התעקשה שהפטנט של הגרוש "שווה הון" - ותשלם לו 50 אלף שקל
לאורך שנים היא טענה שבעלה לשעבר מסתיר רווחים מפטנט משותף, דרשה צווי גילוי מסמכים אחד אחרי השני - ובסוף התברר שהפטנט כמעט חסר ערך. איך הגיבה השופטת של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב לכל הסיפור?
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו נדרש באחרונה להכריע בסכסוך רכושי ממושך במיוחד בין בני זוג לשעבר, שבמרכזו עמד פטנט שנרשם על שם הגרוש ושותפו העסקי. האשה טענה לאורך שנים שהפטנט הזה שווה הון עתק, ושבעלה מסתיר ממנה מידע על נכסים, הכנסות וזכויות. בסופו של דבר קבעה השופטת איריס ארבל-אסל שהחשדות היו חסרות בסיס לחלוטין, וחייבה את האשה בהוצאות משפט בסכום של 50 אלף שקל.
ההליך נפתח בדצמבר 2020, כשהאשה הגישה תביעה לאיזון משאבים וחלוקת רכוש נגד בעלה לשעבר ונגד שותפות מוגבלת שהוא הקים ביחד עם שותף עסקי. במרכז המחלוקת עמד פטנט שנרשם על שם השניים. האשה טענה כי מדובר בשותפות יציבה בעלת פטנט בעל ערך משמעותי, וכי הבעל לשעבר והשותף שלו מפיקים ממנו רווחים נוספים שהם מסתירים ממנה. היא אף הצהירה שהיא "מוכנה ליטול את כל הסיכונים והסיכויים הכרוכים בהחזקת הזכויות בשותפות הרשומה, לטוב ולרע".
הנתבעים, לעומת זאת, לא באמת התנגדו. כבר בכתב ההגנה הם הודיעו שהם מסכימים שהאשה תקבל מחצית מזכויות הבעל בשותפות, ואף הציעו לה לקבל את השותפות כולה, על זכויותיה וחובותיה, ללא כל תמורה, ובלבד שתישא בחובותיה. לטענתם, השותפות מצויה בחובות מיום הקמתה, והפטנט עצמו נותן מענה לטכנולוגיה מיושנת שכבר אינה קיימת בשוק, כך שערכו זניח, אם בכלל.
"מוכנים לכל צו גילוי מסמכים"
הנתבעים הלכו רחוק במיוחד: הם הודיעו מראש שהם מסכימים לכל צו לגילוי מידע או מסמכים שהאשה תרצה, ואף צירפו את הדו"חות הכספיים של השותפות עבור 2019-2015. הבעל הוסיף והבהיר כי אין לו שום התנגדות שהאשה תפנה בצווים לכל גוף בארץ ובעולם בנוגע לפטנט, ואף היה מוכן לכך שיינתן פסק דין שקובע שהאשה תקבל 25% מכל רווח או הפסד מהפטנט "מיום הקרע ועד הנצח".
אבל האשה לא הסתפקה בכך. היא המשיכה לדרוש שוב ושוב צווי גילוי מסמכים - ממשרד עורכי הדין שרשם את הפטנט, מרואה החשבון של השותפות, מהשותף העצמו וממוסדות פיננסיים שונים - וקיבלה כמעט את כולם. בדיון שהתקיים במרץ 2023 אף מסר בא כוח הבעל לבאת כוחה של האשה דיסק און קי עם כל המסמכים הרלוונטיים לפטנט. חרף זאת, האשה המשיכה לטעון בעקשנות שהבעל מסתיר מידע ושהוא והשותף ממשיכים "להפיק הכנסות מהפטנט תחת פלטפורמה כזו או אחרת".
בהחלטה מאפריל 2024, קבע בית המשפט כי לנוכח ריבוי צווי הגילוי וייפוי הכוח שאיפשר לאשה לפנות ישירות לרשות המסים, "אין בסיס לטענת האישה לפיהן האיש מסתיר מידע". בית המשפט מינה אקטואר שיעריך את שווי הזכויות.
חוות הדעת שהפילה את כל התיאוריה
חוות הדעת של האקטואר, שהוגשה במרץ 2025, אישרה בדיוק את מה שהבעל טען מההתחלה: לפעילות השותפות אין שווי, ויש להעביר לאשה בעין מחצית מהזכויות של הבעל בפטנט - בדיוק כפי שהוא הציע מיוזמתו כבר בתחילת ההליך. לגבי שאר הזכויות, קבעה חוות הדעת שני מסלולים אפשריים - האחד, תשלום מהוון של 133,874 שקל, והשני, תשלום מיידי של 32,692 שקל עבור הזכויות הנזילות בלבד.
האישה עצמה לא הגישה שאלות הבהרה לאקטואר, ובסיכומיה היא כלל לא חזרה על טענותיה הקשות לגבי השווי של השותפות והפטנט. הטענות שעליהן היא נשענה לאורך כל ההליך "נעלמו כאילו לא היו מעולם", כפי שציינה השופטת בפסק הדין. במקומן היא ביקשה שבית המשפט יורה על מסלול התשלום המהוון, אף שהבעל לא הסכים לכך.
בית המשפט דחה גם את הבקשה הזו, וקבע כי "לא הוכח קיומו של חריג המצדיק כפיית איזון מידי בהיעדר הסכמה". השופטת ציינה בין היתר שהפער בשכר בין השניים הוא 1,000-1,500 שקל נטו בלבד, ושבמסגרת פירוק השיתוף בדירה שילם הבעל לאשה חלק ניכר בכסף מזומן, תוך שהוא נטל על עצמו הלוואה משמעותית מהבנק.
בית המשפט קבע כי האשה תירשם כבעלים של מחצית מזכויות הבעל בפטנט, וזכאית ל-25% מתמורתו אם וכאשר יימכר. איזון שאר הרכוש ייעשה לפי מסלול התשלום המיידי בסכום של 32,692 שקל, בניכוי 4,696 שקל ששילם הבעל עבור החזר הלוואה משותפת. ואולם לנוכח ההתמשכות המיותרת של ההליך על בסיס טענות שהתבררו כשווא, חויבה האשה לשלם לבעל 50 אלף שקל הוצאות משפט.
