סבסוד המשכנתא - למי מגיע, כמה מגיע והאם זה באמת יקרה? כל השאלות והתשובות

עליית הריבית בשנים האחרונות שינתה את המציאות הכלכלית של מאות אלפי משפחות בישראל. משקי בית שלקחו משכנתאות בתקופת הריבית האפסית גילו בתוך זמן קצר שההחזר החודשי שלהם קפץ במאות ולעיתים באלפי שקלים בשנה. כעת מנסה הממשלה לקדם תוכנית סבסוד רחבה, שאמורה להחזיר לחלק מהלווים חלק מההתייקרות.

הצעת סבסוד המשכנתאות הפכה לאחד הנושאים הכלכליים הנפיצים ביותר במערכת הפוליטית. מצד אחד, יש ציבור גדול שמרגיש שהוצאות הדיור שלו יצאו משליטה בעקבות הריבית הגבוהה. מצד שני, בנק ישראל ומשרד האוצר מזהירים שהמדינה עלולה לייצר תקדים מסוכן, לפגוע במדיניות הכלכלית ואף להעמיס מיליארדים על תקציב המדינה.

הממשלה כבר אישרה עקרונית את קידום ההצעה בסוף מרץ 2026, למרות התנגדות של גורמי המקצוע באוצר, בבנק ישראל וגם מצד הייעוץ המשפטי. אבל האישור העקרוני הוא רק תחילת הדרך. כדי שהתוכנית תצא לפועל היא תצטרך לעבור הליך חקיקה מלא, לקבל מקור תקציבי ולעבור שורת אישורים נוספים.

למה נולד הרעיון לסבסד משכנתאות?

 כדי להבין את הרקע לתוכנית צריך לחזור לשנים 2022–2024, שבהן בנק ישראל העלה את הריבית במהירות בניסיון לבלום את האינפלציה. הריבית, שהייתה קרובה לאפס במשך שנים, זינקה בתוך תקופה קצרה לרמות שלא נראו בישראל יותר מעשור.ההשפעה על לוקחי המשכנתאות הייתה מיידית. מי שלקח הלוואות במסלולי פריים או במסלולים בריבית משתנה ראה את ההחזר החודשי מטפס שוב ושוב.

• פיצוץ באוצר: התנגדות חריפה להצעת סבסוד המשכנתאות - "המהלך יפגע בלווים וייצר עיוותים"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

משפחות רבות שנכנסו להתחייבויות בתקופה של ריבית נמוכה מצאו את עצמן משלמות מאות שקלים יותר בכל חודש. לפי נתוני בנק ישראל, ההחזר החודשי הממוצע של משכנתאות עם חשיפה לריבית משתנה עלה בכ-900 עד 1,000 שקל מאז תחילת גל העלאות הריבית. 

אצל משפחות עם משכנתאות גדולות במיוחד, ההתייקרות אף הייתה גבוהה יותר. בממשלה טוענים כי מדובר במכה כלכלית כבדה למעמד הבינוני, במיוחד בתקופה שבה גם מחירי המזון, החשמל, הארנונה והדיור ממשיכים לעלות. לכן עלה הרעיון שהמדינה תשתתף לפחות בחלק מההתייקרות.

מה כוללת תוכנית סבסוד המשכנתאות?

לפי המתווה שפורסם עד כה, המדינה תעניק מענק חודשי ללווים שלקחו משכנתא עד סוף 2022 לצורך רכישת דירה יחידה. הסיוע אמור להינתן למשך חמש שנים ולהחזיר עד 75% מהעלייה בהחזר החודשי שנגרמה בעקבות עליית הריבית.

• "ישראל היא המדינה המפותחת היחידה שבה צפויה הורדת ריבית - בכל השאר צפויות עליות"
• החלום הישראלי נשחק: המעמד הבינוני בישראל מהקטנים ב-OECD
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תוכנית להצלת שער הדולר באמצעות משרד האוצר

בפועל, המדינה תשתתף רק בתוספת שנוצרה בעקבות שינויי הריבית. כך למשל, משפחה שההחזר שלה עלה ב-800 שקל בחודש בעקבות הריבית, עשויה לקבל החזר של כ-600 שקל. משפחה שההחזר שלה קפץ ב-1,600 שקל בחודש עשויה לקבל יותר מ-1,000 שקל.

גובה הסיוע לא יהיה אחיד. הוא תלוי בכמה גורמים: מחיר הדירה שנרכשה, גובה ההלוואה, סוג מסלול המשכנתא ורמת החשיפה לריבית משתנה.

ככל שמחיר הדירה היה גבוה יותר ביחס למחיר דירה ממוצעת, כך הסבסוד צפוי לרדת. מי שרכש דירת יוקרה שמחירה היה מעל פי שניים ממחיר דירה ממוצעת ככל הנראה לא יהיה זכאי כלל.

להרחבה: הממשלה צפויה לאשר סבסוד למשכנתאות למרות התנגדות כלכלית ומשפטית

 מי אמור להיות זכאי לסיוע?

 למרות שהתוכנית מוצגת כמהלך חברתי רחב, בפועל היא צפויה להיטיב בעיקר עם מי שלקחו משכנתאות במסלולים עם חשיפה גבוהה לריבית משתנה.

דווקא הלווים שבחרו במסלולים שנחשבו מסוכנים יותר, כמו מסלול פריים, הם אלה שספגו את ההתייקרות הגדולה ביותר ,ולכן גם עשויים לקבל את הסיוע הגבוה ביותר.

לעומת זאת, משפחות שבחרו מראש במסלולי ריבית קבועה ושילמו לאורך השנים ריבית גבוהה יותר כדי להקטין סיכון, צפויות להישאר מחוץ לתוכנית או לקבל סיוע נמוך בהרבה.

זו אחת הנקודות שמעוררות את עיקר הביקורת מצד כלכלנים ובנק ישראל. לטענתם, המדינה למעשה מתגמלת לווים שלקחו יותר סיכון פיננסי, בעוד מי שהתנהלו בזהירות לא מקבלים פיצוי.

גם מי שמיחזר את המשכנתא בשנים האחרונות עלול להיתקל בבעיות זכאות, תלוי באופן שבו ינוסח החוק הסופי.

 כמה התוכנית תעלה למדינה?

באוצר מעריכים כי עלות התוכנית עלולה להגיע לכ-2 מיליארד שקל בשנה. אם הסבסוד יינתן למשך חמש שנים, מדובר בעלות כוללת של 7 עד 10 מיליארד שקל. הבעיה המרכזית היא שכיום אין לכך מקור תקציבי ברור.

תקציב המדינה ל-2026 כבר נמצא תחת לחץ כבד בגלל הוצאות ביטחון, התחייבויות חברתיות וגירעון גבוה יחסית. לכן באוצר חוששים שהמשמעות תהיה קיצוץ בתחומים אחרים, הגדלת החוב או העלאות מסים בעתיד.

מעבר לכך, כלכלנים מזהירים שהתוכנית עלולה גם לעוות את שוק המשכנתאות. אם הציבור יאמין שהמדינה תתערב בכל פעם שהריבית עולה, הבנקים והלווים עשויים לקחת יותר סיכונים בעתיד.

 למה בנק ישראל ומשרד האוצר מתנגדים?

 ההתנגדות של בנק ישראל לתוכנית חריפה מאוד. מבחינת הבנק המרכזי, העלאת הריבית נועדה לצנן ביקושים, להאט את האינפלציה ולהחזיר יציבות למחירים. אם הממשלה מחזירה לציבור חלק מההתייקרות, היא למעשה מחלישה את השפעת הריבית. בבנק ישראל גם טוענים שאין כיום משבר רחב של חדלות פירעון במשכנתאות. לפי נתוני הבנק, שיעור הפסדי האשראי בתחום המשכנתאות עדיין נמוך מאוד ונע סביב פחות מ-1%.

להרחבה פיצוץ באוצר: התנגדות חריפה להצעת סבסוד המשכנתאות - "המהלך יפגע בלווים וייצר עיוותים"

בנוסף, בבנק מציינים כי במקביל לעליית ההחזרים נרשמה גם עלייה בשכר הממוצע במשק. כלומר, למרות ההתייקרות, רוב משקי הבית עדיין מצליחים לעמוד בתשלומים. גם במשרד האוצר מתנגדים - בעיקר בגלל העלות התקציבית העצומה. 

לפי ההערכות, תוכנית הסבסוד עשויה לעלות למדינה כ-2 מיליארד שקל בשנה, ובסך הכול בין 7 ל-10 מיליארד שקל לאורך חמש שנים. נכון לעכשיו אין מקור תקציבי ברור למימון המהלך בתקציב המדינה.

המשמעות היא שאם התוכנית תאושר, הממשלה תצטרך למצוא מקורות מימון - דרך קיצוצים, הגדלת הגירעון או העלאות מסים.

במערכת הכלכלית מזהירים גם מפני תקדים בעייתי: אם המדינה תפצה לווים על עליית ריבית, בעתיד עלולים להיווצר לחצים לסבסד גם הפסדים בתחומים פיננסיים אחרים.

 האם התוכנית באמת צפויה לצאת לפועל?

 נכון לעכשיו, התוכנית עדיין רחוקה מיישום מלא. אחרי האישור העקרוני בממשלה, ההצעה תצטרך לעבור: חקיקה בכנסת, אישור תקציבי, תיאום מול הבנקים וניסוח סופי של תנאי הזכאות. 

ההתנגדות המקצועית בתוך האוצר ובנק ישראל נחשבת משמעותית מאוד, ולכן לא ברור אם התוכנית תעבור במתכונתה הנוכחית. עם זאת, לנושא יש גם ממד פוליטי ברור. 

שקי הבית שנפגעו מעליית הריבית מהווים ציבור רחב מאוד, והממשלה עשויה לנסות לקדם את המהלך למרות ההתנגדויות - במיוחד אם הלחץ הציבורי יימשך.

במערכת הבנקאית מעריכים שגם אם תאושר תוכנית סבסוד, היא ככל הנראה תעבור שינויים: ייתכן שתקופת הסיוע תקוצר, שגובה המענקים יופחת או שתנאי הזכאות יהפכו מחמירים יותר. בינתיים, לווים שמתמודדים עם החזרים גבוהים ממשיכים לבדוק אפשרויות אחרות - בעיקר מיחזור משכנתא, שינוי תמהיל או פריסת תשלומים מחדש מול הבנק.

כרגע, סבסוד המשכנתאות עדיין לא הפך לכסף שנכנס לחשבון הבנק. מדובר בתוכנית שנמצאת בשלבי קידום פוליטיים וכלכליים, כשהוויכוח סביב העלות, ההיגיון הכלכלי וההשלכות שלה עדיין רחוק מסיום.