הסדר נושים הוא הסכם משפטי המאושר על ידי בית המשפט, שבמסגרתו מגיעה חברה הנתונה בקשיים כלכליים להסכמה עם נושיה על אופן פירעון החוב, לרוב תוך ויתור חלקי של הנושים על סכומי החוב המקוריים, במטרה לאפשר לחברה להמשיך לפעול או להיסגר בצורה מסודרת.
הליך
הסדר הנושים נועד להוות חלופה להליכי פשיטת רגל או פירוק מלא, מתוך הנחה שהמשך פעילות החברה - ולו בהיקף מצומצם - עשוי להניב לנושים תמורה גבוהה יותר מאשר חיסול נכסיה. ההסדר דורש לרוב אישור רוב מיוחד של הנושים ואישור בית המשפט.
בישראל מלווים
הסדרי
נושים לעיתים קרובות מינוי נאמן מטעם בית המשפט, שתפקידו לפקח על יישום ההסדר ולוודא שהוא משרת את טובת כלל הנושים באופן הוגן ושוויוני.
אישור הסדר קובע כמה יקבלו מחזיקי החוב ובאילו תנאים, ולכן הוא צומת מרכזי בהליכי חדלות
בן 82 עם 66% נכות, שמשלם כבר יותר מ-25 שנה בתיק איחוד בהוצאה לפועל, נאבק על ביתו במשק החקלאי. רשמת ההוצאה לפועל הפחיתה את הריביות בתיקים שלו, וקבעה שבית מגורים יקר אינו סיבה לוותר על בדיקת הפחתה
החברה שיצאה לתוכנית קיצוצים לאחר שהסתבכה בחובות כבדים, ביקשה מבית המשפט לאפשר לה לקחת הלוואה נוספת שתאפשר לה "לעמוד על הרגליים" ולהגיע להסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים. מה יקבע השופט?
כך קרה עם עו"ד יוסיפוף שנפטר במפתיע מדום לב והשאיר חובות של מאות מיליונים. בית המשפט המחוזי קבע כי מכירת הדירה אמנם לא נעשתה כדי להסתיר אותה מהנושים, אבל ביטל בכל זאת מכיוון ש"מדובר בשרשרת של פעולות ונקיטת עמדות משפטיות וכלכליות שאינן חוקיות ואינן תקינות, הנוגדות את הכללים הבסיסיים ביותר של ניהול חברות ואת העקרונות היסודיים של ממשל תאגידי תקין"
