באולם בית המשפט המחוזי בתל אביב שררה אווירה דרוכה. שנה לאחר שבית משפט השלום קיבל את הטענה של לקוחה של משרד עמית פולק מטלון כי המשרד פעל כלפיה בניגוד עניינים, התייצבו הצדדים שוב, הפעם בערעור על ההחלטה. הרכב השופטים - יונה אטדגי, אריאל צימרמן וטל לוי-מיכאלי - נדרש לבחון מחדש את המערכת המורכבת של יחסים, הסכמים ופרשנויות סביב ייצוגה של הלקוחה בידי אחד השותפים הבכירים במשרד, עו"ד ארז חבר. המחלוקת נסבה על הסדר נושים שהשיג המשרד עבור הלקוחה, טל בסביץ בוגין, בהיקף של מיליוני שקלים. לאחר שההסדר הושלם והציל את רכושה מפני מימוש נרחב, סירבה הלקוחה לשלם את שכר הטרחה בטענה כי עו"ד חבר ייצג באותו עניין גם את הנושים, ובכך פעל בניגוד עניינים. לטענתה, חלק מאותם נושים היו בנקים שהמשרד ייצג בתיקים אחרים, ולכן לא היה מקום שיטפל גם בעניינה.

בדצמבר 2024 קיבל בית משפט השלום בתל אביב את טענות הלקוחה. נקבע אז כי עצם העובדה שמשרד עמית פולק מטלון מייצג לקוחות קבועים מבין הנושים, ובהם שלושה בנקים, יוצרת מראית עין של ניגוד עניינים, גם אם לא הוכח כי נגרם נזק ממשי. ההחלטה עוררה הדים, שכן היא העלתה שאלה עקרונית על גבולות הייצוג המשפטי ועל האפשרות שעורך דין יפעל בשני צדדים שונים של אותה מערכת יחסים כלכלית. משרד עמית פולק מטלון, שחש כי נעשה לו עוול, הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי. עורכי הדין זאב שרף, ערן עוזרי ומור ימיני ייצגו את המשרד בדיון, בעוד שאת הלקוחה ייצג עו"ד שוקי שטיין. הדיון התמקד בשאלה אחת מרכזית: האם אכן התקיים ניגוד עניינים, או שמא מדובר בטעות עובדתית ומשפטית של הערכאה הראשונה.

במהלך הדיון טענו נציגי המשרד כי בית משפט השלום ביסס את החלטתו על הנחה שגויה, שלפיה המשרד ייצג את הנושים באותם חובות ממש. לטענתם, עו"ד חבר ייצג את הלקוחה בענייניה מול נושים אחרים, בעוד שהבנקים היו מיוצגים על ידי עורכי דין אחרים לחלוטין.

אם הנושים יוצגו בנפרד, לא ניתן לדבר על ניגוד עניינים

השופט יונה אטדגי פנה אל בא כוח המשרד ושאל: "נניח שבית משפט סבר בטעות שהמערערת ייצגה את הנושים באותן תביעות חוב ממש, כאשר למעשה הנושים היו מיוצגים על ידי עורכי דין אחרים - מה המשמעות של טעות זו?". עו"ד שרף השיב כי מדובר בהבדל מהותי, שכן אם הנושים יוצגו בנפרד, לא ניתן לדבר כלל על ניגוד עניינים, ובוודאי לא על פגיעה באינטרס של הלקוחה.

• עמית פולק מטלון ממזג לתוכו את משרד פאולינה בן-עמי
• "אין סיכוי שהמדינה תצליח לבצע פינוי בינוי, נכנעה ללחץ ציבורי"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המשרד הסביר כי נחתמו שני הסכמים שונים: הסכם ראשון לשכר טרחה ב-24 באפריל 2014, והסכם שני - "הסכם עקרונות משולש" - מה-18 במאי אותה שנה, שנוגע לשירותי כינוס ספציפיים. לטענתו, מדובר בשני שלבים שונים של ייצוג: בשלב הראשון עו"ד חבר ייצג את הלקוחה בלבד במטרה להגיע להסדר עם נושיה; ורק בשלב השני, לאחר שהושג ההסדר, הוא הסכים לשמש כונס מטעם כלל, שהיתה הנושה המובטחת המרכזית. עו"ד שרף הסביר בדיון כי, "שירותי הכינוס אחרי שיש הסדר עם כלל מנותקים מההסדר. בהסדר הוא מתנהל מול הנהלת כלל שיש לה יועצים משפטיים פנימיים שלה". הוא הוסיף כי ההסכמה כי חבר ימונה לכונס נועדה להבטיח שקיפות ולחסוך עלויות, ולא נבעה ממעמד קודם של ייצוג כפול.

השופטת טל לוי-מיכאלי ביקשה להעמיק בשאלת ניגוד העניינים, ואמרה לעו"ד שרף כי, "אדוני הופך את סוגיית העניינים לדבר טכני. כלומר, להבטיח שכל צד מיוצג על ידי אחר, אבל לא מתייחס לסוגיה באופן מהותי, וזה דבר משמעותי". עם זאת, בהמשך הדיון נראה כי ההרכב התרשם שהטענה בדבר ייצוג כפול לא בוססה דיה. השופט אטדגי ציין כי, "מפסק הדין של בית משפט קמא עולה כנראה בטעות שהמערערת ייצגה את הנושים באותם חובות ממש, כשהראיות מצביעות על כך שהמערערת לא ייצגה אותם אלא בעניינים אחרים". הדברים קיבלו חיזוק גם מהמסמכים שהוצגו בפני ההרכב, ובהם ההסכם השני, שבו נכתב במפורש כי הכונס המיועד "מייצג בראש ובראשונה את כלל כנושה מובטח". לשאלת השופט אטדגי - "ממתי הוא התחיל לייצג את כלל כנושה מובטח?" - השיב עו"ד שרף כי, "רק בכינוס, לפני כן לא ייצג. ההפך".

"ייצג את שני הצדדים גם יחד"

מנגד, טען עו"ד שוקי שטיין בשם הלקוחה כי לא מדובר בשני שלבים נפרדים, וכי עו"ד חבר "ייצג את שני הצדדים גם יחד". הוא הפנה לדבריו של חבר עצמו בחקירה קודמת, שם השיב לשאלה האם ייצג את כלל או את הלקוחה, והשיב: "את שתיהן". לדברי שטיין, התוצאה של ההסדר מוכיחה כי היה בו פגם מהותי: "הסדר חוב שסך כל החוב הוא 13 מיליון, ואחרי כל המלחמות משלמים 12 - זה הסדר חוב גרוע מאוד. העובדות מדברות בעד עצמן, אדם נכנס לסיטואציה שבה יש יותר מחשש לניגוד עניינים ואסור היה לו לקחת את התיק".

• סייעה להתאבדות - זה העונש שהטיל עליה בית המשפט
• צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

עם זאת, גם השופטת לוי-מיכאלי לא קיבלה את הקו החד-משמעי של עורך דינה של המשיבה, והדגישה בהכרעת הדין כי יש להבחין בין השלב שבו נוהל המשא ומתן להסדר, שבו כלל היתה מיוצגת בידי יועציה הפנימיים, לבין השלב המאוחר יותר, שבו ניתן השירות הטכני של הכינוס.

לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע ההרכב כי "יש קושי עם פסק דינו של בית המשפט קמא, שלא ערך את ההבחנה בין ההתקשרויות השונות באופן שמקרין ברורות על סוגיית ניגוד העניינים". עוד נקבע בפסק הדין שפורסם כי, "מאחר שההבחנה האמורה לא נעשתה - לא יהיה תוקף למסקנת בית המשפט בדבר ניגוד העניינים". בכך ביטל למעשה בית המשפט המחוזי את הקביעה העקרונית של הערכאה הקודמת, וקבע כי לא ניתן לראות במעשיו של עו"ד חבר משום ניגוד עניינים. השופטים הדגישו כי יש להבחין בין שלב ההסדר לשלב הכינוס, וכי ההתקשרויות הנפרדות מעידות על כך שכל צד פעל מתוך ידיעה והסכמה מלאה.

לאחר שהשופטים הבהירו את עמדתם, המליץ בית המשפט לצדדים להגיע להסכמה לגבי התשלום של שכר הטרחה. הצדדים יצאו להפסקה קצרה, ובסיומה הודיעו כי הגיעו להסדר: הלקוחה תשלם למשרד עמית פולק מטלון סכום כולל של 180 אלף שקל כולל מע"מ, ב-18 תשלומים חודשיים שווים של 10,000 שקל כל אחד. פסק הדין ניתן בהסכמה, ללא צו להוצאות, והעירבון שהפקיד המשרד הוחזר לו במלואו.

במשרד עמית פולק מטלון הגיבו להחלטה באמירה כי בית המשפט המחוזי תיקן טעות מהותית. "מיד עם קבלת פסק הדין של בית משפט השלום היה ברור שנפלו בו שגיאות מהותיות, הן בהיבט העובדתי והן בהיבט המשפטי", נמסר מהמשרד. עוד הודגש כי, "נקודת המוצא השגויה של פסק הדין היתה כי המשרד ייצג שורה של בנקים מול הנתבעת, שעה שלא היו דברים מעולם. הקשר הטוב של משרדנו עם הנושים לא הוסתר מעיני הלקוחה, אלא צוין במפורש בהסכם שכר הטרחה, ודווקא משום קשר זה פנתה הלקוחה אלינו".