תוכנית להצלת שער הדולר באמצעות משרד האוצר

משרד האוצר יכול באופן מיידי להקפיץ את שער הדולר. איך? גידור חלק מן החוב החיצוני באמצעות עסקת סוואפ Swap, שתביא לביקושים גבוהים לדולר שיעלו את שערו לרמות שגבוהות מ-3.10 שקלים. כמו כן העיסקה תיצור חיסכון פיננסי אדיר למדינה בתשלומי הקרן והריבית על החוב החיצוני. לא צריך את בנק ישראל בשביל זה - הכל בידי משרד האוצר. משרד האוצר הנפיק חוב חיצוני בזמן המלחמה בדמות אג"ח דולריות בהיקפים של 14 מיליארדי דולרים, חלקם בשערי דולר גבוהים מאד ביחס לשקל. 

הדולר כעת נמוך יותר מאשר היה ב-30 השנים האחרונות, ועומד על פחות מ-2.95 שקלים - זהו עיתוי מצוין מבחינת משרד האוצר לגדר את החוב הזה ולהרוויח את הפרשי השער הגבוהים וחשוב לא פחות - הפעולה תעזור להעלות את שער הדולר בחזרה. גידור במיידי, באמצעות עסקת סוואפ Swap בהיקף 8 מיליארדי דולרים, של ההנפקה מה-6 למרץ 2024, שהונפקה בשער של 3.59 שקלים (בשווי 28.7 מיליארדי שקלים באותה עת), מבטיח חיסכון תשלומי קרן וריבית על הנפקת אג"ח אלו, בשיעור של 18% לקופת המדינה, שהם לא פחות מ-5.2 מיליארדי שקלים!! 

עסקת הסוואפ גם תבטיח חיסכון ריבית המגיע ליותר מ-0.4% לשנה. בהיקפים הכספיים בהם מדובר ובמח"מ הממוצע של 3 הסדרות שהונפקו מדובר בעוד חיסכון מצטבר לקופת המדינה של כ-1.5 מיליארדי שקלים נוספים.

והכי חשוב - פעולה כזו, בהיקף כזה, תוכל להעלות את שער הדולר חזרה, להערכתי ביותר מ-5%, לרמות של מעל 3.10 שקלים ולהציל את היצואנים. אסור להתמהמה - זה צריך לקרות עכשיו!

• סגירת שבוע - העליות התחזקו בסיום; ג'י סיטי ושיכון ובינוי זינקו ב-6%
• לידיעת המשקיעים ב-S&P 500 - זה היה החודש הכי טוב זה 7 שנים, אבל...
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

זה הזמן להתערב: הייסוף מאיים על ההיי-טק ועל הכלכלה כולה

התחזקות השקל, במיוחד לרמות קיצון היסטוריות מול הדולר, פוגעת ישירות בליבת הפעילות של ההיי־טק כמו גם בתעשיית יצוא אחרות. החברות פועלות במט"ח אך משלמות חלק ניכר מהוצאותיהן בשקלים - שכר, שכירות ותפעול. כאשר הדולר נחלש, הרווחיות נשחקת. בטווח הקצר מדובר בפגיעה פיננסית; בטווח הארוך מדובר בשינוי מבני: העברת פעילות לחו"ל, ירידה בהשקעות, ופגיעה בכושר התחרות של ישראל כמרכז טכנולוגי גלובלי.

זו אינה סכנה תיאורטית. זהו תהליך שכבר מתחיל להתרחש. כאשר שער הדולר יורד אל מתחת לרמות של 3 שקלים - ובוודאי כאשר השוק מתחיל “להתרגל” לקידומת של 2 - הפגיעה הופכת עמוקה ומסוכנת הרבה יותר. לא רק התוצאות הכספיות נפגעות, אלא גם הציפיות, התמחור וההחלטות האסטרטגיות של החברות.

אם ההיי-טק הוא הלב של הכלכלה הישראלית, הייסוף הנוכחי הוא לחץ דם מסוכן וכמו בכל מערכת ביולוגית - אם לא מטפלים בזמן, הנזק עלול להפוך לבלתי הפיך.

• מתווה הפיצויים לעסקים על שאגת הארי: מי, כמה ומתי
• ישראל רוכשת עוד טייסות F-35 ו-F-15I בעשרות מיליארדי שקלים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "אדם דן את משפחתו לחיי עוני סגפניים, כאשר הוא בעלים בסתר של...

השאננות של בנק ישראל

 נכון להיום, בנק ישראל נמנע מהתערבות ישירה בשוק המט"ח על אף התדרדרות דרמטית של הדולר. בעיני בנק ישראל, ההיגיון מאחורי גישה זו נשען על נתונים ממוצעים: שער דולר של כ-3.49 שקלים בממוצע חמש-שנתי וכ-3.62 שקלים בשלוש השנים האחרונות, אשר משקפים תנאים נוחים ליצואנים, שנהנו במשך עשרות חודשים משערי דולר טובים.

בנוסף, סביבת המאקרו - ירידה באיומים הביטחוניים, ביצועים חזקים של שוקי ההון, ואינפלציה מתונה - מחזקת את התחושה כי אין צורך בפעולה מיידית. אך הסתכלות זו מתעלמת מהדינמיקה הפסיכולוגית של שוק המט"ח. ברגע שרמות מפתח נשברות כמו רף ה־3 שקלים, השוק אינו פועל ליניארית. ציפיות משתנות, מומנטום נבנה, והשקל עלול להמשיך ולהתחזק מעבר למה שמוצדק כלכלית. בנק ישראל היה צריך, לטעמי, להילחם על רמת 3.00 שקלים לדולר ולנסות לקבע אותה כרצפה תודעתית. משלא נעשה הדבר, נוצר סיכון ממשי שהשוק יפנים רמות חדשות, נמוכות יותר, כ"נורמליות". זו אינה רק שאלה של שער חליפין, אלא של עיגון ציפיות לטווח ארוך.

משרד האוצר כחיל הפרשים - גידור חלק מהחוב החיצוני

לנוכח המגבלות הבינלאומיות (ממשל טראמפ) המונעות כנראה בפועל מבנק ישראל התערבות ישירה, נדרשת חשיבה יצירתית. משרד האוצר ביצע ב-6 למרץ 2024 את ההנפקה הראשונה לאחר פרוץ המלחמה בסכום של 8 מיליארדי דולרים. ההנפקה היתה בשער דולר של 3.59 שקלים (הנפקה נוספת נערכה ב-6 לינואר 2026 בסכום של 6 מיליארדי דולרים בשער של 3.16 שקלים). הונפקו באותה עת 3 סדרות בעלות מח"מ משוקלל ממוצע של 16.25 שנים.

פער הריביות הנוכחי לטווחים האלו עומד על יותר מ-0.4% לשנה לטובת הדולר (4.3% שקלי לעומת 4.7% דולרי). גידור במיידי, באמצעות עסקת סוואפ בהיקף 8 מיליארדי דולרים, של ההנפקה מה-6 למרץ 2024, מבטיח חיסכון תשלומי קרן בשיעור של 18% לקופת המדינה שהם 5.2 מיליארדי שקלים!! עסקת הסוואפ תבטיח גם חיסכון תשלומי ריבית המגיע ל-0.4% לשנה. 

בהיקפים הכספיים האלו ולפי חישובים ראשוניים שערכנו בחיסונים פיננסים Financial Immunities, מדובר בעוד 1.5 מיליארדי שקלים חיסכון מצטבר למלוא תקופת ההנפקה - עד פקיעת הסדרות.

חשוב מכך פעולה כזו, בהיקף כזה תוכל להעלות את שער הדולר חזרה, להערכתי בכ-5%, לרמות של מעל 3.10 שקלים. הפעולה הזו תבטיח ליצואנים בישראל זמן ותיתן להם מרווח נשימה וגם אפשרות לגדר את חשיפות המט"ח שלהם בשערים יותר סבירים מהנוכחיים (בעת כתיבת שורות אלו הדולר הוא ברמה של 2.94 שקלים).

בנק ישראל ככוח ארטילרי למהלך

 בנק ישראל יכול במקביל, באופן מפתיע ושלא במסגרת התוכנית הרגילה, להוריד את הריבית בחצי אחוז, על מנת לעזור למהלך ולהעלות את השער עוד יותר.

"זה זמני בלבד” - טענה שמפספסת את הנקודה

 הביקורת הצפויה היא שמדובר בהשפעה זמנית בלבד. אך בשוק המט"ח, זו בדיוק הטעות הנפוצה. היסטורית, מהלכים שנראו נקודתיים הפכו לטריגר לשינוי מגמה. כך היה ב-2008, כאשר ההתערבות הראשונית של בנק ישראל נתפסה כמהלך טקטי, אך על רקע המשבר הפיננסי העולמי בהמשך, הובילה לפיחות משמעותי ומתמשך - מדולר ברמה של כ-3.20 שקלים אל מעל 4 שקלים.

הלקח ברור: התערבות אינה נמדדת רק במשך השפעתה הישירה, אלא ביכולתה לשנות ציפיות ולייצר נקודת מפנה.

חלון ההזדמנויות

 המצב הנוכחי מייצר הזדמנות ייחודית: אינפלציה נמוכה ומבוקרת, ציפיות יציבות, צורך אמיתי בתמיכה בצמיחה, ואפשרות לפעולה פיסקלית שמייצרת גם חיסכון תקציבי מתמשך. זהו שילוב נדיר שבו מדיניות נכונה יכולה גם לייצב את המטבע, גם לתמוך בכלכלה הריאלית וגם לשפר את מצבה הפיסקלי של המדינה.

 לפעול עכשיו

הייסוף הנוכחי אינו רק תוצאה של כוחות שוק - הוא גם תוצאה של היעדר פעולה. ככל שהזמן עובר, כך גדל הסיכון לעיגון רמות שער חליפין מזיקות למשק. נדרשת פעולה. גם אם השפעתה הראשונית תיתפס כזמנית בשוק המט"ח, הזמני הוא לעיתים תחילתו של הקבוע.

תודה לרנן מיטלפונקט מנכ"ל ונועה מנור משנה למנכ"ל חיסונים פיננסים Financial Immunities על עזרתם בסיעור המוחות ובכתיבה.

הכותב הוא יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה".