משכה 200 אלף שקלים לאמה - וזה סימן את סוף הנישואים

מתי בדיוק נגמרים נישואים? בהליכי גירושין זו שאלה של כסף: מועד הקרע קובע עד איזה יום נספר הרכוש שמתחלק בין בני הזוג. השופטת הילה אוחיון גליקסמן מבית המשפט לענייני משפחה הכריעה החודש בוויכוח של חמישה חודשים בין בני זוג שנישאו ב-2006 והם הורים לארבעה ילדים.

הבעל טען שהנישואים נגמרו ב-4 במרץ 2025, היום שבו הגיש בקשה שנייה ליישוב סכסוך. האישה טענה שהסוף הגיע ב-2 באוגוסט 2025, אחרי ניסיון פיוס אחרון בתיווך בני משפחה ומכרים. לדבריה, עד אז היו ייעוץ זוגי וניסיונות לשלום בית, ובמאי 2025 הבעל אף שלח לה מילות חיבה ולבבות.

מה אמרה האישה על הרגע שבו חזרה מפריז?

השופטת מצאה את התשובה בדברים של האישה עצמה. בכתב התביעה שהגישה נכתב ש"מאז החזרה מצרפת, האיש בנתק מוחלט מהאישה". בדיון בנובמבר 2025 היא העידה: "ברגע שחזרתי מפריז וראיתי מה הולך אצלי בבית והבנתי כמה דברים עוד לפני, הבנתי ששם זה מסתיים, נגמר, הבנתי שאין אמון כבר". היא חזרה מהחופשה ב-28 בפברואר, והבעל פנה לעורכת הדין שלו ארבעה ימים אחר כך.

גם ההתנהלות הכספית שלה סיפרה את הסיפור. באפריל 2025 היא פתחה חשבון נפרד בבנק הדואר, משכה כ-200 אלף שקלים מהזכויות הסוציאליות שנצברו על שמה והעבירה אותם לאמה, בלי לספר לבעל. לדבריה, היא עשתה זאת אחרי שהוא "גזל אותה מכל הכיוונים". השופטת קבעה שההתנהגות הזו מלמדת "כי כבר באותה תקופה האישה הבינה כי נסתם הגולל על נישואי הצדדים".

ומה עם הלבבות?

גם הלבבות לא עזרו לה. באותה התכתבות, כתבה השופטת, הבעל ביקש מהאישה לפנות לעורכת הדין שלו כדי להשלים את טיוטת הסכם הגירושין. הטיוטה ממאי 2025 עסקה רק בחלוקת רכוש ובמזונות, "הוראות מובהקות שעניינן פירוד סופי". מאז מרץ הם חגגו חגים בנפרד, והוא יצא לחופשות עם הילדים בלעדיה.

העובדה שהבעל המשיך לשלם את כל הוצאות הבית לא שינתה את התמונה. השופטת קבעה שזו "התנהלות אחראית", ולא המשך של שותפות. היא ציינה גם שהאישה החליפה גרסאות. תחילה היא הצביעה על מרץ 2025, אחר כך על פברואר 2026, כשהבעל עזב את הבית, ועכשיו על אוגוסט 2025. ויכוחים דומים נדונו בכתבות ביקש להקדים את מועד הקרע עם אשתו - ב-38 שנה וקנתה משרד לפני שהתגרשה - האם המשרד שלה או גם של הגרוש?.

מועד הקרע נקבע ל-4 במרץ 2025. השלב הבא הוא מינוי מומחה שיעריך את הנכסים, החברות, המוניטין ופערי ההשתכרות לפי התאריך הזה.

למה התאריך חשוב? 

למה חמישה חודשים שווים מאבק משפטי? לפי חוק יחסי ממון, כל מה שבני הזוג צברו עד מועד הקרע נכנס לקופה המשותפת ומתחלק ביניהם. מה שנצבר אחרי המועד הזה שייך רק למי שצבר אותו. בפסיקה קוראים לזה המעבר למשטר של "שלי שלי ושלך שלך". במשפחה הזו הבעל היה המפרנס היחיד, ובלשונה של האישה, "שר האוצר". בבעלותו גם חברות, שאת שוויהן ואת המוניטין שלהן יעריך בהמשך מומחה מטעם בית המשפט.

מכאן נגזרים האינטרסים של שני הצדדים. לבעל יש עניין בתאריך מוקדם: כל חודש שעובר אחרי הקרע, ההכנסות, החסכונות והפעילות העסקית שלו נשארים אצלו בלבד. לאישה יש עניין הפוך: כל חודש שנוסף לתקופת השיתוף מגדיל את מה שהיא עשויה לקבל באיזון. פסק הדין לא מפרט כמה כסף מונח על הכף בחמשת החודשים שבין מרץ לאוגוסט 2025. אבל בתא משפחתי שבו רק צד אחד מרוויח, הכיוון ברור.

• שלי, שלך, שלנו: איך מחלקים את הוצאות הילדים אחרי הגירושים?
• זה היה ביתי: מי נשאר בדירה כשמתגרשים ומה קורה עם המשכנתה?

כל צד גם בנה את הגרסה שלו כך שתתאים לאינטרס שלו. הבעל עמד על תאריך אחד לאורך כל ההליך: היום שבו הגיש את הבקשה ליישוב סכסוך. הוא הציג את המשך מימון הבית כאחריות כלפי הילדים, ולא כהמשך של שותפות. האישה הציגה את אותו מימון כראיה לכך שהשותפות הכלכלית נמשכה, ואת טיוטת ההסכם ממאי כחלק מניסיון לשלום בית. אלא שבית המשפט ציין שהיא עצמה תבעה מזונות אישה החל ממרץ 2025, אותו מועד שהבעל הצביע עליו.