10 ימי מאסר או 35 אלף שקל: חייב שעשה דין לעצמו
חייב בהליך פשיטת רגל שנמשך יותר מעשור יצטרך לשלם 35 אלף שקל של פיגורים, או להיכנס לעשרה ימי מאסר בסוף אוקטובר. השופטת רות רונן מבית המשפט העליון דחתה את בקשת רשות הערעור של רפאל רובינץ (רחד"פ 23577-10-26), יחד עם הבקשה לעכב את המאסר, בלי לבקש תשובה מהנאמנת, עו"ד גילה חכמון, ומכונס הנכסים הרשמי.
ההליך נפתח ב-2015 לבקשת אחד הנושים. לפי ההחלטה, מאז נמנע רובינץ מלמלא את חובותיו ופעל בחוסר תום לב קיצוני, ובית המשפט כבר הורה בעבר כמה פעמים על מאסרו.
בנובמבר 2024 התקיים דיון בבקשה להגדיל את התשלום החודשי שלו, על רקע מידע שהתקבל על היכולות הכלכליות שלו. רובינץ נחקר על הסתירה בין המידע לבין הגרסה שלו על מצבו הקשה, ואחרי הפסקה הסכים לשלם 2,500 שקל בחודש. מאפריל 2025 הוא הפסיק לשלם, וגם לא הגיש דוחות.
לטענתו, הוא הגיש הצעה להסדר נושים שמבוססת על כסף של צד שלישי שגר בחו"ל, והכסף יגיע בתנאי ש ההצעה תאושר. בדיון אמר בפירוש שבמקום לשלם את התשלומים, יש להעביר את הכסף במסגרת ההסדר. רוב הנושים דחו את ההצעה. מאוחר יותר הודיע שהצד השלישי מוכן להוסיף 60 אלף שקל, ובמקביל החוב שלו לקופה גדל ל-35 אלף שקל.
השופט ג' לובינסקי זיו מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד קבע שרובינץ מסוגל לשלם ונמנע מכך בכוונה. הוא תיאר את התנהלותו כאחת החמורות שנתקל בהן, והורה על עשרה ימי מאסר, אלא אם ישולם החוב.
החובה לשלם עומדת בפני עצמה
רונן הזכירה שמאסר לפי פקודת פשיטת הרגל הוא אמצעי קיצוני. לפני שמורים עליו, צריך להשתכנע שהחייב מסוגל לשלם ובוחר שלא לעשות זאת, שאין דרך מתונה יותר, שהוא קיבל התראה מספקת ושתקופת המאסר מידתית.
רובינץ הציע חלופות: להפעיל השפעה על הנושים שיקבלו את ההצעה, להפחית את התשלום או לפרוס את החוב. רונן דחתה את הרעיון הראשון בבירור. החובה לשלם לפי צו התשלומים, כתבה, עומדת בפני עצמה, ואינה תלויה בגורל ההצעה להסדר. לנושים אין חובה להגיע להסדר עם החייב, וחייב אינו רשאי לעשות דין לעצמו ולהפסיק לשלם משום שהם סירבו.
גם טענת חוסר היכולת נדחתה. לפי רונן, ההסכמה לשלם 2,500 שקל ניתנה כשרובינץ היה מיוצג, אחרי חקירה על מידע שהראה שהוא מסוגל לכך. מאז הוא לא הציג שינוי בנסיבות, לא הגיש דוחות, וטענותיו נטענו בלי תצהיר. אם מצבו באמת הורע, הוא יכול להגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר.
רונן ציינה שהחייב אינו משלם כבר כשנה וחצי, ושהבקשה למאסר הוגשה לפני יותר משנה. הוא קיבל הזדמנויות רבות להסביר את עצמו, והסבר משכנע לא ניתן. המחוזי כבר דחה את תחילת המאסר לפנים משורת הדין, כדי לאפשר לו לפנות לעליון.
- עורך דין דרש 30% מהגבייה, וגם דירות: העליון לא אישר
- טענות המרמה קרסו, וחברת הסדרי החוב תשלם 88 אלף שקל
ההליך של רובינץ מתנהל לפי פקודת פשיטת הרגל הישנה, שממשיכה לחול על תיקים שנפתחו לפני הרפורמה. בהליכים החדשים, המסלול של חדלות פירעון ליחיד מבוסס על צו תשלומים ותכנית לשיקום כלכלי, אבל העיקרון דומה: מי שלא עומד בתשלומים בלי הסבר, עלול לאבד את ההגנה של ההליך. בתי המשפט עוסקים גם בשאלות אחרות סביב ההפטר, למשל האם אפשר למחוק חוב כתובה במסגרתו.
ההחלטה מבהירה לחייבים שהצעה להסדר נושים אינה מקפיאה את צו התשלומים. כל עוד ההסדר לא אושר, החובה החודשית נשארת בתוקף, ופיגור ממושך עלול להסתיים בצעד החריף ביותר שהפקודה מאפשרת.
