גירושים
צילום: Istock

קנתה משרד לפני שהתגרשה - האם המשרד שלה או גם של הגרוש?

למה חשוב לדעת מתי בדיוק נפרדו בני הזוג, מה המשמעות של סעיפי החרגה, מה עושים עם קופת הגמל כאשר מתגרשים ומה פסקה השופטת?

עמית בר | (1)
נושאים בכתבה גירושין

בית המשפט לענייני משפחה באשדוד הכריע במחלוקת רכושית מורכבת בין זוג יועצי מס שהתגרשו לאחר 16 שנות נישואין, כאשר השאלה המרכזית שעמדה על הפרק הייתה: מתי בדיוק נפרדו? ההכרעה בשאלה זו קבעה האם תשלום של 200 אלף שקלים שמשכה האישה לרכישת משרד ייכלל באיזון הכספים בין בני הזוג לשעבר.

בני הזוג, שניהם יועצי מס מקצועיים שכל אחד ניהל עסק עצמאי בתחום, נישאו ב-27 בפברואר 2008 והתגרשו ב-23 בספטמבר 2024. במועד הנישואין הייתה האישה אלמנה עם שלושה ילדים מבעלה המנוח, והאיש היה גרוש עם שני ילדים מנישואים קודמים. לצדדים לא היו ילדים משותפים.

המחלוקת המרכזית בין הצדדים התמקדה במועד הקרע - המועד בו יבוצע האיזון הכלכלי ביניהם. האישה טענה שמועד הקרע הוא יום הגשת תביעתה, 9 במרס 2023, בעוד האיש טען שמועד הקרע הוא מועד פתיחת תיק יישוב הסכסוך, 28 בספטמבר 2022.

השופטת עפרה גיא ציינה כי בהתאם לפסיקה, האינדיקציה המרכזית לקביעת מועד הקרע היא למעשה המועד בו הפסיקו בני הזוג לנהל קופה משותפת והחלו להתנהל לפי הפרדה מלאה. בית המשפט בוחן מתי בני הזוג הפסיקו להזרים משאביהם לקופה המשותפת ומתי החלה התנהלות כלכלית נפרדת ביניהם.

רכישת המשרד שהסתירה מהבעל

הנקודה המכרעת התגלתה בעדותה של האישה: ב-23 בדצמבר 2022 רכשה האישה את המשרד בו פועל בית העסק שלה מאביה, באמצעות האפוטרופוס שמונה לו, בסך של 603,000 שקלים בתוספת מע"מ. במסגרת הסכם הרכישה, שילמה האישה מקדמה של 200,000 שקלים באמצעות שיק המשוך מחשבונה.

בית המשפט קבע: "לא זו אף זו, עיון בתיק יישוב סכסוך מלמד כי כבר ביום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך היתה האישה מיוצגת כעולה מיפוי הכוח שצורף לתיק מיום 28/09/2023 וזאת בניגוד לפעם קודמת בו התגלע סכסוך בין בני הזוג, אז בחרה לפנות לעורך דין ניטראלי שיגשר בין בני הזוג ומבלי שנטלה ייצוג משפטי נפרד".

השופטת הוסיפה: "כך גם אין מחלוקת כי האיש לא ידע בשלב זה על רכישת המשרד. המדובר בהוצאה משמעותית ובתשלום של 200,000 שקלים ומשבחרה האישה להסתיר זאת מהאיש, יש בכך בכדי לגלות דעתה לפיה, באותה העת, הסתיימה מערכת היחסים הזוגית של הצדדים".

קיראו עוד ב"משפט"

הסכם ממון עם סעיפי החרגה מפורטים

לבני הזוג היו שני הסכמי ממון: הראשון נחתם ב-12 בנובמבר 2007, והשני ב-2 בנובמבר 2020, שהחליף את הסכם הממון הראשון ואושר בבית משפט.

בהסכם הממון השני נקבעו הוראות מפורטות: "בבעלות הבעל 50% מהבעלות בחברה א' בע"מ לרבות מחצית הזכויות במשרד המצוי ב...על אף העובדה שהמשרד נרכש במהלך חייהם המשותפים של הצדדים עדיין משרד זה מוחרג באופן בו האישה מצהירה כי לא תישמע הימנה כל טענה לעניין זכויות ואשר צברה במשרד הבעל מכוח תשלומים עיתיים אשר נשתלמו עבור המשרד וגם ו/או החזר הלוואת משכנתא וגם/או השבחתו וגם/או שיפוצו".

בסעיף מקביל נקבע שככל והאישה תרכוש בעתיד נכס או משרד, "הנכס העתידי נרכש במהלך חייהם המשותפים של הצדדים עדיין נכס זה יוחרג באופן בו הבעל מצהיר כי לא תישמע ממנו כל טענה לעניין זכויות ואשר צבר כביכול בנכס עתידי זה".

עדות עורך הדין שערך את ההסכם

במסגרת דיון ההוכחות נחקר עורך הדין מור שערך את הסכם הממון השני. מעדותו עלה כי ערך את ההסכם עבור שני הצדדים לאחר שהתגלעו מחלוקות ביניהם. הוא נפגש עמם מספר פעמים, הצדדים פנו אליו יחד וגם בנפרד לטובת דיוק רצונותיהם.

עורך הדין העיד: "קשה לי לומר על מי מהצדדים שהם לא מבינים...אנשים אינטליגנטיים, אנשים שהעיסוק שלהם לצורך העניין, זה לתת שירותים ובדברים שאני לא מבין". בנוגע למועד סיום הקשר ביניהם, העיד כי זה המועד בו יחליטו הצדדים על סיום הקשר הזוגי.

ביחס למועד רכישת המשרד על ידי האישה, ציין עורך הדין מור: "נקודת המוצא בעת עריכת ההסכם, היתה כי במועד רכישת המשרד, בני הזוג יהיו יחד".

האם הכספים שהוחרגו נוצלו לרכישות אחרות?

נקודה מעניינת נוספת התגלתה בחקירת האיש. התברר כי במהלך החיים המשותפים עשה האיש שימוש ביתרות שהוחרגו ממסת הנכסים. הוא טען שרכש את משרדו מכספו מלפני הנישואין, באמצעות כספים שהוחרגו ממסת הנכסים המשותפים. כך טען כי רכש משרדו מהלוואה שנטל במהלך החיים המשותפים ומסך של 50,000 שקלים מכספו טרם הנישואין. עוד העיד האיש כי שיפוץ הבית, אף הוא נעשה בכספיו טרם הנישואין.

בית המשפט קבע: "אם כן, התברר כי במהלך החיים המשותפים עשה האיש זה מכבר שימוש ביתרות שהוחרגו ממסת הנכסים. המדובר בשימוש שאינו לטובת משק הבית המשותף. משכך, ושעה שלא עלה בידי האיש להוכיח מה גובה השיפוץ ושעה שהוכח שעשה שימוש לצרכיו, בכספיו מלפני הנישואין, שהוחרגו מהרכוש במשותף, אין לי אלא לקבל עמדת האישה ולקבוע כי אין מקום להפחית בשנית היתרות שצברו הצדדים בתחילת מועד השיתוף".

ההלוואה לאחות שלא דווחה

במסגרת חקירת האיש התברר כי ביום 15 ביולי 2022, בסמוך למועד הקרע, העביר לאחותו סך של 65,990 שקלים כהלוואה לרכישת רכב. האיש הודה כי הכספים הללו הושבו לו לאחר מועד הקרע, אך התחמק מלהשיב כמה הוחזר ומתי.

בית המשפט קבע: "האיש הלווה לאחותו ללא ידיעת האישה סך של 65,990 שקלים מהכספים המשותפים, סמוך למועד הקרע וחלקם של הכספים הוחזר לאיש. התרשמתי כי בחקירתו האיש התחמק מלהשיב כמה הוחזר ומתי. משכך, מצאתי מקום לקבוע כי מדובר בכספים משותפים לצדדים בהתאם להסכם הממון השני ועל האיש להשיב לאישה מחציתם בסך של 32,995 שקלים נכון למועד הקרע בצירוף ריבית והצמדה כחוק".

האם החברה של האיש כלולה באיזון?

מחלוקת פרשנית נוספת התעוררה בנושא החברה של האיש. האישה טענה כי בהתאם להסכם הממון השני, לאיש 50% מזכויות הבעלות בחברה א' בע"מ. לטענתה, אין בהסכם החרגה של החברה עצמה מאיזון המשאבים ולכן יש להכליל את זכויות האיש בה. הואיל ושווי החברה הוא השווי הנכסי שלה, ונכסי החברה כוללים את המשרד (המוחרג מאיזון המשאבים) והכספים הצבורים בה העומדים על סך של 48,000 שקלים, חלקה עומד על 12,000 שקלים.

מנגד, טען האיש כי החברה, שווי החברה והעסק מוחרגים ואינם בני איזון.

בית המשפט דחה את טענת האישה וקבע: "נתתי דעתי להוראות ההסכם, לפיו בני הזוג התכוונו להחריג המשרד עצמו, קהל הלקוחות של כל אחד מהצדדים, הבהרות הצדדים בעת אישור ההסכם לפיהן לאף אחד מהצדדים אין חלק בעסקו של האחר. עוד נתתי דעתי להבהרותיו של עורך הדין מור, היעדר פערי מידע בין הצדדים, היעדר פערים ביחסי הכוחות ביניהם, העובדה שעסקינן בחוזה מפורט עד מאד שהושקעה בו מחשבה מעמיקה של שני הצדדים כעולה מעדותו של עורך הדין מור".

דחיית תביעת דמי השימוש

האיש תבע דמי שימוש ראויים מהאישה וילדיה בגין מגורים בדירה שבבעלותו 75% ממועד הקרע ועד למועד פינוי הבית ביולי 2024. האישה טענה כי בהתאם להוראות הסכם הממון השני, קבעו הצדדים בצורה מפורשת כי במקרה של פירוק השיתוף ביניהם, תקופת המגורים עד למועד פירוק השיתוף בפועל, לא תקנה למי מהם זכות לדרוש מהצד השני תשלום דמי שימוש ראויים.

בית המשפט קבע שהסכם הממון השני כולל בסעיף 6 הוראה ברורה: "למען הסר ספק מובהר כי תקופת המגורים בדירה בת 12 החודשים ועד למועד מימוש פירוק השיתוף כמובאת לעיל אינה מקימה לצדדים וגם/או למי מיורשיהם על פי דין או הזוכים על פי צוואה לעתור בתביעה לדמי שימוש ראויים".

השופטת גיא הוסיפה: "המועד הרלוונטי בעניין זה הינו כקבוע בהסכם, מועד הגשת התביעה לפירוק השיתוף ולא מועד הקרע, דהיינו, 13/09/2023, מועד הגשת תביעתו. משכך, האיש רשאי לעתור לקבלת דמי שימוש החל מיום 13/09/2024. הואיל והדירה פונתה ביוני 2024, די באמור בכדי לדחות טענתו זו".

הפסיקה הסופית

בית המשפט קבע כי מועד הקרע הוא 28 בספטמבר 2022 - מועד הגשת יישוב הסכסוך ולא מועד הגשת התובענה.

בהתאם לכך נקבעו הפסיקות הכספיות הבאות:

  • האיש יעביר לאישה 14,278 שקלים בגין איזון חשבונות הבנק בצירוף הפרשי הצמדה וריבית
  • האיש יעביר לאישה 93,387 שקלים בגין איזון כספי קרן ההשתלמות בצירוף ריבית והצמדה
  • האיש יעביר לאישה 32,995 שקלים (מחצית ההלוואה שנתן לאחותו) בצירוף ריבית והצמדה
  • החברה של האיש (כולל 24,000 שקלים מזומנים בה) הוחרגה מאיזון המשאבים
  • קופת החיסכון בהראל של האישה בסך 440,265 שקלים הוחרגה מאיזון המשאבים
  • תביעת האיש לדמי שימוש נדחתה במלואה
  • תביעת האיש לקבלת החזר הוצאות הבית נדחתה

הוספת תגובה
1 תגובות | לקריאת כל התגובות

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שופט שמכיר אותה ובכל זאת דן בתיק 02/03/2026 22:35
    הגב לתגובה זו
    בוטלו ניגודי העניינים מאז שהמושחת עמית מינה עצמו לנשיא מטעם עצמו