שימוע לבכירי חברת המשקאות Blu בחשד למרמה, הלבנת הון ועבירות מס

בעלי חברת המשקאות Blu, ענאן שמשום, זומן לשימוע לפני שיוחלט האם להעמידו לדין בחשד לתרמית במאות מיליוני שקלים בתחום מיחזור מיכלי משקה בשנים 2023-2019. מעורבים נוספים זומנו לשימוע, לאחר שלוש שנים של חקירה גלויה; המשטרה טענה בזמנו, כי גם ארגון הפשע של משפחת אבו-לטיף מעורב בפרשה.

במרכז הפרשה עומד החשד ולפיו Blu לא עמדה בחובותיה בתחום מיחזור פחיות משקאות האנרגיה שהיא משווקת, ומסרה דיווחים כוזבים בהיקף עצום. עם תחילת החקירה טענה המדינה, כי היקף המרמה מגיע ל-355 מיליון שקל. החוקרים מייחסים לחשודים עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד, הלבנת הון ועבירות מס. חשודים מרכזיים נוספים רו"ח ענת עביד, סמנכ"ל הכספים של Blu; אנטואן שמשום, מנהל המכירות של החברה שבשליטת אחיו; ומנהל הייבוא שלה, כמיל מטאנס.

המדינה מייחסת למעורבים "תוכנית עבריינית רחבת היקף": עבירות מס של 110 מיליון שקל והלבנת הון ב-100 מיליון שקל שביצעו לטענתה החברה וענאן שמשום; עבירות מס ב-68 מיליון שקל והלבנת הון ב-62 מיליון שקל המיוחסות לעביד; ועבירות מכס ב-15.5 מיליון שקל המיוחסות לאנטואן שמשום ומטאנס.

כמו כן, זומנו לשימוע הבעלים של שתי חברות איסוף ומיחזור, שלטענת המדינה סייעו לאנשי Blu. זוהר לוי, בעלי חברת בק-בוק, חשוד בהלבנת הון ב-36 מיליון שקל ובעבירות מע"מ ב-5 מיליון שקל.רפי זיו, בעלי חברת לי-און, חשוד בעבירות מרמה והלבנת הון ב-16.5 מיליון שקל, ובעבירות מע"מ ב-3 מיליון שקל.

נקנסה ב-110 מיליון שקל

חוק הפיקדון מחייב את משווקי המשקאות לאסוף מדי שנה 77% מכלל הבקבוקים והמיכלים ששיווקו ולמחזר 90% מהם. אי עמידה בתנאים אלו גוררת אחריה קנסות כבדים. המשרד להגנת הסביבה הודיע לפני שנתיים שהוא מטיל קנס של 110 מיליון שקל על Blu בשל אי עמידתה בתנאים. החברה ערערה לבית משפט השלום בנוף הגליל וטענה שהקנס עלול למוטט אותה, אך בהמלצת בית המשפט חזרה בה מן הערעור. Blu אינה מצויה בהליכי חדלות פרעון וממשיכה לפעול.

לטענת המדינה, Blu פעלה במגוון דרכים כדי להסתיר את אי-עמידתה ביעדי האיסוף והמיחזור, ובמסגרת זו ביצעה עבירות חמורות רבות. כלומר: החשש מפני קנס מינהלי במישור האזרחי, הוביל את החברה ובכיריה - כך נטען - לבצע עבירות שהעונשים המירביים עליהן מגיעים לעשר שנות מאסר (הלבנת הון) ולשבע שנות מאסר (עבירות מס). החוקרים חושדים, כי החברה השתמשה בחשבוניות פיקטיביות ובמסמכים מזויפים כדי להשיג את מטרתה. על פי כתב החשדות, החברה השתמשה בחשבוניות פיקטיביות ב-57 מיליון שקל, התחמקה ממס הכנסה ב-53 מיליון שקל והתחמקה ממע"מ ב-8 מיליון שקל.