מחיר הפירוק: האם זוגות במשבר דוחים את הגירושין משיקולים כלכליים?
שכר טרחה של עשרות אלפי שקלים, ויתור על ריבית משכנתה היסטורית ומעבר לכפל הוצאות מחיה: הנתונים חושפים כיצד מצב השוק ויוקר המחיה הפכו את הגירושין לעסקה הפסדית ואיך הקיפאון
בתוך הבתים משפיע ישירות על היצע הדירות בשוק
גירושין במציאות הכלכלית של ימינו המשפט "בוא נפרק את החבילה" מוליד מלבד משבר רגשי עמוק גם את תחילתו של תחשיב כלכלי קר ומבהיל. זוגות ישראלים רבים המוצאים עצמם בפרשת דרכים זוגית מגלים כי הדרך אל החופש האישי חסומה בחומות של ריבית, אינפלציה ועלויות משפטיות שזינקו לשיא.
במטבחים רבים ברחבי הארץ הוויכוחים הסוערים על שלום בית פינו את מקומם לדיונים ענייניים על לוחות סילוקין, דמי ניהול והחזרים חודשיים. המסקנה המרה שאליה מגיעים זוגות רבים היא שגירושין כיום הם "מותרות" שלא כל אחד במעמד הביניים יכול להרשות לעצמו, ולפעמים המסקנה הזאת גורמת להם לוותר על הפרידה. זה לא מצביע על כך שהאהבה חזרה לקן, אלא על חוסר יכולת פיננסית משווע לצאת ממנו. "חשבונית הגט" המעודכנת מגלה מדוע עלות פירוק משק הבית הפכה ליקרה משמעותית מעלות הקמתו, ואיך הטרגדיה השקטה הזו מעוותת את שוק הנדל"ן הישראלי כולו.
הפרדוקס הכלכלי: לפרק יקר יותר מלבנות
אחד הנתונים המטלטלים ביותר העולים מהשוואת נתוני השוק בין העשור הקודם להיום הוא הפער בין הון ההקמה להון הפירוק. בשנת 2016, זוג צעיר ממוצע נדרש להון נזיל של כ-150-160 אלף ש"ח כדי "להתחיל את החיים". סכום זה כיסה חתונה סטנדרטית, ריהוט בסיסי, מוצרי חשמל ופיקדון ראשוני לדירה בשכירות.
ב-2026, אותו סכום בדיוק בקושי מכסה את "דמי הכניסה" להליך הגירושין. הצורך בנזילות מיידית הפך לחסם הקריטי ביותר. בעוד שהקמת בית נעשית לרוב בעזרת תמיכה משפחתית ומתנות מהחתונה, הפירוק נעשה באווירה של מחנק אשראי. עורכי דין, שמאים, ומתווכים דורשים מזומן "על השולחן", ובעלי הדירות בשוק השכירות דורשים ערבויות בנקאיות שחונקות את מעט האובליגו שנותר לצדדים.
- מה אנשים מגלים מאוחר מדי על הליך הגירושין
- חלוקת מוניטין בגירושין: מה קורה לנכסים שצברת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טבלת השוואה: להקים בית (2016) מול לפרק בית (2026)
| סעיף הוצאה | להקים בית (הון התחלתי משוער) | לפרק בית (הון נזיל נדרש היום) |
| ייעוץ וליווי משפטי | 0 ₪ | 120,000 ₪ (שכ"ט עו"ד לשני הצדדים) |
| עלויות דיור ראשוניות | 25,000 ₪ (ערבויות/ריהוט) | 45,000 ₪ (ערבויות ותיווך לדירה שניה) |
| ציוד וריהוט | 40,000 ₪ (בסיסי) | 50,000 ₪ (הקמת משק בית שני מאפס) |
| אגרות והוצאות נלוות | 100,000 ₪ (חתונה ממוצעת) | 15,000 ₪ (בתי משפט ומומחים) |
| סה"כ הון נזיל | כ-165,000 ₪ | כ-230,000 ₪ |
מלכוד הריבית: הכלא של ה-3%
המכשול העיקרי של זוגות המעוניינים להפריד כוחות נמצא בלוחות הסילוקין של הבנקים למשכנתאות. זוגות שרכשו דירה בין השנים 2018 ל-2022 מחזיקים בנכס פיננסי נדיר: משכנתה בריבית ממוצעת של כ-3%. בשנת 2026, כאשר ריבית השוק נעה סביב 6%-5.5%, המשכנתה הישנה היא ה"עוגן" שמונע מהם לזוז.
- הממשלה הקימה ועדה בין משרדית לצרכי הדיור של הציבור החרדי
- אלכס זבז'ינסקי ויונתן כץ חלוקים: האם הריבית תרד מחר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שיטה חדשה להלבנת מזומנים דרך כספומטים: רשות המסים חושפת...
פרידה מחייבת כמעט תמיד את מכירת הנכס המשותף או "קניית" הצד השני. בשני המקרים, התנאים המועדפים אובדים. המעבר לשני משקי בית נפרדים מחייב נטילת משכנתאות חדשות בתנאים של היום. בחישוב מצטבר לאורך 25-20 שנה, הפער בריביות מתרגם להפסד של מאות אלפי שקלים לכל צד. זוגות מבינים שפירוק החבילה משמעותו ויתור על ההטבה הכלכלית הגדולה ביותר שקיבלו בחייהם, והם פשוט מסרבים להניח אותה על השולחן.
כלכלת הבית הכפולה: הפער התזרימי שחונק את החופש
הבעיה מגיעה גם לתזרים החודשי. המעבר ממשק בית אחד לשניים מכפיל את ההוצאות הקבועות של משק הבית - ארנונה, ועד בית, דמי מנוי לתקשורת, חשמל ומים - הכול מוכפל, מלבד ההכנסות.
כך למשל, זוג ממוצע עם שתי משכורות יציבות, המצליח לחסוך מעט בכל חודש כמשפחה, יהפוך ביום שאחרי הגט לשני אנשים הנמצאים בגרעון תזרימי קבוע. במציאות של 2026, המזונות כבר אינם הבעיה היחידה; יוקר המחיה הפך את הדיור בנפרד למשימה בלתי אפשרית ללא ירידה דרסטית וקבועה ברמת החיים.
טבלת חשבונית הפירוק: משק בית משותף מול שני משקי בית נפרדים
| סעיף | משותף (חודשי) | נפרד (חודשי מצטבר) | הפער החודשי |
| דיור (משכנתא/שכירות) | 6,800 ₪ (ריבית 3%) | 12,500 ₪ (ריבית 5.8% / שכירות) | 5,700 ₪ |
| ארנונה וועד בית | 1,200 ₪ | 2,400 ₪ |
1,200 ₪ |
| חשמל, מים ותקשורת | 1,100 ₪ | 1,900 ₪ | 800 ₪ |
| החזר הלוואת עו"ד/פירוק | 0 ₪ | 2,800 ₪ | 2,800 ₪ |
| סה"כ הוצאות קבועות | 9,100 ₪ | 19,600 ₪ | 10,500 ₪ |
שוק "הלוואות הגירושין" והאשראי החוץ-בנקאי
המצוקה הולידה שוק אפור-חוקי חדש. כיוון שהבנקים המסחריים נמנעים מלתת אשראי לזוגות הנמצאים בסכסוך משפטי (בשל החשש ליציבות החזרי המשכנתה), חברות חוץ-בנקאיות נכנסו לוואקום. הן מציעות "הלוואות חופש" - אשראי מהיר למימון עורכי דין ומעבר דירה, המגובים בשיעבוד על חלקם בנכס.
הריביות בשוק זה הן דו-ספרתיות, ומכניסות את הגרוש או הגרושה הטריים לסחרור חובות עוד לפני שחתמו על הגט. עבור זוגות רבים, הידיעה שהם יתחילו את פרק ב' בחייהם כשהם משועבדים לחברת אשראי בשיעור ריבית רצחני, היא הבלם הסופי שמשאיר אותם בבית.
לאן נעלמו דירות הגירושין?
כאן מגיעה נקודת ההשקה ללב הכלכלה הישראלית. בעבר, שוק היד-שנייה הוזן באופן קבוע מ"מכירות לחץ" של גרושים. אלו היוו כ-10% מהיצע הדירות בשוק - נכסים שחייבים להימכר "כאן ועכשיו", מה שסיפק הזדמנויות רכישה וקבע רף מחירים נמוך יותר.
כיום הנתונים מראים ירידה במספר הדירות הללו. ככל שזוגות "דוחים" את הפירוק משיקולי כדאיות, נגרע מהשוק מלאי קריטי של דירות 5-4 חדרים ברחבי הארץ. הקיפאון הזה תורם את חלקו לקשיחות מחירי הנדל"ן. בניגוד לציפיות שהריבית הגבוהה תוריד מחירים, חוסר הרצון (או היכולת) של הגרושים למכור מצמצם את ההיצע ומונע ירידת מחירים רוחבית. הטרגדיה המשפחתית היא, באופן פרדוקסלי, אחד הסממנים ששומרים על יציבות המחירים בשוק הנדל"ן.
המודל החדש: שותפות אסטרטגית תחת קורת גג אחת
התוצאה היא עלייה במודלים יצירתיים של מגורים. עורכי דין לענייני משפחה מדווחים על עלייה של מאות אחוזים ב"הסכמי המתנה". אלו הסכמים משפטיים שבהם בני הזוג מסדירים את כל תנאי הפרידה, אך מתחייבים להמשיך לגור יחד בנכס המשותף למשך תקופה מוגדרת (בדרך כלל 5-3 שנים).
המטרה היא להמתין לצמתים כלכליים נוחים יותר: ירידת ריבית עתידית, הגעה לגיל פנסיה או שחרור של הילדים מהצבא. זהו שלום בית קר, מחושב ואסטרטגי. החופש האישי נדחק לטובת הישרדות כלכלית, בתוך מציאות שבה הדירה היא גם הבית וגם הכלא הפיננסי.
העתיד של מוסד הנישואים הכלכליים
ישראל של 2026 חוזרת במידה רבה לעידן שבו הנישואים הם מוסד כלכלי לפני שהם מוסד רגשי. המחסום הכלכלי שבנו הריבית והאינפלציה שינה את פני החברה. זוגות שהיו נפרדים בעבר תוך חודשים, גוררים כיום שנים של מגורים משותפים בזרות מוחלטת, רק כדי לא "לשרוף" את עתידם הכלכלי. עבור שוק הנדל"ן והמשק הישראלי, מדובר בשינוי מבני: השוק נהיה פחות נזיל, פחות תזזיתי ויותר תקוע - בדיוק כמו הזוגות שחיים בו.
