מערך העובדים המועסקים במשרדי הממשלה, ביחידות הסמך וברשויות הציבוריות בישראל, המונה עשרות אלפי עובדים ומהווה נדבך מרכזי בתקציב המדינה. השירות פועל לפי כללי מינוי, מכרזים וקידום שנועדו להבטיח מקצועיות ואי תלות פוליטית, ובראשו עומדת נציבות
שירות המדינה. סוגיות מרכזיות בתחום כוללות את שאלת המינויים לתפקידי בכירים, את היקף המשרות המאוישות בפטור ממכרז, את מבנה הפנסיה התקציבית של ותיקים ואת רמת השכר ביחס לשוק הפרטי. בשנים האחרונות
מתנהל ויכוח ציבורי סביב הניסיון להגביר את מעורבות הדרג הפוליטי במינויים, בטענה שהדבר עלול לפגוע בעצמאות המקצועית. מבחינה כלכלית מדובר בגורם משמעותי בהוצאה הציבורית ובאיכות השירות שמקבלים אזרחים ועסקים.
שישה מעשרת הגמלאים עם הקצבאות הגבוהות בשירות הציבורי הם שופטים ודיינים, והקצבה הגבוהה ביותר מגיעה ל-99,541 שקל בחודש. גמלאית הוראה מקבלת בממוצע 7,865 שקל, וההתחייבות של המדינה לפנסיה התקציבית הגיעה ל-723 מיליארד שקל. כל הנתונים מהדוחות הכספיים של המדינה
ל-2025
עובד מעוניין ללוות את ילדו העולה לכיתה א' לבית הספר ביום הראשון ללימודים, אשר יחול בשנת הלימודים הקרובה ב- 1 בספטמבר. האם העובד זכאי לשכר עבודה ביום היעדרות זה? תשובה מאת המחלקה המשפטית
ביום 23.7.2014 נחתם הסכם קיבוצי המסדיר את חובת תשלום השכר לעובדים שנעדרו בשל המצב הביטחוני. ההסכם ייכנס לתוקף במועד כניסתן לתוקף של התקנות למתן פיצוי בגין נזק עקיף למעסיקים והוא יחול החל מיום 8.7.14 ועד ליום 31.8.2014 או עד למועד סיום מבצע צוק איתן, לפי
המוקדם מביניהם. ההסכם חל העובדים המועסקים בשירות המדינה והעובדים המועסקים אצל מעסיקים החברים בארגונים מעסיקים החברים בלשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. מאת עו"ד הלית כהן-רזניצקי
דו"ח השכר בשירות הציבורי פורסם היום וממנו עולה כי השכר הממוצע המצטבר של העשריה הראשונה מסתכם ב-1 מיליון שקל בחודש. נשיא איגוד לשכות המסחר רואה זאת בחומרה
