החייב הקשה, נעצר וניסה להשפיע על מכירת המשאית

זה התחיל כתיק משכון רכב רגיל בלשכת ההוצאה לפועל בחדרה, אבל מהר מאוד נהפך לסיפור סבוך של התחמקויות, ניתוק מערכות איתור, צווי בזיון בית משפט, מעצר, ובסוף - ניסיון של החייב להכתיב את תנאי המכירה. הרשמת ליליאנה בן צור יחנוביץ לא השתכנעה.

במוקד ההחלטה שניתנה באחרונה, עומדת משאית שמושכנה לטובת זוכה, ותיק הוצאה לפועל שנפתח לצורך מימושה. החייב, שמצוי בהליכי חדלות פירעון, ביקש לעכב את הליכי המכר שנערכו כבר בהתמחרות, ולאפשר לצד שלישי, שכלל לא השתתף בהתמחרות, לקנות את המשאית בסכום שגבוה ב-50 אלף שקל מההצעה הזוכה. נשמע הגיוני? הרשמת חשבה אחרת.

כונס הנכסים שמונה לטפל במשאית תיאר תמונה קשה. לדבריו, החייב פעל להסתרה מכוונת של המשאית וניתק את מערכות האיתור שלה. כשבית המשפט לחדלות פירעון הורה למסור את המשאית לכונס, החייב התעלם. גם לאחר שהוגשה בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט וניתנה החלטה נוספת, החייב המשיך להפר את הצווים. רק לאחר מעצרו של החייב, הופקדה המשאית במחסן מורשה. וגם אז, ללא השלט של המנוף.

לטענת הכונס, הצדדים אף הגיעו להסכמות ביניהם: סוכם שתיערך שמאות, ואחריה תישלח הצעה כתובה מטעם צד שלישי שהחייב איתר, שתועבר לאישור הזוכה ובית המשפט. אלא שחרף ארכות חוזרות ונשנות, שום הצעה לא הועברה, והמשאית לא נמסרה. הכונס טען כי "די בהתנהלות חסרת תום לב זו של החייב כדי להביא לדחיית הבקשה על הסף".

• שילם 45 אלף ש' עבור חוב - הנושה רצה לגבות הכל מחדש
• נרשם לקורס, ביטל - וגילה שהחוב תפח ל-36 אלף ש'
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לא פדיון, אלא מכר פרטי במסווה

הרשמת בן צור יחנוביץ פתחה את הניתוח המשפטי בנקודה מהותית: הבקשה שהגיש החייב, אף שנושאת כותרת של "פדיון", אינה כזו כלל. החייב לא ביקש לרכוש את המשאית בעצמו, אלא לאפשר לצד שלישי לקנות אותה. וזה הבדל מכריע.

הרשמת הסתמכה על פסיקה ענפה בנושא, ובראשה פסק דין של בית המשפט העליון (ע"א 7706/18 זליבנסקי נ' גולן), שבו נקבע כי "זכות הפדיון אינה ניתנת להעברה והיא זכות אישית באופייה". עוד נקבע כי סעיף 13 לחוק המשכון מעניק את זכות הפדיון רק לבעל הזכויות בנכס ולמי שזכותו עלולה להיפגע מהמשכון או ממימושו, ולא לצד שלישי שרוצה לרכוש.

הרשמת ציטטה בהרחבה מפסיקת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שבה נקבע כי "פדיון הוא מירוק נכס משעבוד שרבץ עליו", וכי "זכות הפדיון אינה יכולה לשמש מסווה לרכישת הנכס על ידי צד ג'". הרשמת הוסיפה כי "מתן אפשרות לצד שלישי לרכוש את הנכס תחת החייב, במסווה של פדיון, אינה עומדת בתנאי תום הלב הנדרש בהליכים משפטיים, ומהלך כזה אינו ראוי ויש בו משום עקיפה של הליכי התמחרות והוצאה לפועל".

• התפטר אחרי 11 שנה, והמעסיקה דרשה את כספי הפיצויים
• הבת שטיפלה בהורים רצתה את כל הירושה - האם היא גם קיבלה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• בדואים יפונו מקרקע בנגב 25 שנה אחרי תחילת ההליכים

שמירה על הגינות ההליך

מעבר לשאלה המשפטית של זכות הפדיון, הרשמת הדגישה את הפגיעה בזוכה בהתמחרות. המשאית נמכרה בהליך התמחרות מסודר, ועכשיו מגיע החייב ומבקש להעביר אותה לצד שלישי, שכלל לא השתתף בתחרות - גם אם בסכום גבוה יותר ב-9%. הרשמת קבעה שאישור של מהלך כזה היה פוגע פגיעה מהותית בזכותו של הזוכה בהתמחרות ובהגינות של ההליך כולו.

ההחלטה מזכירה כי הליכי מימוש נכסים בהוצאה לפועל נועדו לשרת מכלול של אינטרסים - של הנושים, של החייב, ושל המציעים הפוטנציאליים. ללא הגנה על רוכשים פוטנציאליים, מציעים יירתעו מלהשתתף בהתמחרויות, ולכך יהיו השלכות רוחביות שליליות על כלל הליכי המכר.

נקודה נוספת שציינה הרשמת היא שהחייב מצוי בהליכי חדלות פירעון, ולכן זכות הפדיון, גם אם היא היתה קיימת, שייכת לנאמן בהליך - לא לחייב עצמו. הנאמן מצדו, כבר הודיע כי אין בכוונתו לפדות את המשאית, ואף אישר את המכר לזוכה בהתמחרות. החייב לא קיבל הסכמה מפורשת של הנאמן למכירה לצד השלישי.

בקשת החייב נדחתה. הרשמת לא חייבה בהוצאות, אך הורתה לכונס הנכסים לחדש את בקשתו לאישור המכר בסעד הייעודי. ההחלטה מחדדת עיקרון שלפיו זכות הפדיון היא כלי שנועד להגן על קניינו של החייב ועל זיקתו המיוחדת לנכס - לא דלת אחורית למכר פרטי שעוקף הליכים מסודרים. כפי שנכתב בהחלטה, "אין מקום לעסקאות מכר פרטי שעוקפות את הליכי ההתמחרות".