השופט דורי ספיבק (צילום: הרשות השופטת)
השופט דורי ספיבק (צילום: הרשות השופטת)

התאבדות האב בשטח המפעל אינה תאונת עבודה לגבי בנו שנחשף לאירוע

בית הדין הארצי לעבודה אימץ את קביעת הביטוח הלאומי ובית הדין האיזורי: הבן אמנם עבד במפעל שניהל אביו, אך הוא נעדר מהעבודה באותו יום ונחשף לאירוע הטראגי כבן ולא כעובד

איתמר לוין |
נושאים בכתבה עבודה משפחה

התאבדותו של בעלי מפעל בשטח המפעל הייתה פגיעה בעבודה, אך היא איננה תאונת עבודה ביחס לבנו - קובע שופט בית הדין הארצי לעבודה, דורי ספיבק. הוא דחה את ערעורו של הבן על פסק דינו של בית הדין האיזורי בחיפה, אשר אימץ את קביעת הביטוח הלאומי בעניינו.

המפעל סיפק שירותי תחזוקה למפעל אחר, והיה בבעלות האב המנוח ואחיו; הבן עבד בו בשנים 2020-2011. במארס 2016 עסק הבן בהכנות להלווית סבתו מצד אמו ולא הגיע למפעל. בשעות הבוקר של אותו יום התאבד אביו בשטח המפעל. הבן הוזעק עם אמו בידי הדוד והם ראו את גופת האב; מאוחר יותר מצא הבן מכתב התאבדות ברכבו של אביו. כאמור, בית הדין לעבודה קבע שמדובר בפגיעה בעבודה מבחינת זכויותיה של האלמנה.

אין זיקה לעבודה

בדחותו את תביעת הבן, נימק בית הדין האיזורי: "אירוע החשיפה של התובע למעשה ההתאבדות לא אירע תוך כדי העבודה. ביום האירוע התובע לא עבד. לא נטען ואף לא הוכח שהיה בכוונתו של התובע להגיע לעבודה בשלב כלשהוא בהמשך אותו יום על מנת לעבוד...  אין די בכך שהאירוע אירע במקום העבודה כדי ללמד שמדובר בתאונת עבודה. יש צורך לבסס זיקה לעבודה. נסיבותיו החריגות והטראגיות של מקרה זה מלמדות שבאירוע הקשה לו נחשף התובע גוברת הזיקה האישית על פני הזיקה הקשורה לעבודה.

"... בעת הגיעו של התובע למקום העבודה ביום האירוע הוא לא החל מטבע הדברים לעבוד, אלא שהה במקום כפי ששהו יתר בני המשפחה, בכובעם כבני משפחתו של המנוח ולא בכובעו של התובע כעובד. מדובר, אם כן, באירוע שהוא בראש ובראשונה אישי ומשפחתי, בעוד הזיקה לעבודת התובע היא שולית לו...  אין בכך שהתאבדות האב הוכרה כשלעצמה כתאונת עבודה כדי לבסס את הטענה שהחשיפה של התובע למעשה ההתאבדות עולה כדי תאונת עבודה. על התובע להוכיח את הזיקה בין האירוע לעבודתו שלו, ובמקרה כאן אותה זיקה לא הוכחה".

ספיבק אימץ את פסק דינו של בית הדין האיזורי על נימוקיו והוסיף: "הזיקה האישית משפחתית לאירוע גברה על הזיקה האפשרית לעבודה. בנסיבות המקרה כפי שאלו נקבעו בפסק הדין, המערער לא 'הוזעק' לטפל באירוע הטרגי בכובעו כמנהל עבודה ופרויקטים או כעובד המפעל. הוא נקרא להגיע למפעל על ידי אחיו כבנו של המנוח.  זאת ועוד, לא דודו, ששימש אז גם הוא כמנהלו, קרא למערער להתייצב למפעל בשל כך. דודו התקשר אל האח, שלא היה נושא תפקיד כלשהו במפעל. הוא ביקש ממנו להגיע למפעל כי 'קרה משהו רע לאבא'. דהיינו, הקריאה למערער להגיע למפעל לא נבעה מהיותו עובד המפעל, אלא מהקשר המשפחתי למנוח".

המערער נחשף לאירוע הטראגי, על השלכותיו, לא כעובד אלא כבן, מסכם ספיבק. ממלא מקום הנשיא אילן איטח, השופט אילן סופר ונציגי הציבור שמואל ויסמן ושרון קיפר הסכימו עם ספיבק. את הבן ייצג עו"ד סאמי אבו-ורדה, ואת הביטוח הלאומי - עו"ד יוסף פולסקי.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה