בית כנסת, תרומות במיליונים, מצגים מטעים, עד מאוים

מאבק שליטה על בית כנסת של יוצאי עירק ברמת גן גרם לשופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, נפתלי שילה, לבטל פסק דין שהוא עצמו נתן לפני שמונה שנים. זהו מהלך נדיר מאוד, ושילה מנמק אותו בכך שהתברר לו שהוטעה בידי מי שיזמו את ההליך המקורי.

אגודת "בית כנסת לעדת הבבלים בהר הארנבות רמת גן" הוקמה בשנת 1966, וכעבור שש שנים שינתה את שמה ל"בית כנסת נאוה תהילה רמת גן". היא הקימה בית כנסת בן קומה אחת ובשנת 1983 קיבלה היתר להוספת קומה וחצי. בשנת 1985 נרשמה עמותת "חזון למועד" והיא הודיעה לעירייה שבאה במקומה של "נאוה תהילה".

האגודה נמחקה בשנת 2003, ובשנת 2017 ביקשו "חברי בית הכנסת נאוה תהילה" להחיות אותה כדי שניתן יהיה להקים עמותה במקומה. בא כוחם מסר לרשם העמותות, כי כל חברי האגודה הלכו לעולמם, וכי העדר רישומה כעמותה נבע מחוסר ידיעה של גבאי בית הכנסת הוותיקים. עו"ד דוד שהרבני מסר תצהיר ולפיו חברי האגודה הלכו לעולמם ובית הכנסת היה פעיל לאורך כל השנים. לאחר קבלת הסכמת הרשם, אישר שילה בתחילת 2018 את החייאת האגודה.

הטענה: ניסיון לגזול את הזכויות במבנה

בסוף 2018 נרשמה עמותת "בית הכנסת נאוה תהילה רמת גן" ובשנת 2021 היא הגישה תביעה פינוי נגד "חזון למועד"; בעקבותיה באה תביעה לתשלום דמי שימוש בסך 3 מיליון שקל. בתחילת 2024 הגישו הרב שמואל ניסן ו-62 תובעים נוספים תביעה לביטול החייאת האגודה, בטענה שהוא תוצאה של תרמית והטעיה.

התובעים טענו, כי הרב ניסן ושהרבני הקימו את "חזון למועד" כדי לקדם את הבנייה והיא זו שמנהלת עשרות שנים את בית הכנסת. לטענתם, שהרבני ואחרים מנסים לגזול את זכויותיה הקנייניות של "חזון למועד" במבנה, והם הציגו מצגי שווא בנוגע לפטירת חברי האגודה וזהותם של מפעילי בית הכנסת ותוך העלמת קיומה של "חזון למועד".

עוד נטען, כי ב-2017 כינסו הנתבעים בחשאי אסיפה כללית בלתי חוקית של האגודה, בהובלתו של הרב שמואל יאיר המעביר שיעור במבנה. באסיפה זו, בה הוחלט לבקש את החייאת האגודה, נטלו חלק רק משתתפי שיעורו של הרב יאיר (גברים בלבד) ולא חבריה הוותיקים של האגודה, כולל חברי המועצה שלה.

"מצגים לא נכונים שלא שיקפו את המצב"

הנתבעים השיבו, כי מאז הקמת העמותה נתרמו לה מיליוני שקלים; בימים הנוראים לבדם היא מקבלת 200,000 שקל. הם כפרו במעמדו של הרב ניסן וטענו שהחייאת העמותה בוצעה כחוק ועל בסיס נתוני אמת. עוד נדחו הטענות כלפי האסיפה הכללית ונטען שבית הכנסת לא הופעל בידי "חזון למועד".

שילה קיבל את התביעה בקובעו: "נראה שהמידע אשר עמד לפני בעת מתן פסק הדין, כמו גם המידע שעמד לפני רשם העמותות אשר כאמור נתן את הסכמתו לבטל את מחיקת האגודה, היה מבוסס על מצגים שלא שיקפו אל נכון את מצב הדברים בפועל".

• פתיחת עסקים בשבת: הסמכות היא של העירייה, הווטו בידי שר הפנים
• ביג פאשן גלילות ימשיך לפעול בשבת; ביהמ"ש: יש לאכוף את חוק העזר

ראשית, אחרון חברי האגודה היה בחיים בעת הפנייה לרשם העמותות ונפטר שבועיים לפני כן; אין רלוונטיות לטענה ש"שנים לא תפקד" כפי שטען יעקב שהרבני (אחיו של דוד שפעל לצידו). שנית, הם התעלמו לחלוטין מהרב ניסן וחבר מועצה נוסף, ושילה דוחה את טענת הנתבעים כאילו מדובר היה בתפקידי כבוד בלבד.

שלישית, הנתבעים הסתירו מהרשם את פעילותה הנרחבת והממושכת של "חזון למועד", אשר גייסה מיליוני שקלים והפעילה את המתחם שהקימה (בית כנסת, ספרייה, מקווה טהרה, חדרי לימוד, אולם הרצאות). רביעית, המצב של שהרבני סתר מסמכים שהוא עצמו הגיש לעיריית רמת גן.

הרב איים על העד ש"יקפיד עליו" אם יעיד

שילה מוסיף: "מבקשי ההחייאה הסתירו מרשמת העמותות את העובדה שקיימת עמותה שפעלה במבנה בית הכנסת שנים רבות, והקימה את התוספת שהיא רוב השטח המבונה. לפיכך, פסק הדין התבסס על תשתית עובדתית בלתי מהימנה וחסרה בפרטים מהותיים". הם הציגו את נכסיה של "חזון למועד" כאילו הם של האגודה המחוקה והמצגים בפני הרשם לא התיישבו עם העובדות.

גם האסיפה הכללית התקיימה שלא כדין, קובע שילה, ומוסיף פרט חמור במיוחד. התובעים הציגו תצהיר של איתן חממה, מתפלל קבוע בבית הכנסת, ולפיו לא ידע על האסיפה. אולם, הוא לא התייצב להיחקר על תצהירו, והתברר שהרב יאיר איים ש"יקפיד עליו" אם יעיד. שילה מדגיש: "הקפדה על אדם במסגרת הדתית והחברתית של מר חממה מול הרב יאיר, עולה כדי הפעלת לחץ בלתי לגיטימי שלא להעיד ויש לראות זאת בחומרה רבה" ובשל כך הוא נותן משקל ראייתי לתצהיר.

שילה מסכם: הוא מבטל את פסק הדין להחייאת האגודה "שכן יסודו בהתנהלות חסרי תום לב ובמצגי שווא שהוצגו לרשמת העמותות ולבית המשפט". העמותה חויבה בתשלום הוצאות בסך 75,000 שקל. את המבקשים ייצגו עוה"ד רונן ברומר ואביתר אזולאי, ואת העמותה - עו"ד גיל טואף.

• אחרי שנה וחצי ו-98 דיונים: הסתיימה עדותו של נתניהו במשפטו
• ראש מועצת גבעת זאב, יוסי אסרף, חשוד בעבירות שחיתות ציבורית