הפתרון לפלונטר הפוליטי: חוק הנאשם וחנינה לנתניהו

אם תוצאות האמת של הבחירות לכנסת ה-26 יהיו דומות למה שידוע הבוקר, אנחנו עלולים להיכנס למערבולת של בחירות נוספות - אולי יותר מאשר פעם אחת - דווקא כאשר ישראל זקוקה יותר מאי פעם לוודאות וליציבות. וחמור מכך: בתקופת הביניים תמשיך לשלוט ממשלה כושלת, המסכנת את עצם קיומה של המדינה.

הנה הצעה לפתרון מהכיוון החוקתי-משפטי; ברור שההיבטים הפוליטיים והאישיים מצריכים דיון נפרד ובהחלט יהיו משמעותיים באפשרות לממש אותה. בארבע מילים: חוק הנאשם וחנינה לנתניהו. נסביר.

חוק יסוד הממשלה קובע, כי שר או סגן שר שהורשעו בעבירה שיש עימה קלון, כהונתם תיפסק ביום מתן פסק הדין. בניגוד להלכת דרעי-פנחסי של בג"ץ משנת 1993, הוא אינו מחייב לפטר אותם בעת הגשת כתב אישום נגדם. אולם, בג"ץ קבע מספר פעמים שאותה הלכה שרירה וקיימת. בפועל אכן נוהגים על פיה, וזאת הסיבה שבנימין נתניהו אינו יכול ליטול לידיו תיקים שפינו הסיעות החרדיות.

אבל מה עם ראש ממשלה? חוק יסוד הממשלה קובע, כי אם הוא הורשע בעבירה שיש עימה קלון, יכולה הכנסת להדיחו ברוב של 61 מחבריה. הוא אינו קובע הדחה אוטומטית, וכמו לגבי שרים וסגני שרים - הוא שותק לגבי הדין בעת הגשת כתב אישום, הן לגבי הכהונה והן לגבי האפשרות לקבל מנשיא המדינה את המנדט להרכיב ממשלה.

שימו לב מה אמרו השופטים בבג"ץ ה-0:11

סוגייה זו נדונה במה שמכונה "בג"ץ ה-0:11", בו נקבע פה אחד בשנת 2020 שנתניהו יכול להרכיב ממשלה למרות כתב האישום נגדו. השופטים הסבירו, כי לא ניתן להכתיב לנשיא המדינה על מי להטיל את המנדט, לא ניתן למנוע ממי שקיבל את המנדט לממש אותו ולא ניתן להורות לחברי הכנסת שלא להצביע בעדו.

כל השופטים הביעו חוסר נחת מן התוצאה המעשית - שאדם המואשם בקבלת שוחד ובמרמה והפרת אמונים יעמוד בראש הממשלה - אבל הסבירו שזה מה שמחייב המצב החוקי. חמישה מהם קראו למחוקק לומר את דברו; מאחר שהמצב הקיים מאפשר לנאשם להרכיב ממשלה, ברור שכוונתם הייתה שיש לאסור זאת במפורש. היו אלו הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ ומני מזוז.

כידוע, זה לא קרה בשש השנים שחלפו מאז. ברור היה שממשלות נתניהו לא יעבירו כזה חוק, וגם ממשלת בנט-לפיד נמנעה מכך משום שכמה מאנשיה פזלו לעבר הליכוד (ושניים מהם גם ערקו אליו). האם ניתן לעשות זאת כיום, באמצעות מה שמכונה "חוק הנאשם"? כלומר: האם ניתן לשנות כעת את חוק יסוד הממשלה, כך שימנע מנתניהו לעמוד בראש הממשלה הבאה גם אם גוש הימין ינצח בבחירות לכנסת ה-27 העשויות להתקיים בקרוב?

לכאורה, התשובה שלילית. מדובר בחוק פרסונלי מובהק, המכוון לאדם אחד במצב נקודתי. אבל התשובה מורכבת יותר. מבין חמשת השופטים שציינתי, רק ברק-ארז אמרה שיש למנוע פרסונליזציה של חוק כזה. אם החוק ייכנס לתוקף מהכנסת הבאה, תיחלש טענת הפרסונליות (כפי שעשה בג"ץ ב-2023 כאשר קבע שחוק הנבצרות הוא פרסונלי ולכן יחול רק מהכנסת ה-26).

יתרה מזאת: בהחלט יש מקום לטעון, כי מאחר שההימנעות מחקיקה הייתה לגמרי פרסונלית - אזי לא ניתן לצאת נגדה בטענה שהיא פרסונלית. חוץ מזה, מותר לצפות שבג"ץ יבין את המשמעות ולא ימהר לפסול תיקון שכזה לחוק יסוד. אגב: דווקא השמרנים המובהקים המתנגדים עקרונית להתערבות בחקיקת יסוד - מינץ ונעם סולברג - יכולים להכריע כאן נגד פסילת החוק.

• ניתוח ביזפורטל: 73% מהעניינים מצביעים לביבי; 70% מהעשירים לגוש השינוי
• הדולר מזנק בחזרה לכ-3.09 שקלים: ספירת הקולות הפכה את כיוון המט"ח

מה קבע בג"ץ בפסק דין קו 300

אבל זה רק השלב הראשון. חוק הנאשם יציב בפועל קו סיום לקריירה של נתניהו; הוא לא יוכל להיות ראש ממשלה אם יהיו בחירות חוזרות, וכזכור - גם לא שר וסגן שר. הוא לא ירוץ לכנסת בשביל להיות יו"ר האופוזיציה או יו"ר ועדת החוץ והביטחון. לצד המקל הזה, יש להציע לנתניהו גם גזר בדמות חנינה, אם יפרוש לצמיתות מהחיים הפוליטיים. פרישה כזאת תסלול את הדרך להקמת ממשלת אחדות עם הליכוד כבר כעת, משום שהיא תסיר את המכשול של נאשם הנושא באחריות העליונה ל-7 באוקטובר. אולי אפילו יהיה בליכוד מרד נגד נתניהו, אם בכיריו יבינו שהוא ההבדל בין כסאות הממשלה לבין ספסלי האופוזיציה.

נתניהו הגיש את בקשת החנינה לפני שנה. הנשיא יצחק הרצוג ביקש לנהל מו"מ על הסדר טיעון לפני שיכריע בה; היועצת המשפטית, גלי בהרב-מיארה, נענתה בצורה מסויגת ואילו נתניהו לא השיב כלל. בפועל, הטיפול בבקשה הוקפא. כעת הזמן לשלוף אותה.

בקשת החנינה אינה עומדת בכללים שקבע בג"ץ (בפרשת קו 300) למתן חנינה לפני הרשעה, על אחת כמה וכמה - כאשר כבר יש כתב אישום וההליך בעיצומו. אבל מתן חנינה כעת, כדי למנוע סבבי בחירות חוזרים ונשנים וכדי לאפשר באמת הליך ריפוי לאומי, יעמוד בתנאי המרכזי שקבע אז בג"ץ: מקרה חריג ביותר ובעל חשיבות יוצאת מגדר הרגיל. אפשר למצוא ניסוח בו נתניהו יודה במקצת, וגם להזכיר את אמירתה של השופטת מרים בן-פורת, ולפיה עצם בקשת החנינה מהווה הודאה.

נתניהו יקבל את החנינה שביקש ויימנע מחקיקה שתסלק אותו בבושת פנים מן החיים הציבוריים ותיזכר לנצח על שמו. המדינה תקבל ממשלה יציבה, ללא הקיצוניים משני הצדדים, אשר תוכל לגשת למלאכת ריפוי החורבות שמותירה אחריה הממשלה היוצאת. כן, יהיו חברים בה חלק מהאחראים לאותו חורבן, אבל זהו מחיר שכדאי לשלם תמורת הסכמה רחבה בסוגיות הבטחוניות, המדיניות, החברתיות והכלכליות המכריעות העומדות לפתחנו.

האם התרחיש הזה מציאותי? הוא מצריך התממשות של שורת תנאים, שכל אחד מהם כלל אינו פשוט. הוא מצריך הסכמה של גדי איזנקוט ונפתלי בנט לחוקק את חוק הנאשם, בניגוד לעמדתם הנוכחית. הוא מצריך נכונות של נתניהו (ומשפחתו) לפרוש, בניגוד להיאחזות בקרנות המזבח של השררה ובניגוד לדחיינות הקבועה. הוא מצריך שיתוף פעולה מצד הרצוג בקביעת תנאי החנינה. הוא מצריך מעוף ותעוזה של שופטי בית המשפט העליון.

• "מה שלא למדו בהתמחות, לומדים כעורכי דין"
• המוסך ביקש לפסול את שמאי הפניקס, והשופט: "חובה לנמק"

הסיכויים לא גבוהים. אבל ההצעה הזאת מלמדת, כי ניתן למצוא נתיבים יצירתיים לטובת המדינה ואזרחיה. זוהי חובתם הראשונה במעלה של נבחרינו.