צי הצללים של איראן נחשף - ומי ימצמץ ראשון?

במשך שנים איראן עקפה סנקציות דרך צי מכליות "מוסתר", מכירות נפט לסין ושליטה במצר הורמוז. עכשיו המצור הימי של ארה"ב חוסם את נתיבי היצוא שלה, משתק את צי הצללים ומכניס את טהראן לדילמה: הסכם או הסלמה. 

המצור הימי שהטילה ארה"ב על איראן מתחיל לייצר אפקט עמוק יותר מסנקציות רגילות. במשך כמעט 5 עשורים המשטר האיראני ידע לחיות תחת לחץ אמריקאי. הוא מכר נפט לסין, הפעיל צי מכליות אפור, השתמש בהעברות מטען חשאיות בלב ים, ובמקביל בנה תפיסת הרתעה סביב מצר הורמוז. אלא שהמלחמה הנוכחית והמצור האמריקאי מציבים מולו בעיה קשה בהרבה: לא עוד מעקף סנקציות, אלא חסימה פיזית של יצוא וחשיפת צי הצללים.

למעשה, המצור חושף את השיטה האיראנית, מחליש ואפילו מחסל אותה בנקודת הזמן הזו. זה יחזור ככל שיהיה הסכם והסנקציות אולי יופחתו, אבל בינתיים, המצור עוצר את צי הצללים - צי של עשרות אוניות שנמצא מתחת לרדאר שמשנה  נתיבים במקביל לשיוט תתת דגלים וזהויות לא אמיתיות, כדי לא להיתפס. 

הצי הזה הוא בעצם הכוח המניע את הכלכלה האיראנית. בגלל הסנקציות נוצר נתיב לכאורה סודי שבו איראן מעבירה נפט בעיקר לסין במחירים נמוכים. מכיוון שזו פעולה לא לגיטימית הרוכשים מנצלים זאת לתמחור טוב - של כ-20% ויותר מתחת למחיר השוק ולאיראן זה מתאים כי העיקר להיפגש עם כסף שיעזור לכלכלה המתרסקת. כמובן שגם לסין זה מתאים - אנרגיה זולה לבתי הזיקוק שלה. 

• עדכון: הערכה חדשה על יכולת האחסון של איראן
• הנפט מזנק ל-126 דולר: טראמפ בוחן פעולה באיראן והשווקים בלחץ
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עכשיו כשהצי הזה נחשף, לא בטוח שיש דרך חזרה. זו פעילות שארה"ב הכירה אותה, אבל העלימה עין, וכעת הנושא הזה גם לאחר המלחמה יצטרך להיות מוסדר וחלק מנקודות המו"מ, כבר אי אפשר יהיה להתעלם ממנו.  

איראן חשבה שהיא מחזיקה קלף חזק כאשר שיתקה את התנועה המסחרית בהורמוז ופגעה בביטחון שוק האנרגיה כשטלטלה את מחיר הנפט. דרך המצר עוברת בשגרה כחמישית מאספקת הנפט והגז הטבעי הנוזלי בעולם, ולכן כל איום שם מקפיץ מחירים ומכניס את השווקים לאי וודאות. אבל ארה"ב הגיבה אחרי 6 שבועות של לחימה במצור על נמלי איראן, ובכך פגעה בדיוק במנגנון שאיפשר לטהראן לשרוד כלכלית במשך שנים.

צי הצללים נעצר

לפי הדיווחים, מכליות איראניות ומכליות הקשורות לאיראן לא הצליחו לפרוץ את קו המצור האמריקאי. חלקן נרדפו עד לאזור האוקיינוס ההודי, ואחרות קיבלו הוראה לחזור לנמל או להסתובב. פיקוד המרכז האמריקאי מסר כי כ-44 כלי שיט מסחריים שעבדו עבור איראן נדרשו לשוב לאחור או לחזור לנמל. עם זאת, יש דיווחים על אוניות שכן הצליחו לעקוף את המצור, אך נראה שמדובר בבודדות. 

• איחוד האמירויות פורשת מ-OPEC ו-OPEC+: הנפט מזנק
• מכלית הגז הראשונה יצאה מהורמוז מאז תחילת המלחמה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• עדכון: הערכה חדשה על יכולת האחסון של איראן

המצור האמריקאי הוא פגיעה קשה באחד הכלים המרכזיים של טהראן. במשך שנים איראן השתמשה במכליות שמכבות משדרים, מחליפות דגלים, מעבירות מטענים בלב ים ומוכרות נפט בעיקר לסין. המנגנון הזה עבד כל עוד היה מדובר בסנקציות פיננסיות ורגולטוריות. מול קו ימי של ספינות מלחמה אמריקאיות, הוא עובד פחות.

איראן יכולה ליצור משבר בהורמוז, אבל היא מתקשה לשלוט בתוצאה. פגיעה בתנועה הימית מעלה מחירי נפט, מפחידה חברות ביטוח, משבשת מסחר ומפעילה לחץ על המערב. עם זאת, כאשר ארה"ב חוסמת את הנמלים האיראניים, איראן עצמה מאבדת הכנסות, סחורות, מט"ח ויכולת לנהל סחר רגיל.

גם הנתיבים החלופיים מוגבלים. איראן מנסה להעביר חלק מהנפט ברכבת לסין ולייבא מזון דרך דרכים יבשתיות מהקווקז ומפקיסטן. אבל לפי איגוד הספנות האיראני, רק כ-40% מהסחר של איראן יכול לעבור לנתיבים שאינם תלויים בנמלים החסומים. זה משאיר את הכלכלה עם צוואר בקבוק חריף.

הפוליטיקה האיראנית נקרעת

המצור יוצר גם קרע בתוך המערכת הפוליטית באיראן. המחנה המתון יותר, סביב הנשיא מסעוד פזשכיאן, מעדיף לנסות להגיע להסכם עם טראמפ. מבחינתם, המשך המצור וההרס הכלכלי עלולים להפוך לסכנה פוליטית למשטר עצמו. הציבור האיראני כבר עייף מהמלחמה.

מנגד, המחנה הקשוח יותר טוען שהמצור הוא מלחמה לכל דבר, ולכן צריך להגיב צבאית. ההיגיון שלו פשוט: אם איראן תחדש את הלחימה, תפגע בספינות או תאיים על תשתיות, מחירי הנפט יזנקו עוד יותר והלחץ על טראמפ יגדל. כלומר, איראן תנסה להפוך את הכאב שלה לכאב גלובלי.

בטהראן כבר נשמעים איומים חדשים. גורמים איראניים מדברים על שימוש בנשק שלא הופעל עד היום, לרבות צוללות, מוקשים ואפילו פגיעה בתשתיות תקשורת תת ימיות במצר הורמוז. סוכנות המזוהה עם משמרות המהפכה פרסמה מפה של כבלי אינטרנט תת ימיים באזור, איתות ברור לכך שגם תשתיות תקשורת יכולות להפוך למטרה.

המשמעות רחבה: איראן לא מחפשת בהכרח רק פגיעה צבאית. היא יכולה לנסות לפגוע במסחר, באנרגיה, בביטוח, באינטרנט ובתחושת הביטחון של השווקים. זה מתאים לדפוס הפעולה שלה - לא עימות חזיתי מלא מול הצי האמריקאי, אלא שימוש בנקודות תורפה.

טראמפ מהמר על סבלנות

טראמפ מצדו מבהיר שהמצור יימשך עד שאיראן תסכים לדרישות הגרעין שלו. הוא מתאר את המצור כהצלחה מלאה, וביקש להיערך לאפשרות של מצור ממושך. מבחינת וושינגטון, אם איראן לא יכולה למכור נפט, לא יכולה להפעיל את צי הצללים ולא יכולה להזרים מט"ח, הלחץ הכלכלי יכריח אותה להתפשר.

השאלה היא מי יחזיק יותר זמן. איראן מהמרת שארה"ב תישבר בגלל מחירי נפט גבוהים, דלק יקר ולחץ של שווקים. ארה"ב מהמרת שאיראן תישבר בגלל קריסה בהכנסות, אבטלה, אינפלציה ומחסור.

כבר עכשיו המחיר בתוך איראן כבד: מיליוני מובטלים, מחירי מזון מזנקים, פגיעה בעסקים מקוונים בגלל השבתות אינטרנט, ומטבע שנחלש בחדות. הדולר נסחר בכ-1.81 מיליון ריאל, כשהמצור ממשיך ללא סימן לסיום.

ובכן, השאלה הגדולה מי ימצמץ ראשון? זה תלוי בהיקף יכולת אחזון הנפט שיש לאיראנים - עדכון: הערכה חדשה על יכולת האחסון של איראן, זה תלוי בפוליטיקה הפנימית בארה"ב וכמובן שבמחיר הנפט. בסוף זה יכול להיסגר בלי מצמוצים, סוג של פשרה שתגיע ותשים קץ לסיפור. זה התרחיש הסביר רק לא ברור מתי הוא יקרה, כשבתרחיש הזה כל אחד מהצדדים יציג את המהלך כניצחון. 

אפשרות שנייה שאחרי תקופה של שבועות ויותר, אין פתרון וחוזרים למלחמה.