סקאל בדרך לארקיע: הזדמנות תיירותית או הימור בענף תנודתי
חיים סקאל מתקרב לרכישת השליטה בארקיע - חברה עם מותג חזק ונתח שוק יציב, אך גם חשופה לתחרות גוברת, אי־ודאות ביטחונית ואתגרי רווחיות. העסקה עשויה להפוך למבחן האם ניתן לבנות ממנה פלטפורמת תיירות רווחית, ולא רק חברת תעופה מסורתית.
חיים סקאל וקבוצת משקיעים מנהלים מגעים לרכישת השליטה בארקיע מידי האחים נקש. על הפרק נמצאת חברת תעופה ותיקה עם נתח שוק של כ-9%, צי של כ-9 מטוסים בבעלות ועובדים שמחזיקים כ-22% מהמניות. אבל מאחורי העסקה יש גם ענף תנודתי, מלחמה שפוגעת בטיסות, איום מצד וויז אייר ושאלה אחת מרכזית: האם ארקיע יכולה להפוך מחברת תעופה קטנה יחסית לפלטפורמת תיירות רווחית.
ארקיע נמצאת כיום בשליטת ג'ורדאש ישראל של האחים אבי, רפי וג'ו נקש, המחזיקים בכ-72% מהמניות. עובדי החברה מחזיקים כ-22%, ולכן כל עסקה מחייבת לא רק הסכמה של בעלי השליטה אלא גם הבנות רחבות מול העובדים.
המהלך מגיע לאחר שבמרץ נפלה העסקה למכירת חלקם של האחים נקש לאיש העסקים היהודי-אמריקאי אליוט זמל, לפי שווי של כ-146 מיליון שקל. כישלון העסקה הותיר את ארקיע במצב של אי-ודאות, אך גם חיזק את התחושה שבעלי השליטה מעוניינים למכור - בתנאים הנכונים.
סקאל מגיע מעולמות אחרים. הוא בנו של סולי סקאל, שהיה מזוהה במשך שנים עם פעילות הדיוטי פרי, ובשנים האחרונות פועל בתחומי האופנה והקמעונאות.
- ארקיע נכנסת לליגת הפרימיום באירופה: משיקה מחלקת עסקים בקו לפריז
- שילמו מחיר מלא - קיבלו טיסה סיוט; 23 ישראלים תבעו את ארקיע - מה קבע השופט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות היא ניסיון חזק בצרכנות, מותגים ושיווק - אך תעופה היא תחום שונה לחלוטין: עתיר הון, רגיש לזעזועים חיצוניים ותלוי בגורמים כמו דלק, רגולציה, ביטוח ותפעול מורכב.
חברה ותיקה בשוק קשוח
ארקיע הוקמה לפני יותר מ-75 שנה והיא אחת מחברות התעופה המזוהות בישראל. במשך שנים נשענה על טיסות פנים, בעיקר לאילת, ובהמשך הרחיבה פעילות לטיסות בינלאומיות ולחבילות נופש.
כיום היא מפעילה כ-9 מטוסים בבעלות, לצד מטוסים חכורים. נתח השוק שלה עומד על כ-9%, אחרי אל על עם כ-37% וישראייר עם כ-11%.
למרות שמדובר בנתח קטן יחסית, בשוק הישראלי גם אחוזים בודדים יכולים להיות משמעותיים - במיוחד בתקופות שבהן חברות זרות מצמצמות פעילות.
בשנה האחרונה ניסתה ארקיע להתרחב גם ליעדים ארוכי טווח, עם טיסות לניו יורק ובהמשך גם ליעדים במזרח הרחוק כמו וייטנאם ותאילנד.
זהו מהלך שמנסה למצב אותה מחדש, אך גם מגדיל את הסיכון: טיסות ארוכות דורשות תפוסה גבוהה, תפעול מורכב והשקעה משמעותית.
להרחבה: ארקיע נכנסת לליגת הפרימיום באירופה: משיקה מחלקת עסקים בקו לפריז
- היום שאחרי הקריסה: ארה"ב מפעילה "גשר אווירי" חירום לנוסעי ספיריט איירליינס
- ספיריט קורסת: חברת הלואו-קוסט שהוזילה את הטיסות בארה"ב מפסיקה לפעול
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ספיריט קורסת: חברת הלואו-קוסט שהוזילה את הטיסות בארה"ב...
למה זה יכול לעניין את סקאל
סקאל עשוי לראות בארקיע לא רק חברת תעופה, אלא פלטפורמת תיירות רחבה. כרטיס טיסה הוא מוצר עם רווחיות מוגבלת, אך סביבו ניתן לבנות סל שירותים: חבילות נופש, מלונות, מזוודות, מושבים, ביטוחים והשכרת רכב.
לא פעם, הרווח בענף מגיע דווקא מהמעטפת ולא מהטיסה עצמה.
כאן הניסיון הקמעונאי של סקאל עשוי לבוא לידי ביטוי. לארקיע יש מותג מוכר, קהל לקוחות ישראלי ויכולת מכירה ישירה.
שיפור במערכות הדיגיטל, בשירות הלקוחות ובניהול ההכנסות יכול לייצר ערך נוסף. עם זאת, המהלך ידרוש השקעה משמעותית: שדרוג מערכות, חיזוק חוויית הלקוח, מיקוד ביעדים רווחיים ובניית מערכת יחסים יציבה עם העובדים.
העובדה שהעובדים מחזיקים כ-22% מהמניות יכולה להוות יתרון אך גם מקור לחיכוך אם יידרשו מהלכי התייעלות.
וויז אייר, מלחמה ותחרות
אחד האיומים המרכזיים על ארקיע הוא האפשרות שחברת וויז אייר תקים בסיס פעילות בישראל. עבור הצרכנים מדובר בפוטנציאל להוזלת מחירים, אך עבור החברות המקומיות - לחץ ישיר על הרווחיות.
במקביל, המלחמה מול איראן פגעה בענף כולו. סגירת המרחב האווירי למשך מספר ימים ושיבושי הטיסות שלאחר מכן המחישו עד כמה הענף רגיש לאירועים ביטחוניים.
יחד עם זאת, בתקופות כאלה מתחדדת החשיבות של חברות ישראליות, שהפעילו טיסות חילוץ ופתרונות חירום - גם אם לא תמיד מדובר בפעילות רווחית.
להרחבה: וויז דוחה חזרתה לישראל ומודה בכישלון במפרץ: "זה עלה לנו ביוקר"
השאלה היא לא המחיר, אלא היום שאחרי
העסקה שנפלה מול זמל שיקפה שווי של כ-146 מיליון שקל - סכום שאינו גבוה במיוחד ביחס לחברת תעופה פעילה. אך בענף זה, מחזורי פעילות גבוהים אינם מבטיחים רווחיות. עלויות דלק, חכירה, תחזוקה ושכר עלולות לשחוק את הרווח במהירות.
לכן המבחן האמיתי של סקאל, אם העסקה תושלם, יהיה ביום שאחרי: האם יצליח להפוך את ארקיע לחברת תיירות יעילה ורווחית יותר? האם יידע להתמודד עם תחרות מצד לואו קוסט? האם יצליח לייצר שיתוף פעולה עם העובדים ולהזרים הון בעת הצורך?
ארקיע היא נכס עם מותג והיסטוריה, אך גם עם רמת סיכון גבוהה. מי שנכנס אליה כיום מהמר על התאוששות התעופה הישראלית ועל ביקוש יציב לטיסות.
זהו הימור עם היגיון אך בענף הזה, הצלחה תלויה לא רק בכיוון, אלא גם ביכולת לנווט לאורך זמן.
