ביקורת קשה של בג"ץ על המשטרה בפרשת חולצות אוהדי הפועל ת"א

"התנהלות מוקשית ביותר של משטרת ישראל". כך מתארת שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז, את האיסור שהטילה המשטרה על אוהדי קבוצת הכדורגל הפועל תל אביב להיכנס למשחקים, כאשר הם לובשים חולצה ועליה סמלי המשטרה, מכבי תל אביב ותנועת כך בתוספת קו מחיקה והכיתוב  ULTRAS HAPOEL – AGAINST THE SCUM.

המשטרה חזרה בה מן האיסור לאחר הדיון בעתירותיהם של עשרה אוהדים בדצמבר שעבר וצו הביניים שהוציא בג"ץ, ואשר הקפיא את האיסור. המשטרה טענה שהאיסור הוטל בשל אירועי אלימות רבים במגרשי הכדורגל, בעוד שהאוהדים טענו שמדובר בפגיעה פסולה בחופש הביטוי. למרות שהעתירות הפכו לתיאורטיות, ברק-ארז מתייחסת לאירועים ומותחת ביקורת קשה על המשטרה.

לא הייתה שום עבודת מטה

ברק-ארז אומרת: "ההתדיינות הקצרה שהתקיימה בפנינו חשפה התנהלות מוקשית ביותר של משטרת ישראל. ההחלטה לאסור על לובשי 'חולצת המריבה' להיכנס למגרשי הספורט לא התבססה על בדיקה משפטית נאותה מבעוד מועד. הא ראיה – במועד הדיון בעתירה לא הוצגה התשתית המשפטית התומכת בה או כל חוות דעת משפטית מסודרת בנושא.

"אף הסמכויות הקונקרטיות שהופעלו בהקשר זה - ובהן הטלת מגבלות על ביטוי קונקרטי, ביצוע חיפוש מתחת לשכבת הביגוד העליונה וכן הרחקת אוהדים בפועל - לא התבררו די צרכן בטרם נעשו הפעולות בשטח. לאמיתו של דבר, גם מעבר להיבט המשפטי, לא הוצגה כל עבודת מטה או תשתית עובדתית שקדמה להחלטה ושימשה כבסיס מקצועי למדיניות שהונהגה 'ביום בהיר אחד'. לעובדות אלה נודעת חומרה מיוחדת בהתחשב בכך שמדובר בהחלטה שלה השפעה ממשית על חופש הביטוי במרחב הציבורי.

• תבעה שוטרים על 30 אלף ש' בגלל עיכוב, ותשלם הוצאות
• לא חברת ביטוח: נדחתה תביעת חקלאים נגד המדינה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חופש הביטוי - גם לביטויים קשים

"אכן, הכיתוב על גבי החולצה, ובמיוחד בהקשרה של משטרת ישראל, אינו קל לעיכול. אין זה דבר של מה בכך לייחס למשטרת ישראל את הביטוי 'חלאות' ולסמן קו על סמלה. הדבר עשוי להתפרש לא רק כפוגע במשטרת ישראל ובשוטריה אלא אף כהעברת מסר הפוגעת גם בשמירה על שלטון החוק.

"אולם, לא למותר לחזור ולהזכיר כי ההגנה על חופש הביטוי לא נועדה רק לביטויים נעימים או בעלי ערך אלא גם לביטויים סרי טעם ואף קשים. אין ולא היה בתוכן החולצה כדי להצדיק החלטה האוסרת על הכנסתה למשחקים, לא כל שכן את קבלתה של החלטה כאמור ללא בדיקה מתאימה ולכאורה ללא מקור סמכות ברור. המשטרה יכולה לפעול רק בגדר סמכויותיה על-פי דין, ולא על-פי מידת העלבון ועוגמת הנפש.

"במקרים מסוג זה, ולא כל שכן נוכח ההשלכה שיש לדברים על חופש הביטוי - אין לומר 'נעשה ונשמע', כלומר קודם נעשה ואז נשמע את דברו של החוק. אין מקום להתחיל קודם כול בהרצה של 'פיילוט' או 'ניסוי', ורק לאחר מכן לבחון את התשתית המשפטית לו, את הצורך בקיומו ואת החלופות האפשריות לו. סדר הפעולות חייב להיות הפוך, והתנהלות אחרת לא תוכל לסכון. ואמנם, אחריתם של הדברים מלמדת במידת מה על ראשיתם".

• התאבדות האב בשטח המפעל אינה תאונת עבודה לגבי בנו שנחשף לאירוע
• 18 ו-12 חודשי מאסר על גניבת כבלים של בזק בתל חצור
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

ברק-ארז מדגישה: "הדברים נאמרים מבלי לגרוע כהוא זה מהצורך לפעול ביד חזקה נגד גילויים של אלימות וגזענות במגרשים ובאצטדיונים ונגד מי שאינו שועה להוראותיה של המשטרה, ובפרט בהתאם לדרכי הפעולה שמתווה חוק הספורט בעניין... כלל הצדדים להליך זה - כפי שהבהירו בכתובים ובעל-פה - הביעו הסתייגות מכל מופע של אלימות ושל גזענות. אכן, תופעות אלה מטילות צל כבד על החוויה של הציבור כולו, ויש להוקיען ולמגרן. הדברים, כאמור, אינם שנויים במחלוקת כלל ועיקר".

המשטרה חויבה בהוצאות בסך 5,000 שקל. השופטים יחיאל כשר ורות רונן הסכימו עם ברק-ארז. את האוהדים ייצגו עוה"ד בועז בן-צור, כרמל בן-צור, ליתום פרץ, לירי קרן, ניצן אילני ועודד פלר; ואת המדינה - עוה"ד מוריה פרימן וגיא ורדי.