חיכתה עשור לגבות מזונות - וכעת נתקלה בבעיה

בית המשפט לענייני משפחה בחיפה דחה באחרונה בקשה של אם לגבות חוב מזונות ישן מאביה של הילדה המשותפת שלהם. הבקשה הוגשה שמונה עד 11 שנה לאחר שהחוב נוצר, והשופט אפרים צ'יזיק קבע שהאם לא הציגה סיבה מספקת לעיכוב הממושך.

הסיפור התחיל ב-2015, כשבית המשפט לענייני משפחה בחיפה חייב את האב לשלם 1,300 שקל בחודש כמזונות לבתו, ילידת 2005. לפי טענת האם, האב לא שילם אפילו חודש אחד ב-2015, העביר שני תשלומים ב-2016, ארבעה תשלומים ב-2017 ושבעה חודשים ב-2018. בסך הכל, הצטבר חוב של כ-18.2 אלף שקל.

אלא שהאם לא עשתה שום דבר כדי לגבות את הכסף, במשך שנים רבות. לדבריה, היא פשוט "רצתה שקט". רק עכשיו, כשהבת היא כבר בגירה ובת 21, ולאחר שהאב הגיש נגדה תביעה כספית עבור הוצאות שנשא בהן בזמן שהבת התגוררה עמו, החליטה האם לשלוף את הקלף הזה.

החוק הוא ברור: יש שנתיים לפעול

סעיף 11(ב) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) קובע שמזונות שלא החלו לגבות אותם בתוך שנתיים מהתקופה שבגינה הם נפסקו, אי אפשר לגבות אותם בלי אישור של בית המשפט. זו לא התיישנות שמוחקת את החוב, אלא מגבלה שמחייבת את הזוכה להסביר מדוע חיכתה כל כך הרבה זמן.

• ניסתה לנפח הוצאות על בנה כדי לזכות במזונות גבוהים
• שני בני הזוג לשעבר רצו לשנות את המזונות - ושניהם יצאו מאוכזבים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ומה ההסבר של האם? השופט צ'יזיק לא שוכנע. בדיון שהתקיים באחרונה, האם לא הציגה שום מניעה אמיתית לפנייה שלה להוצאה לפועל בזמן אמת. בית המשפט ציין כי היא "עשתה זאת כמגן מפני התובענה הכספית אשר ידעה כי תוגש". כלומר הבקשה הוגשה כתגובת נגד לתביעה של האב ולא מתוך צורך אמיתי.

אחד הממצאים שפעלו במיוחד לרעת האם היה העובדה שהיא המשיכה לגבות דמי מזונות מהמוסד לביטוח לאומי עד אמצע 2020, אף שבאותה שנה הבת כבר לא התגוררה אצלה כלל. השופט הסיק מכך שהאם "ידעה לפעול בזמן אמת לפעולות המיועדות להביא לה הכנסה בדמות דמי מזונות", ולכן העובדה שלא פנתה להוצאה לפועל לגביית החוב מהאב דווקא עובדת כנגדה.

בין שמונה לעשר שנים של שתיקה

בית המשפט התייחס גם לעניין חלוף הזמן, ומצא "משמעות של ממש" בכך שהאם המתינה בין שמונה לעשר שנים עד שהגישה את הבקשה. השופט צ'יזיק הפנה לפסיקה קודמת, שקובעת כי "אי נקיטת כל פעולה לצורך גביית המזונות במשך תקופה ארוכה, יש בה כדי להעיד על אי נחיצותם של המזונות, שכן אילו היו נחוצים סביר להניח שהיו פועלים בהקדם לגבייתם".

• ביהמ"ש: דוכני הפיס אינם עילה לייצוגית ב-140 מיליון שקל
• ביהמ"ש נוזף במשרד התיירות על נוקשות יתר בפיצוי על נזקי חרבות ברזל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שכרה דירה חדשה, החזירה אותה עם נזקים ובלי צבע - המשכיר תבע,...

השופט הוסיף וציין שהאם "ידעה ויודעת כיצד להפעיל הליכים למיצוי זכויותיה", ואפילו למיצוי זכויות שלכאורה אינה זכאית להן, בהתייחסות לגביית המזונות מביטוח לאומי. למרות זאת, היא לא עשתה דבר במשך שנים רבות, עד שהבת בגרה, ורק כתגובת נגד לתביעה של האב. בנוסף, לא הועלתה שום טענה שהיתה מניעה מנקיטת הליך, שהאם לא ידעה על זכויותיה, או שנסיבות חיים חריגות כמו מצב רפואי הקשו עליה.

בסופו של דבר, התביעה נדחתה ללא צו להוצאות. אבל השופט צ'יזיק הוסיף הערה חשובה: הדחייה לא מונעת מהאם להעלות את טענות החוב כטענת הגנה במסגרת התביעה הכספית שהאב הגיש נגדה - זו שעוסקת בהוצאות שנשא בהן כשהבת גרה אצלו. כלומר הטענות לא מתו, הן פשוט לא יכולות לעמוד בפני עצמן כתביעה עצמאית.