החות'ים משגרים טילים לעבר ריאד: החשש לשיבוש נוסף באספקת הנפט
סעודיה מתמודדת עם גל תקיפות חדש מצד החות'ים בתימן, דווקא ביום שבו היא מנסה להחזיר את הפעילות לנמל התעופה הבינלאומי בריאד. מערכות ההגנה האווירית של הממלכה יירטו היום (ראשון) עשרה טילים בליסטיים ששוגרו לעבר דרום המדינה, לצד טיל בליסטי וכטב"מים שנשלחו לכיוון הבירה וטיל שיוט ששוגר לעבר העיר חמיס מושייט. במקביל, החות'ים ממשיכים לאיים על נמלי התעופה ומתקני הנפט של סעודיה, והחשש הוא שהמערכה תוביל לשיבושים נוספים ביצוא הנפט ובתעופה האזורית. הנפט מסוג ברנט סגר את המסחר האחרון ב-116.72 דולר לחבית, רמתו הגבוהה ביותר מזה כחצי שנה.
האזעקות נשמעו בריאד, באבהא ובחמיס מושייט, ומערך ההגנה האזרחית הסעודי הפעיל התרעות חירום לתושבים. כעבור דקות הודיעו הרשויות כי הסכנה המיידית חלפה. הקואליציה הצבאית בהובלת סעודיה מסרה כי שני כטב"מים וטיל בליסטי שוגרו לכיוון ריאד, וטיל שיוט נוסף כוון לעיר חמיס מושייט שבדרום מערב המדינה. בהמשך דווח על יירוט של עשרה טילים בליסטיים נוספים בדרום.
האירועים מגיעים שעות ספורות אחרי שהחות'ים הודיעו כי ביצעו סדרת תקיפות נגד מתקני אנרגיה ונמלי תעופה סעודיים. בין היעדים שעליהם הצהירו נמצאים מתקני נפט של ארמקו ונמל התעופה המלך חאלד בריאד. הרשויות הסעודיות טרם אישרו את כל טענות הארגון לגבי הפגיעות במתקנים.
נמל התעופה בריאד הוא אחד הסמלים הכלכליים של המערכה הנוכחית. היום נפתחו מחדש שני טרמינלים, כשטרמינל 1 מיועד לטיסות פנים וטרמינל 2 לטיסות בינלאומיות שמפעילות חברות מקומיות. הפעילות הושבתה ב-10 באוקטובר בעקבות מתקפה שגבתה את חייהם של לפחות 13 בני אדם והביאה לפציעתם של יותר מ-300 נוספים.
דובר הזרוע הצבאית של החות'ים, יחיא סריע, הזהיר כי נמל התעופה ממשיך להיות יעד לתקיפות וקרא לחברות תעופה ולנוסעים להתרחק ממנו. האיום מגיע בזמן שסעודיה מנסה לשקם את תנועת הנוסעים ואת הפעילות העסקית בבירה. גם חזרה חלקית לפעילות עלולה להיות מורכבת כאשר חברות תעופה נדרשות לבחון מחדש את הסיכון הביטחוני, עלויות הביטוח והיכולת לשמור על לוחות זמנים סדירים.
הפגיעה בתעופה היא חלק מהמחיר הכלכלי שהממלכה משלמת. סעודיה משקיעה כ-83 מיליארד דולר בשנה בביטחון, אך מתקשה למנוע את תקיפות החות'ים. הארגון משתמש בשילוב של טילים וכטב"מים, שחלקם זולים יחסית למערכות ההגנה שנדרשות ליירט אותם. סעודיה צריכה להגן על שטח עצום, נמלי תעופה, מתקני זיקוק, צינורות נפט ונמלים ימיים, בעוד שהחות'ים יכולים לבחור בכל פעם יעדים שונים.
הבעיה מבחינת שוק האנרגיה גדולה במיוחד. סעודיה היא יצואנית הנפט הגדולה בעולם, והמערכה מול החות'ים מתרחשת במקביל לשיבושים במצר הורמוז. בשנים האחרונות הרחיבה הממלכה את השימוש בצינור הנפט החוצה את המדינה ממזרח למערב ומאפשר להעביר נפט לנמלי הים האדום. כעת גם נתיב היצוא הזה נתון לאיומים.
נתוני מינהל המידע לאנרגיה בארה"ב ממחישים את חשיבות האזור. ברבעון השני של 2026 עברו דרך מצר באב אל-מנדב כ-8.1 מיליון חביות נפט ומוצרי נפט ביום, לעומת 5.6 מיליון חביות ברבעון הראשון. במקביל, תנועת הנפט דרך מצר הורמוז ירדה מכ-14.9 מיליון חביות ביום ברבעון הראשון לכ-4.9 מיליון ברבעון השני. המשמעות היא שהחשיבות של נתיבי השיט בים האדום גדלה דווקא בתקופה שבה גם הם חשופים למתקפות.
הידעת?כמה נפט יכול לעבור בצינור מזרח-מערב של סעודיה?
המשמעות הכלכלית היא התייקרות אפשרית של הובלת נפט, הארכת מסלולי השיט ועלייה בפרמיות הביטוח. כאשר מכלית נאלצת לבחור במסלול ארוך יותר סביב אפריקה, היא צורכת יותר דלק, משקיעה יותר ימי הפלגה ומייקרת את אספקת המטען. העלויות האלה עשויות להתגלגל למחירי האנרגיה ולמוצרים שמבוססים עליה.
- החות'ים מכוונים לארמקו, והברנט קופץ לשיא של חצי שנה מעל 116 דולר
- בית המשפט דחה את הערבות הסעודית: המהנדס החשוד בהאזנה ב-OpenAI יישאר במעצר
מחיר הברנט כבר עלה ל-116.72 דולר לחבית, בעקבות החשש לפגיעה במתקני ארמקו וביצוא הסעודי. ביום שישי טיפס המחיר ב-3.14%, ובמהלך המסחר הגיע ל-117.38 דולר. הנפט האמריקאי עלה לכ-103.27 דולר לחבית. המסחר יתחדש ביום שני, והמשקיעים יבחנו האם גל התקיפות החדש פגע בתשתיות אנרגיה והאם צפויים שיבושים נוספים בהובלה.
המערכה הנוכחית מחזירה את סעודיה לעימות ישיר עם החות'ים, אחרי כמה שנים שבהן נשמרה הפסקת אש יחסית במסגרת ההסכמות שהושגו ב-2022. סעודיה התערבה במלחמת האזרחים בתימן ב-2015, ובחודש האחרון הגבירה שוב את התקיפות נגד הארגון בעקבות התקדמות כוחותיו לאורך חוף הים האדום.
החות'ים מתקרבים לאזורים אסטרטגיים הסמוכים לבאב אל-מנדב, אחד ממעברי השיט החשובים בעולם. עבור סעודיה, מדובר בשילוב בעייתי של איום על תשתיות האנרגיה, על שדות התעופה ועל היכולת להבטיח יצוא סדיר של נפט. במקביל, הממלכה ממשיכה להשקיע בתיירות, בתעופה ובפרויקטים גדולים שנועדו להקטין את התלות העתידית בהכנסות מנפט.
