ביה"ד הארצי אשרר פיטורי עובד מזון בשל ספק לגבי יהדותו

שופטת בית הדין הארצי לעבודה, חני אופק-גנדלר, דחתה את ערעורו של יורי לוגביננקו על פיטוריו מרשת יוחננוף לאחר שעלה ספק בדבר יהדותו. לוגביננקו הועסק במחלקת האוכל המוכן של סניף הרשת ברחובות, והפיטורים נבעו מהמגבלות ההלכתיות המשמעותיות המוטלות על מי שאינו יהודי בנוגע להכנת מזון.

בינואר 2020 פרץ ויכוח בין לוגביננקו לבין משגיח הכשרות בסניף, לוגביננקו סירב להציג תעודת זהות והמועצה הדתית הבהירה שאינה יכולה לוודא את יהדותו ולכן אינו יכול לעבוד במטבח החם. לוגביננקו הועבר למטבח הקר, ולאחר מספר ימים הוחזר למטבח החם תוך מגבלות מסוימות על עבודתו, כגון איסור הדלקת אש ואיסור הפעלת מכשירים מסוימים. אולם, החיכוכים נמשכו וחודשיים לאחר מכן הפר לוגביננקו את המגבלות שהוטלו עליו, הוא פוטר ותבע 350,000 שקל בטענה לאפליה בשל מוצאו, התעמרות ופיטורים שלא כדין.

אין מקום לתקיפה עקיפה של הבדיקה

בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב דחה את תביעתו של לוגביננקו ואופק-גנדלר דחתה את ערעורו. היא אומרת, כי אין מקום להתערב בממצא העובדתי של בית הדין האיזורי בנוגע למגבלות הבישול המוטלות על מי שאינו יהודי, ואין מקום לתקיפה עקיפה (דהיינו, במסגרת תיק ספציפי ולא במישור העקרוני) של חוקיות בדיקת היהדות ואופן עריכת הבדיקה. אופק-גנדלר מסבירה, כי לוגביננקו לא עמד בתנאי היסוד לתקיפה עקיפה, גם אם בית הדין היה מוצא מקום לבחון טענה זו:

"אף אם ניתן לברר חוקיות מעשה מינהלי בדרך של תקיפה עקיפה הרי שבירור בדרך זו כרוך בנטלים דיוניים. מבלי למצות נעמוד על שניים מהם: הנטל הראשון, העמדת חוקיות ההחלטה המינהלית כפלוגתא בצורה ברורה ומפורשת, הגם שהיא אגבית, תוך פירוט התשתית והראיות הרלבנטיות. הנטל השני, צירוף הרשות המינהלית כבעל דין דרוש באופן ממוקד וחלקי לצורך הכרעה בפלוגתא האגבית הנוגעת לחוקיות החלטתה". 

• תביעה: בכירי עמותה התפארו ש"שימנו" את אנשי הרב הראשי יוסף
• מתדיין סדרתי בעליון ישלם 5,000 שקל - והוזהר שהסכום יגדל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במצב זה, ממשיכה אופק-גנדלר, אין צורך לבדוק האם יוחננוף נושאת באחריות להחלטות של משגיח הכשרות והמועצה הדתית. גם אם נניח שהמשגיח היה עובד של הרשת, ברור שמדובר בעובד מיוחד: העסקתו ותנאיה נקבעו בידי המועצה הדתית ויוחננוף לא ניהלה אותו; לוגביננקו לא הניח תשתית משפטית משכנעת לכך שיש לייחס ליוחננוף אחריות להחלטות המשגיח.

עוד קובעת אופק-גנדלר, כי יוחננוף עמדה בחובת תום הלב המוטלת עליה כמעסיקתו של לוגביננקו. היא פעלה למזער את הפגיעה בו ושילמה את מלוא שכרו. היא פעלה מול המועצה הדתית כדי שיוכל לחזור לעבודה מלאה, וכאמור המגבלות נקבעו כאמור בידי המועצה. עוד מדגישה אופק-גנדלר, כי לא הייתה על יוחננוף חובה לפעול לשינוי החלטותיה של המועצה. לבסוף נקבע, כי הליך הפיטורים היה תקין.

חוסר נוחות מהתערבותו של המשגיח

בשולי הדברים אומרת אופק-גנדלר בנוגע להליך בדיקת היהדות במקרים דומים: "כיוון שהמדובר בהליך שהוא מעצם טיבו פוגעני, ועל מנת לצמצם פגיעות מעין אלה למינימום ההכרחי הוצע למדינה במהלך הדיון לשקול הבנייתו של מנגנון השגה פנים-מינהלי בפני הרבנות הראשית או כל מי שתימצא לנכון. בדרך זו יוכל העובד להעלות את טענותיו כנגד חוקיות הבירור או חוקיות מתכונתו מבלי להיזקק לפנות לערכאות שיפוטיות, ויש לקוות כי בירור כזה ייערך ברגישות ובמהירות הנדרשות". 

• ביטוח לאומי שלל קצבה מאשה סיעודית - היא תבעה וניצחה. ומה קורה למי שלא תובע?
• "אני חייבת לומר שהפסיקים היו חסרים"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• בדואים יפונו מקרקע בנגב 25 שנה אחרי תחילת ההליכים

נציגת הציבור ורדה אדוארדס הוסיפה: "אני חשה אי נוחות רבה מן ההסדר שבו משגיח כשרות הכפוף לחלוטין להוראות גוף חיצוני, שאינו המעסיק ושלמעסיק אין סמכות או יכולת להתערב בהחלטותיו של אותו גוף חיצוני. עם זאת, ההסדר הקיים, בעייתי ככל שיהיה, נכפה על המעסיקה". בנסיבות כאלה, על המעסיק להגן על העובד ולפעול כמיטב יכולתו לשנות את התוצאה או לפחות להבטיח שהבדיקה תיעשה כיאות. בנסיבות המקרה, גם היא סברה שיש לדחות את הערעור.

ממלא מקום הנשיא אילן איטח והשופט אילן סופר הסכימו עם אופק-גנדלר ואדוארדס. נציגת הציבור רחלי בוהדנה סברה שיש לקבל את הערעור. את לוגביננקו ייצג עו"ד דניאל עובדיה, את יוחננוף ייצגו עוה"ד מנחם אברמוביץ ושרית רוזנברג, ואת המדינה - עוה"ד דנה מנחה וענבר בלש.