רכבת ההרים בפומוום: מגייסת בדיסקאונט של 13%

פומוום פוםוום 31.47%   שוב חוזרת לשוק, ושוב זה מגיע עם דיסקאונט עמוק, אופציות חינמיות ודילול משמעותי לבעלי המניות. החברה, שפועלת בתחום התיעוד הדיגיטלי בפארקי שעשועים ואטרקציות, הודיעה הבוקר על גיוס של 5.5 מיליון שקל, באמצעות הקצאה פרטית למשקיעים מסווגים ומוסדיים.

בעקבות ההודעה המניה מזנקת בעד 20%, כשהמשקיעים מעודדים בעיקר מעצם כניסת הכסף החדש לחברה, למרות הדילול המשמעותי. למרות העלייה היום, המניה עדיין נמצאת בתשואה שלילית של כ-70% מתחילת השנה. למעשה, כבר לפני כשנה וחצי, ולכל אורך הדרך מההנפקה הצפנו כאן סימני שאלה סביב התמחור של פומוום, לפני כשנה וחצי כשהחברה נסחרה בשווי של יותר מ-110 מיליון שקל, כבר הערכנו שהשווי רחוק מהערך הכלכלי האמיתי של הפעילות, ושעל המודל פעילות הזה יש לא מעט שאלות.

לעניין הגיוס, הסכום עצמו אינו גדול במיוחד עבור חברה ציבורית, אולי ביחס למימדים של שווי השוק של פומוום, שנסחרת בכ-19.5 מיליון שקל הוא משמעותי, אבל בכל זאת פומוום נאלצה להציע למשקיעים תנאים אגרסיביים יחסית כדי לשכנע אותם להכניס כסף לחברה, כולל אופציות חינמיות שמעמיקות עוד יותר את הדילול של בעלי המניות הקיימים.

• פוםוום מתרסקת לאור סיום התקשרות עם פארקי מרלין ברבעון השני של 2026
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

פומוום מנסה להציג את העסקה כהקצאה כמעט "במחיר שוק". המניות הוקצו לפי מחיר של 67 אגורות למניה, בזמן שמחיר המניה ערב הפרסום עמד על 68 אגורות. אלא שהמשקיעים קיבלו עסקה טובה הרבה יותר.

בנוסף ל-8.2 מיליון מניות, המשקיעים קיבלו גם 3.28 מיליון אופציות בחינם, ביחס של 0.4 אופציה לכל מניה. כל אופציה שווה כ-19 אגורות, כשמכניסים את שווי ההטבה הזאת לחישוב, המחיר האפקטיבי שמשלמים המשקיעים יורד לכ-59 אגורות למניה בלבד. כלומר, בפועל מדובר בדיסקאונט של כ-13% על מחיר השוק בזמן העסקה.

אבל זו רק חצי מהתמונה. מחיר המניה הממוצע של פומוום בששת החודשים שקדמו להקצאה עמד על 1.68 שקל. כלומר, המשקיעים החדשים נכנסים לחברה במחיר שנמוך בכ-65% מהממוצע החצי שנתי של המניה. זאת אומרת שעסקה הזאת ממחישה טוב מאוד את המצב של החברה ואת הדרך שבה השוק מתמחר כיום את הסיכון בה.

• טאואר עולה 4.3%, אלביט יורדת 1.4% - עליות של 0.9% במדדים
• עלמדב חוזרת לבורסה: שווי של 1.5 מיליארד שקל על פעילות נדל"ן בצפון אמריקה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• טבע הכתה את הציפיות והמניה מזנקת: הכנסות של 4 מיליארד דולר...

היום שבפומוום ירצו לשכוח הוא ה-27 בינואר השנה. החברה הודיעה אז על סיום ההתקשרות עם מרלין אנטרטיינמנטס, הלקוח המרכזי שלה, והמניה התרסקה בכ-60% ביום אחד. זה היה רגע שבו סימני השאלה סביב החברה התפוצצו בבת אחת. 

מניית פומוום במבט שנתי - תשואה שלילית של כ-70% מתחילת השנה כשהקריסה בולטת ביום של ביטול החוזה עם מרילין -

מרלין היא לא עוד לקוח רגיל. מדובר בקבוצת פארקי שעשועים שמפעילה בין היתר את לגולנד, London Eye, Sea Life ואטרקציות נוספות ברחבי העולם. לפי נתוני החברה, הפעילות מול מרלין הייתה אחראית לכ-40% מההכנסות וכ-41% מהרווח הגולמי של פומוום ב-2024. בשלושת הרבעונים הראשונים של 2025 הנתונים אפילו עלו לכ-42% מההכנסות וכ-47% מהרווח הגולמי. במילים אחרות, כמעט מחצית מהרווח הגולמי של פומוום הייתה תלויה בלקוח אחד.

וזה בדיוק מה שהשוק התחיל להבין באותו יום. אם לקוח כל כך משמעותי יכול להחליט שלא להאריך התקשרות, עד כמה באמת יש לחברה חפיר עסקי? עד כמה הטכנולוגיה שלה בלתי ניתנת להחלפה? ועד כמה היא באמת חברת "Experience Tech", כפי שניסתה למצב את עצמה לאורך השנים, ולא ספק שירותים עם מעטפת טכנולוגית?

העיתוי של הגיוס גם בעייתי במיוחד. רק שלשום הודיעה החברה על סיום הסכם ההתקשרות עם מותג חנויות Harry Potter בניו יורק, מקבוצת וורנר ברוס. לפי הדיווח, ההסכם יסתיים ביולי הקרוב בעקבות החלטת השוכר לבצע שינוי בעיצוב שטח המסחר בחנות. החברה ציינה כי לסיום ההתקשרות אין השפעה מהותית על פעילותה, אבל אחרי אובדן מרלין, גם הודעה כזו מתחברת לדפוס רחב יותר.

כשטכנולוגיה פוגשת עסק תפעולי

פומוום הונפקה ב-2021 לפי שווי של כ-135 מיליון שקל אחרי הכסף, ובשיא כבר נסחרה בשווי של יותר מ-450 מיליון שקל. אז היא נהנתה מכל מה שהמשקיעים אהבו לשמוע: דאטה, זיהוי פנים, ענן, תוכן דיגיטלי, חוויית משתמש ומוניטיזציה של מבקרים בפארקים. החברה דיברה על פלטפורמה שמחברת את המבקר ישירות לתמונות ולסרטונים שלו דרך אפליקציות, זיהוי פנים ותהליכי Upsell דיגיטליים. זה נשמע הרבה יותר נוצץ ממה שזה היה בפועל.

כי בסוף, חלק משמעותי מהפעילות של פומוום נשאר תפעולי מאוד: מצלמות בפארקים, כוח אדם, עמדות צילום, מכירה באתרי האטרקציות ותשלומים לפארקים עצמם. הפער בין ההכנסות של החברה לבין הרווח הגולמי שלה, ששיעורו עמד על כ-17% בלבד בשלושת הרבעונים הראשונים של 2025, נובע בעיקר מהעמלות שהיא משלמת לפארקים ומהוצאות התפעול וכוח האדם.

כלומר, גם אם יש כאן שכבת טכנולוגיה, זה עדיין עסק עם מאפיינים תפעוליים כבדים יחסית. זה גם מסביר למה אובדן מרלין היה אירוע כל כך דרמטי. אם הפארקים עצמם שולטים בקהל, בחוויית המשתמש ובנקודת המכירה, לפומוום יש כוח מוגבל יחסית מול הלקוחות הגדולים שלה. הם יכולים להחליף ספק, להפעיל פתרון פנימי או ללחוץ חזק על המחיר.

הדוחות השתפרו, אבל המאזן עדיין לחוץ

הדוחות של פומוום ל-2025 מציגים תמונה פחות גרועה מזו שהשוק אולי ציפה לראות, אבל גם שם קשה לפספס את הפער בין ההתייעלות החשבונאית לבין המציאות התזרימית והעסקית של החברה.

הכנסות החברה ירדו ב-7.3% והסתכמו בכ-220.9 מיליון שקל, לעומת 238.3 מיליון שקל ב-2024. הרווח הגולמי ירד בכ-7.7% ל-37.2 מיליון שקל, לעומת 40.3 מיליון שקל שנה קודם. למרות הירידה בהכנסות, שיעור הרווח הגולמי נשאר יחסית יציב, סביב 16.8% לעומת כ-16.9% ב-2024.

הסיפור המרכזי בדוחות הוא ההתייעלות. הוצאות המחקר והפיתוח ירדו מכ-11.8 מיליון שקל ל-9.9 מיליון שקל, הוצאות המכירה והשיווק ירדו מכ-12.5 מיליון שקל ל-10.2 מיליון שקל, וגם הוצאות ההנהלה והכלליות נחתכו מ-36.7 מיליון שקל ל-23.9 מיליון שקל. בסך הכול, ההוצאות התפעוליות ירדו בכ-29% והסתכמו בכ-45.2 מיליון שקל, לעומת 63.7 מיליון שקל ב-2024.

התוצאה הייתה צמצום משמעותי בהפסד התפעולי, שעמד על כ-7.9 מיליון שקל לעומת 23.3 מיליון שקל בשנה הקודמת. גם ההפסד הכולל הצטמצם לכ-8.6 מיליון שקל, לעומת הפסד של 26.3 מיליון שקל ב-2024. על פניו, אפשר לראות כאן חברה שעוברת התאמות, מקטינה הוצאות ומנסה להתייצב.

גם תזרים המזומנים השתפר משמעותית. בנטרול פחת והפחתות, החברה כבר מציגה למעשה תזרים חיובי של כ-1.7 מיליון שקל, לעומת שריפת מזומנים של כ-11.5 מיליון שקל בשנה הקודמת. אבל מצד שני, פומוום עדיין נראית כמו חברה שחיה קרוב מאוד לקצה. בקופה יש כ-23.1 מיליון שקל, בזמן שההתחייבויות השוטפות עומדות על כ-25.5 מיליון שקל. כלומר, גם אחרי ההתייעלות והשיפור התזרימי, החברה עדיין לא השתחררה מהצורך לבצע גיוסי הון כואבים כמו זה שעליו הודיעה היום.

מחלום נאסד"ק למציאות של גיוסי חמצן

האירועים סביב החברה בשנים האחרונות רק הוסיפו לתחושת חוסר היציבות. זמן קצר אחרי ההנפקה בבורסה התפטר יו"ר החברה על רקע חקירת ניירות ערך בארה"ב שלא הייתה קשורה לחברה, ובהמשך התפטרו דירקטורים נוספים. אחר כך הגיע גם חלום הספאק.

ב-2023 פומוום הודיעה על מיזוג עם ספאק אמריקאי לפי שווי של כ-500 מיליון שקל, פי 12 מהשווי שבו נסחרה אז בתל אביב. זה היה שיא עידן החלומות של חברות הטכנולוגיה הקטנות בבורסה המקומית. אלא שב-2024 העסקה בוטלה, והחברה חזרה להתמודד עם המציאות הפיננסית שלה.

בהמשך נחשף כי המנכ"ל לשעבר השתמש בכרטיס האשראי של החברה לצרכים פרטיים, אירוע שהסתיים בפשרה ותשלום של 130 אלף שקל לחברה, אבל תרם עוד שכבה לתחושת הכאוס סביב פומוום.

ועכשיו, אחרי אובדן מרלין, סיום ההתקשרות עם חנות הארי פוטר בניו יורק והגיוס החדש בדיסקאונט עמוק, נראה שהשוק כבר מסתכל על פומוום אחרת לגמרי. לא כחברת צמיחה עם חלום נאסד"ק, אלא כחברה שנאבקת להוכיח שיש לה מודל עסקי יציב מספיק כדי לשרוד בלי לחזור שוב ושוב לשוק ההון.

גם החברה עצמה כמעט לא מסתירה את זה. בדוח ההקצאה הדירקטוריון מציין במפורש כי גיוס ההון חיוני "לאור המצב התזרימי המאתגר בו נמצאת החברה". בהמשך החברה מסבירה כי בחנה חלופות שונות, אך הגיעה למסקנה שהקצאה פרטית היא הדרך המהירה והוודאית ביותר להשיג כסף.

פומוום הייתה צריכה כסף מהר, והמשקיעים ניצלו את זה היטב. מי שמשלמים את המחיר הם בעלי המניות הקיימים: המניות שמונפקות במסגרת העסקה מהוות יותר מ-22% מהחברה אחרי ההקצאה, ואם האופציות ימומשו הדילול יגיע לכ-28.5%. הציבור, שהחזיק כמעט מחצית מהחברה, יירד לכ-38.8%, ובדילול מלא לכ-33.7% בלבד.