דונלד טראמפ ושיי ג'ינפינג. קרדיט: רשתות חברתיות
דונלד טראמפ ושיי ג'ינפינג. קרדיט: רשתות חברתיות

הנפט מעל 107 ד' לחבית: טראמפ: סין תקנה מארה"ב

מחיר חבית נפט מסוג ברנט הגיע ל-107.30 דולר ואילו המחיר של חבית מסוג WTI עלה ל-102.74 דולר, על רקע ההצהרה של נשיא ארה"ב. בינתיים סין שותקת ולא מאשרת את ההודעה של טראמפ, והשווקים מתמחרים גם את הסיכונים במצר הורמוז

עוזי גרסטמן |

מחירי הנפט רשמו זינוק מהיר בעקבות ההצהרה של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שטען כי סין תתחיל לקנות נפט מארצו בעקבות שיחה עם נשיא סין, שי ג'ינפינג. המחיר של חבית נפט מסוג ברנט למסירה ביולי טיפס ב-1.49% ל-107.30 דולר לחבית, והמחיר של חבית נפט מסוג WTI למסירה ביוני עלה ב-1.55% ל-102.74 דולר.

התגובה בשוק נובעת בעיקר מהציפייה לשינוי בסחר העולמי. סין, כיבואנית הנפט הגדולה בעולם, יכולה להשפיע על המחירים אם תרחיב את הקנייה של חביות אמריקאיות. ארה"ב נהפכה ליצרנית מובילה, עם יצוא גובר של נפט מנמלי טקסס ולואיזיאנה. עם זאת, בבייגין לא אישרו דבר, והשוק נשען כרגע על הדברים של טראמפ בלבד. זה יוצר מומנטום קצר טווח, אבל חוזים בפועל דורשים אישורים רשמיים ומכרזים.

השינוי הזה לא פשוט. נפט אמריקאי, בעיקר כזה מסוג לייט סוויט, דורש התאמות בבתי הזיקוק הסיניים, והובלה ימית ארוכה שמייקרת את העסקה. אם סין תסיט רכישות מספקים כמו סעודיה או רוסיה, זה עלול ליצור לחץ כלפי מטה על המחירים האזוריים, אבל לא בהכרח יוריד את המחיר הגלובלי. להרחבה: הנפט קופץ מעל 80 דולר לחבית – סעודיה מצמצמת ייצור.

מצר הורמוז במוקד: פרמיית סיכון מתווספת

במקביל, השיחה בין טראמפ לשי כללה הסכמה לשמור על מצר הורמוז פתוח. המצר אחראי לכ-20% מהסחר העולמי בנפט, עם מיליוני חביות יומיות מהמפרץ. כל איום שם - החל מפרעות, מתיחות או תקלות - מעלה את פרמיית הסיכון עבור הנפט, שמתבטאת במחירים גבוהים יותר לביטוח, הובלה וחוזים עתידיים.

סוחרים כבר מוסיפים כ-3-2 דולרים פרמיה על רקע החששות האלה. שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, רמז שסין תעזור מאחורי הקלעים לייצב את הנתיב - מה שעשוי להקל אם יתממש. אבל בפועל, איראן וגורמים אחרים בשטח משפיעים יותר מדיבורים. אם המצר ייסגר חלקית, מחירי הנפט עלולים לקפוץ ב-20-10 דולר נוספים בתוך כמה ימים. להרחבה: מתיחות במזרח התיכון: הנפט זינק ב-3% – ברנט בדרך ל-90 דולר.

השלכות על השוק: ציפיות מול מציאות

הזינוק הזה במחירי הנפט משלב פוליטיקה עם גיאופוליטיקה. נפט אמריקאי לסין יכול להגדיל יצוא אמריקאי במיליוני חביות, אבל רק אם התשתיות יתמכו - הצינורות, המכליות והמחסנים בטקסס, לואיזיאנה ואלסקה מוגבלים. סין כבר קונה נפט מארה"ב, אבל הגדלה משמעותית דורשת שינוי של חוזים ארוכי טווח.

עבור השוק, זה לא בהכרח מוריד מחירים. אם הביקוש הסיני נשאר יציב, זו רק העברת חביות מספק אחד לאחר - פחות נפט זול מהמזרח התיכון זורם לאירופה או אסיה, מה ששומר על לחץ על המחירים כלפי מעלה. בנוסף, עלייה שכזו משפיעה על מרווחי הזיקוק: נפט קל אמריקאי מתאים פחות למזקקות סיניות כבדות.

קיראו עוד ב"גלובל"

בישראל, המחירים הגבוהים האלה מתורגמים ישירות למשאבות הדלק של הצרכנים - כל דולר נוסף לחבית מוסיף עשרות אגורות לליטר דלק עבור הנהגים הישראלים. חברות כמו דלק ופז כבר מתמחרות עליות, והצרכנים מרגישים את זה בכיס. להרחבה: הנפט צונח מתחת ל-70 דולר: השפעה על דלק בישראל.

מה הלאה: הנתונים יכריעו

השוק יחכה לאישור סיני ונתוני היצוא האמריקאיים השבועיים. אם הרכישות יתממשו, נראה עלייה בנתוני EIA (דו"חות סטטיסטיים מקיפים ורשמיים של משרד האנרגיה האמריקאי) מארה"ב. במקביל, דו"חות OPEC+ לגבי ייצור נפט יקבעו אם ההיצע הגלובלי יתרחב. מצר הורמוז נשאר הנקודה הרגישה - שמירה עליו פתוח תמנע זינוקים נוספים במחירים.

הפרמייה הנוכחית מבוססת על ציפיות, אבל ירידה תלויה בביצועים. השוק רגיש: ביקוש סיני חלש או ייצור אמריקאי גבוה עלולים להפוך את הזינוק לזמני ואולי אף אזורי. נתונים פרקטיים - חוזים, משלוחים ומעברי אניות - יקבעו את הכיוון של השוק העולמי בשבועות הקרובים.