השופט אילן סופר (צילום: הרשות השופטת)
השופט אילן סופר (צילום: הרשות השופטת)

קיבל פנסיה תקציבית של כ-50%, תבע עוד - גרידיות או תביעה אמיתית?

ראש רשות התאגידים לשעבר, אלון בכר, לא יקבל פנסיה מוגדלת; בכר תבע פנסיה תקציבית של 3% לשנה בגין תשע שנות עבודתו בסניגוריה הציבורית, בטענה שיש להצמיד את תנאי שכרו לאלו של הפרקליטות. בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעורו

איתמר לוין |

מנהל רשות התאגידים לשעבר, אלון בכר, לא יקבל פנסיה מוגדלת על תקופת עבודתו בסניגוריה הציבורית. שופט בית הדין הארצי לעבודה, אילן סופר, דחה את ערעורו של בכר על פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, בו נדחתה תביעתו לפנסיה תקציבית של 3% לשנה במקום 2% לשנה שניתנו לו.

בכר עבד בסניגוריה הציבורית בירושלים בשנים 2007-1998, בשנים 2013-2008 היה מנהל רשות התאגידים, ובשנים 2019-2013 - ראש הרשות להגנת הפרטיות. עם פרישתו משירות המדינה נקבעה לו קצבה של 47.7% משכרו, על בסיס 2% לשנה. בכר טען, כי הוא זכאי ל-3% בגין שנותיו בסניגוריה הציבורית, שכן זהו השיעור שניתן לפרקליטים בשירות המדינה, אליהם הוצמדו הסניגורים הציבוריים.

תביעתו של בכר התבססה על סעיף 13 לחוק הסניגוריה הציבורית, בו נאמר: "מעמדם של הסניגור הציבורי הארצי ושל עובדי הסניגוריה הציבורית יהיה כשל מעמדם של פרקליט המדינה ועובדי פרקליטות המדינה, בהתאמה; תנאי העסקתם ייקבעו בידי נציב שירות המדינה והממונה על השכר במשרד האוצר". לשיטתו, אם המעמד זהה - גם תנאי ההעסקה זהים.

מעמד, לא תרגום כלכלי

אולם, סופר דוחה פרשנות זו: "מהחלק הראשון אנו למדים כי קיימת זהות, בהתאמה הנדרשת, בין מעמד סניגורים למעמד פרקליטים. על פניו אין צורך לפנות למילון. הכוונה במילה 'מעמד' בפירוש המילולי שלה היא למשמעות המקצועית - מוסדית. היא מתייחסת לרמה היררכית בתוך מערכת מסוימת. היא אינה מתייחסת לתרגום הכלכלי שלה.

"מהחלק השני אנו למדים כי תנאי השכר של הסניגורים ייקבעו בעצה אחת של נציב שירות המדינה והממונה על השכר. כלומר, וכפשוטם של דברים, לשון החוק אינה תומכת בפרשנות בה מחזיק המערער. לטענתו, השוויון במעמד הוא גם השוויון בתנאי שכר. אחרת,  היה צריך להסתפק בחלק הראשון ולקבוע כי 'מעמדם ותנאי שכרם...' ללא צורך בחלק השני המצריך את הנציב והממונה לעשות כן".

הצמדה בין תנאי העבודה במקצועות שונים נעשית במפורש, מוסיף סופר. "בשלב זה של מסע הפרשנות, אפשר היה לעצור כאן ולדחות את כל שאר טענות המערער. אין כל עיגון לשוני התומך בטענותיו. משמע, 'קו הזינוק' הוא גם 'קו הסיום', מאחר שמדובר בהוראת חוק המדברת בעד עצמה". עם זאת, הוא ממשיך ודוחה גם את שיטתו של בכר ולפיה השוואת המעמד מחייבת השוואת תנאים.

הוא לא היה סגן הסניגור המחוזי

השוויון במעמד בין הפרקליטים לבין הסניגורים היה בעל ערך סמלי, אומר סופר, למרות שיש הבדלים ברורים ביניהם, כולל האינטרס הציבורי מול אינטרס הנאשם, כוחה הגדול יותר של התביעה והיות חלק ניכר מן הסניגורים עובדי חוץ. השוויון במעמד אינו שוויון בתנאי העבודה. שב ומדגיש סופר. כאשר הוקמה הסניגוריה הציבורית, אמנם קיבלו הפרקליטים פנסיה תקציבית של 3% בשנה, אך היה זה לאחר שהממשלה חזרה בה מכוונתה להוריד אותה ל-2%. באותה עת גם נקבע במפורש, שתנאי השכר בשני הגופים לא יהיו זהים, שכן מדובר בעבודה שונה בצורה מהותית.

קיראו עוד ב"משפט"

טענה נוספת של בכר הייתה, שיש לחשב את שכרו לצורך קצבה כאילו שימש כסגן הסניגור הציבורי המחוזי. סופר דוחה גם טענה זו בציינו, שתקן זה בא לעולם רק ב-2012, חמש שנים לאחר שבכר עזב את הסניגוריה וחל רק על מי שכיהן בו בפועל. ייתכן אמנם שהוא נטל על עצמו משימות נוספות בשנותיה הראשונות של הסניגוריה, אך אין בכך כדי להצדיק תוספת שכר.

בכר חויב בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל. השופטים סיגל דוידוב-מוטולה ורועי פוליאק ונציגי הציבור דורון קרני ומגיד אברהמי הסכימו עם סופר. את בכר ייצגו עוה"ד נדב ויסמן, רבקה אלקיים-ברוקמאייר ולהב פסח, ואת המדינה - עו"ד גיא גולן.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה