נחמד להיות עובד מדינה: השכר הממוצע - 14,000 שקל, ובנמלים - 29.2 אלף שקל

בין המרוויחים הכבדים - מנהל בית החולים שיבא שעושה 82 אלף ש' בחודש. בבנק ישראל - 25 אלף בחודש "בלבד". צפו בטבלה....
לירן סהר | (29)

הממונה על השכר והסכמי עבודה, עו"ד קובי אמסלם, פרסם היום את דו"ח הוצאות השכר בשירות המדינה ואת דו"ח הוצאות השכר בגופים הציבוריים. כבכל שנה, גם ב-2011 היו אלה עובדי הנמלים שיאני השכר בקרב גופי שירות המדינה עם שכר ממוצע של 29,250 שקלים בחודש.

גם עובדי בנק ישראל יכולים לחייך - השכר הממוצע של 701 עובדי הבנק עמד ב-2012 על 25,626 שקל ומתחתיו מדורגת הרשות לניירות ערך עם שכר ממוצע של 24,234 שקל. עובדי מפעל הפיס וכ-12 אלף עובדי חברת החשמל מרוויחים בממוצע כ-22,400 שקל בחודש.

לעומתם, השכר הממוצע של עובדי קבלן כוח אדם במגזר הציבורי עמד ב-2012 על 5,389 שקל בחודש, כאשר 59% מהם מועסקים בחלקיות משרה הנמוכה מ-25%. כ-87% מכלל עובדי הקבלן משתכרים פחות מהשכר הממוצע במשק. מדובר בסך הכול ב-9,024 עובדי קבלן המועסקים בכ-2,191 משרות.

שכרו של רופא מתחיל לפי הדו"ח עמד ב-2011 על 8,141 שקל ברוטו, בעוד שכרו של מנהל המרכז הרפואי שיבא תל השומר עמד על 81,984 שקל, ובחישוב שנתי 983,811 שקל.

השכר הממוצע של עובדי ההוראה עמד בשנת 2011 על 10,746 שקל, כאשר השכר הממוצע של עובדי ההוראה בתכנית "אופק חדש" עמד על 10,690 שקל, לעומת השכר הממוצע של עובדי הוראה שאינם ב"אופק חדש" שעמד על 9,055 שקל.

בשנת 2011 השכר החציוני לחודש במשרד הביטחון היה 20,675 שקל, בשירות בתי הסוהר 10,990 שקל ובצה"ל 10,069 שקל, ואילו השכר החציוני במשטרה עמד על 12,963 שקל.

12 הגופים שחרגו לכאורה בשכר ב-4 השנים האחרונות הינם עיריית בית שמש, כפר כנא, עיריית תל אביב, מועצה אזורית תמר, נמל אילת, רשות השידור, בצלאל אקדמיה לאומנות ועיצוב ירושלים, אוניברסיטת תל אביב, הטכניון, אוניברסיטת חיפה, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת בן גוריון, מכון ויצמן, בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים, המכללה האקדמית עמק יזרעאל, המכללה הטכנולוגית באר שבע, המכון הטכנולוגי חולון והמרכז האקדמי רופין.

כתוצאה מפעולות יחידת האכיפה נחסכו בשנת 2012 כ-840 מיליון שקל - החלטת הממונה הסדירה חריגות שכר בחברת החשמל במסגרתם הוחזרו כ-40 מיליון שקלים, כאשר החסכון השנתי עומד על כ-20 מיליון שקל והחסכון האקטוארי מוערך בכחצי מיליארד שקל. החלטה בעניינם של 21 גמלאים תביא לחסכון שנתי המוערך בכ-900 אלף שקל וחיסכון אקטוארי שנאמד בכ-7 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(29):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 24.
    שפרעם (ל"ת)
    אמגד 09/10/2016 22:38
    הגב לתגובה זו
  • 23.
    איפה הדו"ח של שנת 2015? (ל"ת)
    איש 15/08/2015 17:16
    הגב לתגובה זו
  • 22.
    נדב 08/01/2013 13:00
    הגב לתגובה זו
    המפלגה הליברלית היחידה שרצה לכנסת. איזה אירוניה - המפלגה של הסטלנים היא היחידה שהוציאה תוכנית כלכלית עם תוכן רציני ובלי ססמאות http://aleyarok.org.il/economicplan.pdf
  • 21.
    כלכלן 06/01/2013 21:52
    הגב לתגובה זו
    עובדי הנמלים אינם עובדי מדינה ואינם מקבלים את שכרם מהמדינה. ההיפך הוא הנכון, המדינה מקבלת כל שנה דיבידנד מהנמלים. בשנת 2011 היא קיבלה 300 מיליון ש"ח מהנמלים. כסף שהלך לחרדים ולערבים בתשלומי ביטוח לאומי. זורים לציבור המטומטם והמתלהם חול בעיניים ומזינים את הציבור בדיסאינפורמציה. בשיטת לסכסך בין המגזרים כך האוצר יכול להמשיך לשלוט בכל אחד בנפרד. ותחשבו על זה...
  • 20.
    העילוי 06/01/2013 20:52
    הגב לתגובה זו
    בשנים האחרונות תחת שלטון ביביהו השמן רק הלך והשמין והרזה גוסס עומד למות נא להתעורר
  • 19.
    העילוי 06/01/2013 20:49
    הגב לתגובה זו
    לישראלים יש מנגנון של הרס עצמי ובקצב הנוכחי לא רואים שיש עתיד
  • 18.
    זוכרים את נאום ביבי "הרזה (מגזר פרטי)סוחב את השמן(ציבור (ל"ת)
    תום 06/01/2013 19:37
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    ליאור 06/01/2013 18:54
    הגב לתגובה זו
    כתבות כאלה: השכר הממוצע של עובדי ההוראה עמד בשנת 2011 על 10,746 שקל, כאשר השכר הממוצע של עובדי ההוראה בתכנית "אופק חדש" עמד על 10,690 שקל, לעומת השכר הממוצע של עובדי הוראה שאינם ב"אופק חדש" שעמד על 9,055 שקל. איך יכול להיות שהממוצע הכללי גבוה יותר מהממוצע של שתי תתי הקבוצות??? מישהו צריך לחזור לכיתה ח'
  • 16.
    ראובן 06/01/2013 17:59
    הגב לתגובה זו
    למה משרק האוצר לא מפרסם את השכר החציוני, כי כנראה מתאים לו להראות רק את הממוצע שמושפע בעיקר ע"י מס' שהוא בד"כ קטן יחסית לכלל העובדים שמקבל שכר גבוה. אם יפרסמו את החציון העם יבין שרוב העובדים מרוויח פחות אבל זה לא האינטרס של האוצר. אחרת איך האוצר יבוא וילין תראו אילו משכורות גבוהות יש פה?! לא תהיה לאוצר סיבה לא להעלות שכר.
  • 15.
    האמת היחידה 06/01/2013 16:34
    הגב לתגובה זו
    הכסף בבנק ישראל הוא קנה ב3 שנים 46 מילארד דולר אפילו מניות בוול סטריט מאיפה הכסף הזה ? הוא לא הדפיס הכל בא מהכנסות מיסים תפסיקו לרמות את הציבור!
  • 14.
    chaiml3 06/01/2013 16:31
    הגב לתגובה זו
    זה כולל הרבה עשרות של מנכ"לים וסמנכ"לים באוצר והרבה יועצים אישיים לשרים ועוד ג'ובים על חוזה מאישי ולא לפי סולם השכר של נציבוצ עובדי המדינה. בדקו מה המשכורת של פקיד/פקידה במשרדי הממשלה - ממש בושה!
  • 13.
    adamd1 06/01/2013 16:01
    הגב לתגובה זו
    תחיי המהפכה של דפני ודומיה שתשיג מעמסה על המעמד העובדים במשק הפרטי
  • 12.
    ימי פומפיי האחרונים. כל המגדל הולך לקרוס. (ל"ת)
    הנשר 06/01/2013 15:52
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    ואני מרוויח מינימום ומותו כל הקנאים!!! (ל"ת)
    מדינת גנבים 06/01/2013 15:48
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    שולי 06/01/2013 15:39
    הגב לתגובה זו
    שחכתם את יונית לוי 60 אלף, אייל גולן 17 מליון לשנה...שלמה ארצי 9 מליון לשנה, עודד גרנות 45 אלף, כרמלה מנשה 40 אלף,...בעלי בסטה ובוטיקים. כאילו שחותמים בבוקר אבטלה ואח"כ מצטרפים לעסק המשפחתי, מתי קיבלתם קבלה מפחח רכב?
  • מדינת גנבים 06/01/2013 16:26
    הגב לתגובה זו
    לא מדובר כאן על שוק העבודה הפרטי אלא של המדינה, שני דברים שונים לגמרי, במה אותו עובד בנמל טוב יותר מאשר מורה בבית הספר או סוציאולוג שמטפל בחסרי כל? ההבדל שגם מורים ו סוציאולוגים האלו ועוד ועוד מרוויחים כלום ביחס לאותם עובדי הנמל, יותר מזה אני מאמין שניתן למצוא במדינה הזו תחלופה מלאה ובמיידי עבור כל עובד בנמל או בחברת חשמל או במקורות בתמורה לחצי שכר אשר מחולקים בחברות האלו. ולא צריך להשוות את הנתונים אל מול שוק העבודה הפרטי שם כל אחד יכול להרוויח כמה שהוא רוצה
  • באמת ב 7 כלכך מאוחר 06/01/2013 16:02
    הגב לתגובה זו
    באמת ב 7 כלכך מאוחר
  • 9.
    שולי 06/01/2013 15:33
    הגב לתגובה זו
    כל הרשימה נועדה לכסות על מי שמקבל מעבר לתפוקה שלו: קריינים, פרשנים (מישהו פוטר גם אם הגיש פרשנות טיפשית, ו/או מנותקת מהמציאות... מנהלי סניפי בנקים, אייל גולן 17 מליון לשנה שרית חדד רק 13 מליון לשנה. מישהו עשה חשבון בתור למסכדות יוקרה?
  • 8.
    בא 06/01/2013 15:20
    הגב לתגובה זו
    אלפי אנשים שמבזבזים את הפוטנציאל שלהם ,בגלל זה ביבי מפריט הכול .יש הרבה דברים שביבי עושה נכון .
  • 7.
    עמית 06/01/2013 15:10
    הגב לתגובה זו
    לטחון את זה .?
  • נמאס ? (ל"ת)
    שתוק לטאה 06/01/2013 15:22
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ציון 06/01/2013 15:01
    הגב לתגובה זו
    התוכנית של "עלה ירוק - הרשימה הליברלית" מתייחסת בדיוק לזה. חייבים להוריד מסים ולקצץ בהוצאות המדינה על תשלומים למקורבים למיניהם. בדקות אלה מסתיימת מסיבת העיתונאים שבה הם מציגים את התוכנית המפורטת.
  • 5.
    עובדי המדינה=עובדים על המדינה (ל"ת)
    קבוצת כחול לבן בפייס 06/01/2013 14:58
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אנונימי 06/01/2013 14:57
    הגב לתגובה זו
    אל נא תיישרי מבטך רק על מקבלי השכר הגבוה במגזר הפרטי אלא גם על עושק הציבור על ידי המגזר הציבורי. תוסיפי לקמפיין שלך מלחמה במגזר הציבורי ואני מבטיח לך שהציבור לא יהסס לבחור בך. נ.ב. כמובן שאני ובני משפחתי גם, פשוט נמאס לעבוד כדי לממן אלפים משני המגזרים.
  • 3.
    אדם 06/01/2013 14:55
    הגב לתגובה זו
    רוב עובדי המדינה מקבלים פחות משכר מינימום !!!
  • שולי 06/01/2013 15:36
    הגב לתגובה זו
    כל עובדי חברת חשמל עובדים לפי טבלאות שכר, ועל זה יש תוספות
  • 2.
    יויו 06/01/2013 14:48
    הגב לתגובה זו
    אלו מרוקני הקופה הציבורית ! אבל טוב שיש את החרדים שיהיה לאן להסיט את האש ... החרדים מצילים את עובדי המדינה !
  • 1.
    יש לבצע קיצוף רוחבי של 30% לכל המשתכרים מעל ל8 אש"ח. (ל"ת)
    מטורף! 06/01/2013 14:36
    הגב לתגובה זו
  • ביחוד לגאולה לוי, עודד שחר, עודד גרנות... (ל"ת)
    קומוניסט זקן 06/01/2013 21:37
    הגב לתגובה זו
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.