פיצוץ באוצר: התנגדות חריפה להצעת סבסוד המשכנתאות - "המהלך יפגע בלווים וייצר עיוותים"

עימות חריג בצמרת הכלכלית סביב הצעת חוק לסבסוד החזרי משכנתאות קיימות. גורמי המקצוע באוצר ובגופים נוספים מתנגדים בתוקף למהלך שמקודם בדחיפות, וטוענים שהוא לא רק יקר בהרבה ממה שמוצג אלא גם עלול לפגוע בדיוק באותם לווים שהוא אמור לסייע להם. ההצעה עולה כעת על שולחן הממשלה, רגע אחרי אישור תקציב המדינה לשנת 2026, ויוצרת מתח בין שיקולים פוליטיים לבין שיקולים כלכליים ברורים.

פער תקציבי עצום: 2 מיליארד או יותר מ-7 מיליארד

בלב המחלוקת עומדת שאלת העלות. לפי הנתונים שמוצגים בהצעה, מדובר בכ-2 מיליארד שקל בשנה. אבל ההערכות המקצועיות מצביעות על סכום גבוה בהרבה - לפחות 7 מיליארד שקל בחמש שנים, ואפילו יותר אם התוכנית תוארך או תורחב. הפער הזה לא קטן, והוא מעלה שאלות על השקיפות של ההצעה ועל היכולת שלה לעמוד בתקציב המאושר.

ההצעה באה בתקופה שבה הגירעון התקציבי כבר עומד על 5%  מהתוצר, והוצאות הביטחון גבוהות בגלל המצב הביטחוני. כל תוספת הוצאה כזו מחייבת או קיצוץ במקום אחר או הגדלת החוב, מה שמגדיל את הלחץ על הכלכלה כולה.

אחת הבעיות המרכזיות היא היעדר מקור תקציבי ברור. התקציב לשנת 2026 אושר לאחרונה בלי שהוקצה בו סכום לסבסוד הזה. כלומר, כדי לממן את ההטבה יצטרכו למצוא כסף ממקום אחר - או דרך קיצוצים או דרך הגדלת הגירעון. זה קורה בדיוק כשהמשק עדיין מתמודד עם השלכות ארוכות טווח של המלחמה והוצאות ביטחון גבוהות.

התנגדות כזו לא באה רק משיקולים תקציביים. יש גם חשש שהסבסוד ייצור תמריץ לא נכון בשוק, יעודד לווים שלא בהכרח זקוקים לעזרה ויפגע במי שכבר נאבק עם עליית הריבית.

הביקורת המקצועית: הסבסוד עלול לפגוע בלווים עצמם

גורמי המקצוע טוענים שההצעה לא לוקחת בחשבון את המציאות בשוק. העלייה בהחזרי המשכנתאות נבעה בעיקר מעליית הריבית, אבל חלק גדול מהלווים כבר הסתגלו או מחזרו הלוואות. במקרים רבים ההטבה תגיע דווקא למשקי בית חזקים יחסית, שיכולים לעמוד בהחזרים גם בלי סיוע, בעוד משפחות חלשות יותר עלולות לא להיכנס לזכאות בגלל קריטריונים לא מדויקים.

בנוסף, יש חשש לאפליה בין לווים שונים. מי שלקח משכנתא לפני כמה שנים עלול לקבל פחות ממי שלקח לאחרונה, וזה יוצר עיוותים בשוק. גם אין מנגנונים ברורים לפיקוח ולבקרה שימנעו שימוש לא נכון בכספי הציבור.

מי באמת ירוויח - והשפעה על שוק הדיור

ההצעה מתמקדת בגובה ההחזר החודשי, אבל לא בוחנת לעומק את ההכנסות של הלווים או את השינויים שחלו מאז לקיחת ההלוואה. התוצאה עלולה להיות שהסיוע יגיע למי שלא סובל באמת מהעלייה בריבית, בעוד אחרים שנפגעו יותר יישארו מחוץ למעגל.

במקביל, יש חשש שהמהלך יפגע ביציבות הפיננסית הכוללת וייצור תמריץ לקחת הלוואות גדולות יותר בעתיד, בלי להתחשב בסיכונים. זה מגיע בזמן שהשוק כבר רואה האטה מסוימת במכירות דירות והתאוששות חלקית במשכנתאות.

הממשלה דוחפת קדימה למרות הכל

למרות ההתנגדויות הרחבות, ההצעה עדיין מקודמת במהירות. היא נכנסה לסדר היום של ישיבת הממשלה, מה שמראה על דחיפות פוליטית. זה חלק ממגמה רחבה יותר של הרחבת הוצאות, גם כשהדרג המקצועי מזהיר מפני הסיכונים.

התמונה הכוללת מורכבת. מצד אחד יש צורך אמיתי לסייע למשפחות שנפגעו מעליית הריבית. מצד שני, ההצעה מעלה שאלות קשות על יעילות, שוויון ועלות ארוכת טווח.

להרחבה: שמחון: "מלאי הדירות יביא לירידת מחירים נוספת של 8%"

בשוק הדיור עצמו המצב לא פשוט. הריבית הממוצעת על משכנתאות עדיין גבוהה יחסית, ויש לווים שפונים גם למקורות חוץ בנקאיים עם ריביות שמגיעות ל-10% בשנה.

להרחבה: משכנתא בריבית של 10% - ויש לזה ביקוש

בסופו של דבר, הוויכוח הזה משקף את המתח הקבוע בין רצון לסייע לציבור לבין הצורך לשמור על משמעת תקציבית. ההחלטה שתתקבל תשפיע לא רק על אלפי לווים אלא על היציבות הכלכלית כולה בשנים הבאות.