נערות יפצו את חברתן ללימודים ב-80,000 שקל על הכפשה באינסטגרם

שני נערות חרדיות שהכפישו בצורה גסה את חברתן ללימודים יפצו אותה ב-80,000 שקל - קובע שופט בית משפט השלום בבית שמש, אלעד לנג. הוא דחה את הטענה לפיה יש להטיל את האחריות על בית הספר בו למדו, בנימוק שלא מנע מהן את השימוש בטלפונים חכמים.

דבורה זייבלד תבעה שתי נערות שלמדו איתה בשנת 2023 בסמינר חרדי בבית שמש, בעקבות פרסום שקרי באינסטרגם אשר ייחס לה התנהגות מינית פסולה (במיוחד בעיני המגזר החרדי). זייבלד והוריה התלוננו במשטרה, הן אותרו והושעו; אחת מהן הודתה בביצוע הפרסום וקיימת מחלוקת האם גם האחרת הודתה. מאחר שהן היו קטינות באותה עת, התביעה הוגשה גם נגד הוריהן.

זייבלד טענה, כי הפרסום היה שקרי לחלוטין, פגע בה קשות ועלול להקשות עליה בשידוכים בעתיד. הנתבעת ת"ל הכחישה כל קשר לפרסום, ואילו הנתבעת אס"ש טענו שמדובר בזוטי דברים ובמעשה קונדס. היא והוריה שיגרו הודעת צד ג' לסמינר, בנימוק שהצוות החינוכי נמנע מלפקח על התלמידות - נערות בסיכון - ואפשר להכניס טלפונים חכמים, ואף הגביר את הסערה במקום להרגיע את הרוחות.

"בלגן", "המון בכי", "היסטריה"

לנג קובע, על סמך עדותה של אס"ש, כי היא ות"ל ביצעו את הפרסום ואף ביצעו פרסומים דומים לגבי תלמידות אחרות; אס"ש אף הודתה במעשה באוזני עדים נוספים. "הביטויים שנכללו בפרסום היו משפילים ומבזים באופן מיוחד בענייננו בשים לב לגילה הצעיר של התובעת, כמו גם לכך שהיא נמנית על המגזר הדתי-חרדי", מוסיף לנג.

לנג מוסיף: "מעדויות עדי התובעת עלה כי הפרסום בענייננו נתפס על ידי קוראיו כ'חריג', 'חמור', 'בוטה', 'משפיל', 'שקרי ומכעיס' ו'מעליב במיוחד', באופן שאינו דומה בחומרתו לאף אירוע קודם בו נתקלו מורי בית הספר וככזה שהביא ל'שבר גדול בתיכון. ממש שבר של אמון. כזה אירוע לא היה'. בתוך כך סיפרו עדי התובעת כי כתוצאה מהאירוע תלמידות בית הספר היו מאוד נסערות, היה 'בלגן', 'המון בכי', 'המון צער והמון עוגמת נפש' וכי בשלו שוחררו התלמידות מוקדם לבתיהן, רק כדי לחזור למחרת כשהן 'בהיסטריה' עם רצון 'לעשות צדק' עם התובעת".

לכך מתווספת הפגיעה הקשה עליה העידה זייבלד, ולכן אין לקבל את הטענה שמדובר בזוטי דברים - מדגיש לנג. לת"ל לא הייתה כל טענה הגנה, בעוד אס"ש טענה שפעלה בתום לב - אך לנג שהיא כלל אינה רלוונטית למקרה זה, שכן היא חלה כאשר המפרסם לא ידע על קיומו של הנפגע או שמדובר בלשון הרע. אם כוונתה של אס"ש הייתה שעשוע בלבד, היא יכולה הייתה ליצור דמות בדיונית ולא להשתמש בשמה של זייבלד ובפרטים מזהים אמיתיים שלה.

גם הוצאות ב-84,000 שקל

לנג דחה את הודעת צד ג' לסמינר באומרו, כי לא היו לו ולמוריו כל חלק בפרסום ויכולת למנוע אותו. הפרסום נעשה אחרי שעות הלימודים ובסוף השבוע, ובית הספר אינו אחראי לכך שהתלמידות השתמשו בטלפונים חכמים. גם היו נדרשות להפקיד את הטלפונים בשעות הלימודים, הן יכלו להיחשף לפרסום מחוץ לבית הספר.

ת"ל חויבה בתשלום פיצוי בסך 50,000 שקל והוצאות בסך 22,000 שקל. אס"ש חויבה בתשלום פיצוי של 30,000 שקל (סכום נמוך יותר בעקבות התנצלותה) והוצאות בסך 42,000 שקל; היא גם תשלם לבית הספר הוצאות ב-20,000 שקל. את זייבלד ייצג עו"ד חיים איציקובסקי, את ת"ל ייצג עו"ד אלי תגר, את אס"ש ייצג עו"ד איתמר כהן, ואת הסמינר - עו"ד גיל ישראלי.