפני שלטענתה הוא צעק עליה. לכן, כתב השופט, "אין לייחס את עזיבתה להתנהלות מנהל המחלקה". הוא הוסיף שבית החולים הציע לה לעבור את הניתוח למחרת כשהיא תנותח ראשונה. בסוף הוא קבע שפיצוי בסכום של 4,000 שקל "משקף באופן ראוי ומידתי" את אי הנוחות ועוגמת הנפש שנגרמו לה.
