לא חייבים עוד תחנות כוח: הטכנולוגיות שיכולות לשנות את מרוץ ה-AI ומי עשוי להרוויח מהן

מרוץ הבינה המלאכותית כבר מזמן אינו רק מרוץ אחר השבב המהיר ביותר. ככל שחברות הטכנולוגיה מפעילות מודלים גדולים יותר ומשרתות יותר משתמשים, הן זקוקות לעוד מעבדים, עוד שרתים ובעיקר לעוד חשמל. אלא שהקמת תחנות כוח הוא תהליך ממושך, ובמקומות רבים חיבור לרשת החשמל הפך לצוואר בקבוק שמקשה להקים מרכזי נתונים בקצב שבו השוק מבקש להתרחב.

הפתרון לא חייב להגיע רק מצד ההיצע. חלק מהחברות מנסות להפיק יותר כוח מחשוב מכל מגה-ואט, לצמצם את צריכת החשמל של מערכות הקירור ולקצר את הזמן שחולף עד שמרכז נתונים מתחיל לפעול. השינוי הזה עשוי ליצור הזדמנויות גם מחוץ לשוק השבבים, אבל הוא גם מעלה שאלה למשקיעים: מי ירוויח מההתייעלות, ומי עלול לגלות שאפשר להפיק את אותה תפוקה עם פחות ציוד?

לא רק שבבים: התוכנה שמנסה לחלץ יותר כוח מחשוב מהשרתים הקיימים

אחד ממקורות הבזבוז הגדולים במרכזי נתונים הוא לא בהכרח צריכת החשמל של השבבים, אלא האופן שבו משתמשים בהם. ארגונים מקצים לפעמים למודל או למשימת פיתוח יותר מעבדים וזיכרון מכפי שנחוץ בפועל, ומשאירים קיבולת יקרה ללא שימוש. לפי מחקר של Gartner שפורסם במאי 2026, אשכולות GPU ארגוניים רבים מנוצלים בשיעורים נמוכים, לעיתים סביב 15%-20% בלבד. במילים אחרות, חלק מהחשמל והציוד שהארגון כבר משלם עליהם אינם מתורגמים לתפוקת מחשוב מועילה.

סטארטאפים מנסים לפתור את הבעיה באמצעות שכבת תוכנה שמנטרת את העומס ומקצה משאבים מחדש. 

Atom, למשל, מפתחת מערכת שמאפשרת לשתף מעבדים גרפיים בין שירותים שונים בזמן אמת, במקום להקצות לכל שירות קיבולת נפרדת שאינה מנוצלת במלואה. החברה טוענת שהגישה יכולה לאפשר הפעלת פי 2-3 יותר עבודה על אותה תשתית, בהשוואה להקצאה נפרדת של מעבדים לכל שירות. Expanse מתמקדת בצד אחר של הבעיה: היא מנתחת משימות מחשוב ומסייעת להקצות להן מראש את כמות המשאבים הנכונה, כדי לצמצם הקצאות יתר והרצות שנכשלות. אלה נתונים ותיאורים שמציגות החברות עצמן, והחיסכון בפועל תלוי בעומסי העבודה של כל לקוח.

היתרון של פתרונות כאלה הוא שלא בהכרח צריך להחליף שרתים או לרכוש שבבים חדשים. אם אפשר להפיק יותר עבודה מאותו מספר מעבדים, הארגון עשוי לצמצם את הוצאות הענן, להקטין את צריכת החשמל או להפעיל יותר שירותי AI באותה תשתית. עבור מפעילי מרכזי נתונים, זו דרך להגדיל את התפוקה בלי להמתין בהכרח להרחבת אספקת החשמל.

אנבידיה רוצה להוציא יותר מכל מגה-ואט

בכנס GTC בברלין הציגה אנבידיה NVIDIA Corp. -0.59%   את DSX, פלטפורמה לתכנון ולהפעלה של מרכזי נתונים לבינה מלאכותית. החברה טוענת כי השילוב בין ניהול צריכת החשמל, מערכות קירור ותוכנה יכול לאפשר להפיק את אותה תפוקת AI עם עד 30% פחות חשמל. הרעיון הוא לא רק לצמצם את צריכת החשמל של כל מעבד, אלא לנהל את צריכת החשמל של המערכת כולה ולהשתמש טוב יותר בקיבולת שכבר זמינה.

אחד הרכיבים הוא DSX MaxLPS, שמקצה באופן דינמי את תקציב החשמל בין המעבדים והעומסים השונים. כך ניתן לנצל חשמל שנותר פנוי בחלקים מהמערכת כדי להפעיל עוד מעבדים או להגדיל את התפוקה, בלי לחרוג ממגבלת ההספק של המתקן.

בבדיקת הוכחת היתכנות עם Lambda דיווחה אנבידיה NVIDIA Corp. -0.59%   על עלייה של 24% בתפוקת הטוקנים ועל אפשרות להפעיל 19% יותר קיבולת מעבדים תחת תקציב חשמל קבוע. בניסוי נפרד עם Nscale דווח על עלייה של כ-49% בתפוקת ההסקה ועל 37% יותר מעבדים מנוהלים תחת תקציב של כ-264 קילוואט.

לצד זאת, אנבידיה NVIDIA Corp. -0.59%   הציגה את DSX Flex, שנועד לאפשר למרכזי נתונים להתאים את צריכת החשמל שלהם למצב הרשת. בניסוי מוקדם עם שותפים, שנערך בתנאי רשת מדומים, דווח על צמצום של עד 40% בצריכת החשמל של מחשוב בתגובה לאירועים ברשת, תוך המשך הפעלת עומסים קריטיים. אם יכולת כזו תיושם בהיקף רחב, היא עשויה לסייע למפעילים להתמודד עם מגבלות חשמל ולהגיב לתנודות במחירים ובביקוש.

• אנבידיה הפכה לבנק של עולם ה-AI, ועכשיו מגיע מבחן האשראי הראשון
• אפל במרחק נגיעה מהכתר של אנבידיה: האייפון המתקפל אזל, והמניה בשיא שלפני הדוח

המהלך אינו מסתכם בתוכנה. אנבידיה NVIDIA Corp. -0.59%   הציגה גם את DSX POD, תכנון מודולרי למרכזי נתונים המבוססים על הדור הבא של מערכות החברה. לפי אנבידיה , יחידות שמורכבות ונבדקות מראש עשויות לקצר את זמן ההתקנה באתר מכשישה חודשים לכשבועיים, בתנאי שהתשתיות הדרושות כבר מוכנות. החברה מתכננת להתחיל בפריסה עם שותפים במהלך 2027.

זהו פרט משמעותי מבחינה עסקית: כל יום שבו מרכז נתונים אינו פעיל הוא יום שבו השרתים והציוד שהותקנו בו עדיין לא מייצרים את מלוא ההכנסות האפשריות. קיצור ההקמה עשוי לשפר את התשואה על ההשקעה, אבל הוא לא פותר לבדו את המחסור בחשמל, בקרקע או בחיבור לרשת.

הקירור הופך לחלק מרכזי במרוץ

המעבדים המתקדמים מייצרים חום רב, וככל שצפיפות המחשוב עולה, קירור האוויר המסורתי מתקשה להתמודד עם העומס. לכן מרכזי נתונים עוברים יותר ויותר לקירור נוזלי, שמסוגל להעביר חום ביעילות גבוהה יותר ולתמוך בצפיפות גדולה של מעבדים.

גם כאן אנבידיה NVIDIA Corp. -0.59%   מנסה לשנות את התכנון המקובל. החברה הציגה מערכות המבוססות על מעגלי קירור סגורים ומצננים יבשים, שמסלקים חום לאוויר בלי להסתמך על אידוי מים כפי שקורה במערכות קירור מסוימות. לפי החברה, פריסה בהיקף של שני גיגה-ואט עשויה לחסוך עד 54 מיליון ליטר מים ביום לעומת מערכות המבוססות על מגדלי קירור מסורתיים. מדובר באומדן של החברה, והתוצאה בפועל תלויה בין היתר באקלים ובתכנון המתקן. באזורים חמים במיוחד עדיין עשוי להידרש קירור מכני נוסף.

המעבר לקירור מתקדם ולניהול חשמל יעיל עשוי לתמוך בחברות כמו מודיין Modine Manufacturing Co. -1.35% ,שניידרSchneider Electric -1.85%  , ורטיבVertiv Holdings -0.65%   ו-איטוןEaton Corporation plc -0.78% , המספקות פתרונות לתשתיות חשמל, ניהול חום וקירור. גם אינפיניוןInfineon Technologies AG -2.44%  עשויה ליהנות מהביקוש לרכיבי הספק המשמשים מערכות חשמל מתקדמות.

• הבורסה בברזיל צונחת בעקבות בחירתו מחדש של מועמד השמאל לולה דה סילבה
• מאסק: ספיייס איקס גייסה 40 מיליארד דולר לרכישת שבבי בינה מלאכותית

אחת החברות הבולטות בתחום היא ורטיבVertiv Holdings -0.65% , שמספקת תשתיות חשמל וקירור למרכזי נתונים. ברבעון השני של 2026 דיווחה החברה על הכנסות של כ-3.3 מיליארד דולר, עלייה של 24% לעומת התקופה המקבילה, והעלתה את תחזית ההכנסות השנתית. החברה הצביעה על ביקוש חזק הקשור ל-AI ועל מערכות שהופכות מורכבות ועתירות תשתיות יותר.

אם חברות הקירור והחשמל כבר מתומחרות בציפייה להמשך השקעות חריגות, הן יצטרכו להמשיך להציג צמיחה והזמנות חזקות כדי להצדיק את השווי. מנגד, האטה בהקמת מרכזי נתונים או דחייה בחיבורם לרשת עלולות לדחות גם את ההכנסות של ספקיות הציוד.

האם התייעלות בחשמל תפגע בביקוש לשבבים?

יש כאן גם סיכון מעניין עבור אנבידיהNVIDIA Corp. -0.59%  עצמה. אם אפשר להפיק אותה תפוקת AI עם פחות חשמל ועם פחות מעבדים, חלק מהלקוחות עשויים להזדקק לפחות ציוד עבור משימה נתונה. לכאורה, זה עלול לפגוע בביקוש לשבבים.

אלא שהתרחיש ההפוך אפשרי לא פחות. כשהפעלת מודלים נעשית זולה ויעילה יותר, עסקים יכולים להריץ יותר משימות, להרחיב את השימוש בבינה מלאכותית ולהציע שירותים שבעבר היו יקרים מדי. במקרה כזה, החיסכון בעלויות לא בהכרח יפחית את הביקוש למחשוב, אלא יאפשר להרחיב אותו.

זהו אפקט מוכר בכלכלה: התייעלות יכולה להוזיל את השימוש בטכנולוגיה, ובכך להגדיל את הביקוש הכולל אליה. לכן קשה להסיק מהתייעלות אנרגטית לבדה אם מספר השבבים שיימכרו יקטן או יגדל. התוצאה תלויה בקצב שבו הביקוש החדש למחשוב יעלה על החיסכון בציוד לכל משימה.

גם מפעילות מרכזי הנתונים, ובהן קורוייבCoreWeave -2.46%  , עשויות ליהנות מתפוקה גבוהה יותר מאותה תשתית חשמל. אבל אם ההתייעלות תגדיל את היצע המחשוב הזמין בשוק, היא עשויה גם להגביר את התחרות וללחוץ על המחירים שחברות אלה יכולות לגבות מלקוחותיהן.

הצעד הבא בתקשורת: להעביר מידע באמצעות אור

תחום נוסף שכדאי לעקוב אחריו הוא התקשורת האופטית. ככל שמרכזי הנתונים גדלים, נדרש להעביר כמויות גדולות יותר של מידע בין מעבדים, שרתים ומערכות אחסון. חברות כמו לומנטום Lumentum Holdings 0.48%  , קורנט Coherent 0.71% ומארוולMarvell Technology Group Ltd. 2.26%  פועלות בתחומים הקשורים לתקשורת אופטית ולרכיבים להעברת נתונים במהירות גבוהה.

השלב הבא הוא שילוב מנועים אופטיים קרוב יותר לשבבים ולמתגים, בטכנולוגיה המכונה Co-Packaged Optics (CPO). במקום להעביר את המידע כולו באמצעות אותות חשמליים לאורך מסלולים מוגבלים, הטכנולוגיה משלבת רכיבים אופטיים בתוך מארז המערכת או בסמוך אליו. לפי ניתוח של מקינזי שפורסם ב-2026, הערכות בתעשייה מצביעות על פוטנציאל להפחית בכ-50%-65% את צריכת האנרגיה להעברת כל ביט, בהשוואה למודולים אופטיים מסורתיים. מדובר בהערכות טכנולוגיות ולא בחיסכון מובטח בכל מערכת והאימוץ המסחרי תלוי בעלות, אמינות ובמורכבות הייצור.

אבל ההזדמנות לא נעצרת אצל יצרניות הרכיבים האופטיים. חברת אקסט AXT Inc 1.01%  מייצרת מצעי אינדיום פוספיד (InP), חומר גלם המשמש לייצור לייזרים ורכיבים אופטיים להעברת מידע במהירות גבוהה. החברה חתמה על הסכמי אספקה עם לומנטום Lumentum Holdings וקורנט Coherent 0.71% , הכוללים מקדמות של 43.5 מיליון דולר ו-22.3 מיליון דולר, בהתאמה.

צוואר הבקבוק הבא הוא החשמל עצמו: שנאים מהדור החדש

גם אם התוכנה והשבבים נעשים יעילים יותר, מרכזי נתונים עדיין צריכים לקבל כמויות עצומות של חשמל ולהמיר אותו למתח המתאים לשרתים. כאן נכנסות לתמונה טכנולוגיות חדשות להמרת חשמל, ובהן שנאים במצב מוצק (Solid-State Transformers). בניגוד לשנאים המסורתיים, המבוססים על ליבה וסלילים, מערכות אלה משתמשות באלקטרוניקת הספק מתקדמת כדי לשלוט בהמרת החשמל ולתמוך בארכיטקטורות מתח חדשות.

העניין בתחום מתגבר על רקע המעבר המתוכנן לתשתיות חשמל במתח ישר של 800 וולט במרכזי נתונים מהדור הבא, שמיועדות לתמוך בצפיפות הספק גבוהה יותר. לפי דיווח שפורסם ביוני 2026, חברות כמו Heron Power, DG Matrix ו-Amperesand גייסו יחד מאות מיליוני דולרים לפיתוח טכנולוגיות המרת חשמל מהדור החדש. גם יצרניות תשתיות גדולות, ובהן EatonEaton Corporation plc -0.78%  , פועלות בתחום.

הטכנולוגיה עשויה לאפשר חלוקה והמרה יעילות יותר של החשמל, ולסייע בהתמודדות עם עומסים משתנים ועם מגבלות מקום במרכזי נתונים. עם זאת, היא עדיין אינה פתרון קסם למחסור בחשמל: שנאי מתקדם לא מייצר אנרגיה חדשה ולא מחליף את הצורך בחיבור לרשת, והיקף האימוץ המסחרי תלוי בבשלות הטכנולוגיה, בעלויות ובתקני הבטיחות.

ישראל: 27 אלף מגה-ואט בבקשות, אבל החשמל לא מובטח

הפער בין התוכניות לבין היכולת להוציא אותן לפועל בולט במיוחד בישראל. עפ"י הערכות, הבקשות לחיבור מרכזי נתונים לרשת החשמל הגיעו להיקף מצטבר של כ-27 אלף מגה-ואט, לעומת כושר ייצור חשמל מותקן של כ-18.8 אלף מגה-ואט במדינה.

בתגובה, רשות החשמל פרסמה באוקטובר את עיקרי המתווה החדש לחיבור מרכזי נתונים גדולים. לפי המתווה שדווח, קיבולת של מתקן חדש תוגבל ל-200 מגה-ואט, והרשות תקצה 1,000 מגה-ואט נוספים למרכזי נתונים, מעבר לכ-2,000 מגה-ואט שכבר אושרו. במקביל, צפויות דרישות ובהן ערבויות ותנאים שנועדו למנוע שמירת קיבולת חשמל לפרויקטים שאין להם סיכוי ממשי להתממש. ההחלטה המלאה צפויה לעבור הליך של הערות ציבור.

המשמעות למשקיעים ברורה: עצם הגשת בקשה לחיבור אינה שקולה לאישור חיבור, ואישור חיבור אינו מבטיח שמרכז הנתונים יוקם בזמן או יפעל בתפוקה המתוכננת. היכולת להשיג חשמל, לממן את ההקמה ולהבטיח לקוחות לטווח ארוך עשויה להיות חשובה לא פחות מהקרקע שעליה ייבנה המתקן.

כמה חברות ישראליות כבר מקדמות פרויקטים בתחום, והיקפם ממחיש את גודל ההזדמנות - וגם את הסיכונים.

נופר אנרגיהנופר אנרג'י -2.22%   מקדמת פרויקט מרכז נתונים בשוהם. לפי הדיווחים, החברה רכשה זכויות בקרקע בשטח של כ-32 דונם בכ-361 מיליון שקל, והפרויקט מתוכנן לקיבולת IT של כ-45 מגה-ואט ולחיבור מתוכנן של 60 MVA. החברה עדיין נמצאת בשלב הפיתוח ובמגעים עם שוכרים פוטנציאליים. כלומר, מדובר בפרויקט עם תכנון והשקעה בקרקע, אך לא במרכז נתונים שכבר פועל ומייצר הכנסות.

דוראלדוראל אנרגיה -0.4%  , קבוצת אמפא ונאדב ב. לוגיסטיקה מקדמות שני פרויקטים מרכזיים. בהר-טוב מתוכנן מרכז נתונים בהספק IT של כ-75 מגה-ואט, ולפרויקט התקבלה התחייבות לחיבור בהספק של 96 MVA. באלון תבור מתוכנן מתקן נוסף בהספק IT של כ-50 מגה-ואט ובהשקעה מוערכת של יותר ממיליארד שקל, אך לפי הדיווח מסוף ספטמבר עדיין לא הובטח לו חיבור לרשת.

דוראלדוראל אנרגיה -0.4%   ואמפא פרסמו תחזית שלפיה מרכז הנתונים בהר-טוב עשוי לייצר הכנסות שנתיות של כ-150 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-100 מיליון דולר בשנת פעילות מלאה. כדי לבחון את כדאיות הפרויקט יהיה צורך לעקוב אחר קצב ההקמה, ההשקעה בפועל, מועד ההפעלה והיכולת לממש את התחזית.

דליה אנרגיות הגדילה את חלקה בפרויקט מרכז נתונים באתר תחנת הכוח אשכול ל-50%. הפרויקט מתוכנן להגיע לקיבולת של עד 250 מגה-ואט, אך גם במקרה הזה יש להבחין בין היקף התכנון לבין ההסדרים הנדרשים בפועל בתחום החשמל, החיבור והרגולציה. המיקום לצד תשתית ייצור חשמל עשוי להיות יתרון, אך הוא אינו מבטיח שהמתקן יוכל לקבל את מלוא ההספק המבוקש.

קיסטוןקיסטון אינפרא -1.65%   מקדמת תוכנית להקמת שני מרכזי נתונים תת-קרקעיים באזור באר טוביה, בהספק מתוכנן של כ-40 מגה-ואט לכל אחד, בסמוך לתחנת הכוח IPM. התכנון התת-קרקעי עשוי להציע יתרונות בתחום ניצול הקרקע וההגנה על המתקן.

מגה די-סיMGOR, שבשליטת צחי נחמיאס, רכשה את שטח מפעל הצמיגים אליאנס בחדרה בכמיליארד שקל ומקדמת תוכניות למרכז נתונים גדול. לפי הדיווחים, החברה ביקשה חיבור בהיקף חריג של כ-1,100 מגה-ואט. מדובר בבקשה ולא בקיבולת שאושרה או במתקן פעיל. המתווה החדש של רשות החשמל, שמגביל מתקנים חדשים ל-200 מגה-ואט לפי עיקריו שפורסמו, עשוי להשפיע על היכולת לקדם פרויקטים בהיקפים כאלה במתכונתם המקורית.

במקביל, חברת הענן האמריקאית קרוסו חתמה על הסכם לשכירת קיבולת של כ-40 מגה-ואט במתקן שנבנה באופקים על ידי קבוצת ענן. היקף העסקה הפוטנציאלי לאורך עשר שנים עשוי להגיע לכ-3 מיליארד דולר. הסכם שכירות עם לקוח בינלאומי יכול לשפר את הנראות העסקית של פרויקט, אך חשוב לבדוק מה בדיוק נכלל בהסכם, מתי מתחילות ההכנסות ובאילו תנאים הן תלויות.

מה המשקיעים צריכים לבדוק?

הביקוש למרכזי נתונים צפוי להישאר אחד ממנועי ההשקעה החשובים של עידן הבינה המלאכותית, אבל לא כל חברה שמכריזה על פרויקט תיהנה ממנו באותה מידה. בטווח הקרוב, חברות שמספקות ציוד חשמל, קירור ותקשורת עשויות ליהנות מהשקעות שמבוצעות כבר עכשיו. אצל יזמי מרכזי הנתונים, הדרך להכנסות מורכבת יותר ותלויה בהיתרים, בחיבור לחשמל, במימון, בהקמה ובחתימה על חוזים עם לקוחות.

גם נתון של מאות מגה-ואט לא מספר לבדו אם פרויקט הוא השקעה טובה. צריך לבדוק כמה מהקיבולת אושרה בפועל, מהו לוח הזמנים, כמה הון עוד נדרש, האם יש לקוחות חתומים ומהי התשואה הצפויה על ההון שהושקע.

המרוץ ל-AI אינו מסתכם בשאלה מי ייצר את השבב החזק ביותר, אלא מי יצליח להפיק יותר עבודה מכל יחידת חשמל. תוכנות לאופטימיזציה של מעבדים, תקשורת אופטית ותשתיות חשמל מתקדמות מנסות לפתור חלקים שונים של אותה בעיה. עבור המשקיעים, המשמעות היא שההזדמנות עשויה להתרחב מעבר ליצרניות השבבים גם לספקיות התוכנה, הרכיבים האופטיים וציוד החשמל. אבל חשוב להפריד בין הבטחות לחיסכון לבין תוצאות מוכחות, ובין טכנולוגיה מבטיחה לבין חברה שמצליחה להפוך אותה להכנסות ולרווחים.