אנבידיה מתחייבת ל-6.5 מיליארד דולר בפוטוניקה: מניות האופטיקה זינקו מעל 100%

אנבידיה כבר לא מסתפקת במכירת שבבי AI. החברה מנסה לשלוט גם בשכבות התשתית שסביבן: רשתות, זיכרון, חיבורים, דאטה סנטרים ועכשיו גם פוטוניקה. לפי הנתונים שפורסמו, מאז תחילת מרץ התחייבה אנבידיה להשקעות של לפחות כ-6.5 מיליארד דולר בחברות שמפתחות טכנולוגיות פוטוניקה - העברת מידע באמצעות אור.

זה נשמע כמו נושא טכני, אך מדובר באחת הבעיות המרכזיות של תעשיית ה-AI. ככל שמודלים גדולים יותר רצים על יותר מעבדים גרפיים, נוצר צורך להעביר כמויות עצומות של מידע בין שבבים, זיכרון, שרתים ודאטה סנטרים. היום חלק גדול מהמידע עובר באמצעות אותות חשמליים על גבי נחושת. זה עובד, אך גם צורך הרבה אנרגיה, מתחמם, מוגבל בקצב ומתחיל להפוך למכשול ככל שהמערכות גדלות.

פוטוניקה מציעה פתרון אחר: להשתמש באור כדי להעביר נתונים מהר יותר וביעילות אנרגטית גבוהה יותר. עבור אנבידיה, זה קריטי. החברה מוכרת את הלב של תשתיות ה-AI, אך אם לא יהיה אפשר לחבר מיליוני שבבים בצורה יעילה, גם הביקוש למעבדים עצמם ייתקל בתקרה.

מי נהנה מהכסף של אנבידיה?

בחודשים האחרונים אנבידיה הודיעה על השקעות של כ-2 מיליארד דולר כל אחת בלומנטום, קוהרנט ומארוול, שלושתן פועלות בתחומי רכיבים אופטיים, תקשורת מהירה ותשתיות שבבים. בנוסף, היא התחייבה להשקעה של כ-500 מיליון דולר בקורנינג לפיתוח פתרונות קישוריות אופטית מתקדמים, והשתתפה בסבב גיוס של כ-500 מיליון דולר בחברת הסטארט-אפ אייר לאבס.

המניות של החברות בתחום כבר מגיבות בהתאם. לומנטום עלתה מתחילת השנה בכ-134%, קוהרנט בכ-96%, מארוול בכ-122% וקורנינג בכ-111%. השוק מבין שהפוטוניקה אינה עוד תחום צדדי, אלא חלק משרשרת הערך של ה-AI.

אנבידיה אינה היחידה שרצה לשם. גם AMD השתתפה בסבב של אייר לאבס, רכשה ב-2025 את הסטארט-אפ אנוסמי והשקיעה בחברות נוספות בתחום. זרועות ההשקעה של אלפבית ומיקרוסופט השתתפו אף הן בסבב של חברה בתחום האופטיקה. כל מי שבונה תשתיות AI מבין שהאתגר אינו רק שבב חזק יותר, אלא איך מחברים אלפי ומיליוני שבבים למערכת אחת.

למה זה חשוב דווקא עכשיו?

הדור הבא של מערכות AI לא ייבנה על מעבד בודד, אלא על אשכולות ענק של מעבדים. אנבידיה מדברת על "מפעלי AI" - דאטה סנטרים שמחברים כמויות עצומות של GPU. כדי שמערכת כזו תעבוד, צריך רוחב פס אדיר, צריכת אנרגיה נמוכה יותר ופחות חום.

ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, אמר בכנס GTC במרץ כי החברה מתחילה להרחיב את השימוש בפוטוניקת סיליקון, בין היתר בפלטפורמות הרשת שלה ובחיבור בין GPU ל-GPU. הוא גם אמר שכמות קיבולת הפוטוניקה שהחברה תצטרך גבוהה בהרבה ממה שקיים כיום בעולם. אנבידיה לא רק משקיעה בחברות האלה כדי ליהנות מעליית המניות - היא צריכה שהן יגדלו כדי שהמוצרים שלה עצמה יוכלו להמשיך להתרחב.

הטכנולוגיה קיימת, הבעיה היא ייצור

הטכנולוגיה נחשבת מבטיחה, אך האתגר הוא ייצור בקנה מידה גדול. רכיבים פוטוניים דורשים דיוק גבוה בחיבור בין רכיבים אופטיים לשבבי סיליקון. כל סטייה קטנה יכולה לפגוע בביצועים, ובחלק מהמקרים לא ניתן לתקן את הרכיב אחרי שההרכבה נכשלה.

• 150 מיליארד דולר בשנה: אנבידיה מכפילה את ההימור על טייוואן
• מנכ"ל אנבידיה מרגיע את ההורים: לא המקצוע חשוב, אלא היכולת לעבוד עם AI

כאן נכנסת לתמונה גם טאואר הישראלית. החברה ממגדל העמק מהווה חוליה ייצורית קריטית עבור חלק מהשחקנים הגדולים בתחום - לרבות קוהרנט ולומנטום, שתיהן נמנות על רשימת ההשקעות של אנבידיה. בתחילת 2026 דיווחה טאואר על הישג בסיליקון פוטוניקה יחד עם קוהרנט: העברת נתונים בקצב של כ-400 גיגה-ביט לשנייה לכל ערוץ, בתהליך ייצור מוכן לייצור סדרתי. במקביל, החברה הרחיבה את פעילות הסיליקון פוטוניקה שלה לתחומי חיישני רכב ורובוטיקה, והציגה טכנולוגיית ניהול הספק מתקדמת למרכזי נתונים. כ-70% מצבר ההזמנות שלה כבר סגור לשנים 2027-2028 - נתון שמעיד על ביקוש בטוח יחסית, גם אם השוק עדיין מחכה לתרגום למספרים בשורה התחתונה.

ההערכה בענף היא שהמעבר לפוטוניקה כבר התחיל, אך אימוץ רחב יגיע כנראה רק סביב 2028 ואילך. עד אז, נחושת וחשמל ימשיכו להיות חלק גדול מהתשתית, בעוד שהפוטוניקה תיכנס בהדרגה לשכבות שבהן הצורך ברוחב פס ובחיסכון באנרגיה הוא הגבוה ביותר.

האם קצב ההשקעות של אנבידיה בתשתיות פוטוניקה מספיק כדי לעמוד בביקוש שהיא עצמה יוצרת?