קיסטון מכוונת להכפיל את ההון עד 2030 - על מה נשען היעד החדש?

קיסטון קיסטון אינפרא 3.18%   מעלה את יעד ההון העצמי שלה לשנת 2030 מ-4 מיליארד שקל ל-6 מיליארד שקל, כמעט פי שניים מההון הנוכחי שעומד על כ-3.1 מיליארד שקל. העלאת היעד נשענת על שורה של פרויקטים שנמצאים בשלבי פיתוח והקמה, לצד הרחבת הפורטפוליו לתחומי הדאטה סנטרים והתקשורת והמשך ההשקעות בתחנות כוח, בתחבורה ובאנרגיה מתחדשת.

ברבעון השני הסתכמו הכנסות קיסטון בכ-73 מיליון שקל, ירידה של כ-64% לעומת 202.7 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח לפני מס ירד לכ-36.5 מיליון שקל, לעומת 168.3 מיליון שקל, והרווח הנקי הסתכם בכ-31.6 מיליון שקל, לעומת 142 מיליון שקל אשתקד.

הירידה המשמעותית ברווח נובעת בעיקר מבסיס ההשוואה. ברבעון המקביל הכירה קיסטון בהכנסות של כ-131.8 מיליון שקל מהשקעתה בתחנת הכוח IPM, בעקבות מימון מחדש שבוצע בתחנה והעלייה בשווי שנגזרה מהמעבר ממכירת חשמל למנהל המערכת למכירה ללקוחות פרטיים. אם ננטרל את אותו רכיב, ההכנסות ברבעון הנוכחי גדלו בכ-3% והרווח לפני מס נשאר סביב רמה דומה.

במחצית הראשונה הסתכמו ההכנסות בכ-140.5 מיליון שקל, לעומת 287.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח לפני מס הגיע ל-74.7 מיליון שקל, לעומת 230.3 מיליון שקל, והרווח הנקי הסתכם ב-63.9 מיליון שקל, לעומת 191.4 מיליון שקל במחצית המקבילה.

ההון העצמי של קיסטון הסתכם בסוף יוני בכ-3.115 מיליארד שקל, עלייה של כ-34% לעומת כ-2.321 מיליארד שקל. ה-NAV לפני מס עלה בכ-26% לכ-17.2 שקל למניה, וה-NAV לאחר מס הגיע לכ-15.2 שקל למניה, לעומת 12.4 שקל בתקופה המקבילה. שווי תיק ההשקעות גדל בכ-23.5% לכ-4.74 מיליארד שקל, בעוד החוב הפיננסי נטו ירד בכ-6% לכ-1.24 מיליארד שקל. יחס החוב לשווי הנכסים, LTV, עמד על כ-26%, ובקופה היו כ-316 מיליון שקל.

מבט כלליעסקאותגרפיםדוחותחדשותפרופיל

התשואה המשוקללת להון לפני מס ב-12 החודשים האחרונים עמדה על 31.2%, לעומת 18.2% בתקופה המקבילה. עם זאת, מדובר במדד שמושפע גם משינויים בשווי ההוגן של ההשקעות, ולא רק מתקבולים שוטפים. התשואה התזרימית על הנכסים המושקעים עמדה על כ-3.6%.

ההכנסות התזרימיות של קיסטון ברבעון הסתכמו בכ-29.4 מיליון שקל. החברה צופה הכנסות תזרימיות של כ-218 מיליון שקל בשנת 2026 ותזרים שנתי ממוצע של כ-315 מיליון שקל מהנכסים המניבים בשנים 2026-2031. מאז הקמתה ב-2019 השקיעה קיסטון כ-3.1 מיליארד שקל בנכסי תשתית וקיבלה מהם עד כה תקבולים מצטברים של כ-953 מיליון שקל.

נבות בר, מנכ"ל קיסטון, אומר כי "המכונה של קיסטון עובדת בכל החזיתות. אנחנו לא רק מנהלים נכסי תשתית - אנחנו מפתחים אותם, משביחים אותם ובונים על גביהם מנועי צמיחה חדשים". לדבריו, "ההתרחבות בפעילות ובפוטנציאל של הפורטפוליו מאפשרת לנו לעדכן את יעד ההון העצמי של קיסטון לשנת 2030 לכ-6 מיליארד שקל. המהלכים שאנחנו מקדמים היום ישתקפו בהמשך בספרים, והבשלתם צפויה להגדיל את בסיס ההון של הקבוצה לאורך זמן".

היעד החדש גבוה ב-50% מהיעד הקודם ומשקף תוספת של כמעט 2.9 מיליארד שקל להון הנוכחי עד 2030. כדי להגיע אליו תידרש קיסטון להשלים חלק ניכר מהפרויקטים שהיא מקדמת, להמשיך להשביח את הנכסים הקיימים ולהרחיב את הפורטפוליו. חלק מהפרויקטים עדיין מצויים בשלבי תכנון, הקמה או סגירה פיננסית, ולכן תרומתם תלויה בין היתר בקבלת אישורים, בהשגת מימון ובעמידה בלוחות הזמנים.

• קיסטון מתקדמת לעבר רכישת שיכון ובינוי אנרגיה
• אחרי פולין והולנד: אגד נכנסת גם לליטא עם מכרז של 424 מיליון יורו

אגד ממשיכה להיות הנכס המרכזי

ההשקעה הגדולה ביותר של קיסטון היא באגד. שווי ההשקעה והתקבולים שהתקבלו ממנה הגיעו בסוף המחצית לכ-2.8 מיליארד שקל, לעומת עלות השקעה מקורית של כ-1.53 מיליארד שקל - תשואה כוללת של כ-83%, לפי החברה. מתוך הסכום, כ-64 מיליון שקל הם תקבולים מצטברים.

במהלך התקופה הושלמה מכירת 10% משותפות אגד למיטב לפי שווי של כ-6 מיליארד שקל, בתמורה לכ-375 מיליון שקל. קיסטון מחזיקה בכ-65% משותפות אגד, שמחזיקה בכ-91.4% ממניות חברת התחבורה.

הכנסות אגד במחצית הראשונה הסתכמו בכ-2.84 מיליארד שקל, לעומת 2.19 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2022, אז החלה שליטת קיסטון בחברה. ה-EBITDA בתקופה עלה לכ-588 מיליון שקל, לעומת 219 מיליון שקל. אגד ממשיכה להרחיב את הפעילות באירופה, לאחר זכיות במכרזי תחבורה בליטא, בפולין ובפינלנד, ובמקביל פועלת לפיתוח עתודות הקרקע שלה בישראל.

הוט מובייל ודאטה סנטרים

בתחום התקשורת, KComm של קיסטון חתמה יחד עם דלק ישראל ולאומי פרטנרס על רכישת מלוא מניות הוט מובייל לפי שווי עסקה של כ-1.218 מיליארד שקל. קיסטון צפויה להחזיק ב-40% מהחברה ולהשקיע הון עצמי של כ-207 מיליון שקל. רשות התחרות אישרה את העסקה באוגוסט, אך השלמתה עדיין כפופה לתנאים מתלים ולאישורים נוספים.

הוט מובייל משרתת כ-2 מיליון מנויים ומחזיקה במחצית ממיזם תשתיות הסלולר PHI. מבחינת קיסטון, הרכישה מרחיבה את הנוכחות שלה בתשתיות תקשורת, לצד פרויקטי הדאטה סנטרים שהיא מפתחת.

• פורמולה: ההכנסות גדלו ב-30% ל-782 מיליון דולר; תחלק דיבידנד של 25 מיליון דולר
• אינטר פלוס עברה מהפסד לרווח נקי של 2.7 מיליון שקל ברבעון

החברה החלה בעבודות להקמת קמפוס דאטה סנטרים במתחם תחנת הכוח IPM בבאר טוביה. התכנון כולל שני מבנים בהספק כולל של כ-40 מגה-וואט IT, המיועדים בין היתר לשימושי ענן ובינה מלאכותית. תחילת ההפעלה מתוכננת ל-2028. במקביל מקדמת קיסטון פרויקטים נוספים על קרקעות אגד, בהספק מתוכנן של יותר מ-60 מגה-וואט IT.

שלוש תחנות פעילות ועוד 2,650 מגה-וואט בפיתוח

KPower, שמרכזת את פעילות האנרגיה הקונבנציונלית של הקבוצה, כוללת שלוש תחנות כוח פעילות בהספק כולל של כ-2,300 מגה-וואט. לצדן מקדמת קיסטון פרויקטים בהקמה ובפיתוח בהספק מצטבר של כ-2,650 מגה-וואט.

במחצית הראשונה הסתכמו הכנסות הנכסים הפעילים, באיחוד יחסי, בכ-246 מיליון שקל וה-EBITDA בכ-94 מיליון שקל. תחנת הכוח שורק, שמתוכננת להספק של כ-850 מגה-וואט, נמצאת בהקמה. הסגירה הפיננסית צפויה ברבעון הרביעי של 2026 וההפעלה מתוכננת ל-2029. לצד שורק, הקבוצה מקדמת את תחנות עטרות וחגית 2, בהספק מתוכנן של כ-900 מגה-וואט כל אחת, שהפעלתן צפויה בתחילת העשור הבא.

בסאנפלאואר הגדילה קיסטון את החזקתה בכ-9.65% והגיעה להחזקה של כ-64.8%. לאחר תאריך המאזן השלימה סאנפלאואר את רכישת סולטרה, שמחזיקה בצבר של כ-240 מגה-וואט סולארי וכ-7.7 גיגה-וואט שעה של פרויקטי אגירה בגרמניה, באיטליה ובפולין. בנוסף חתמה על רכישת פורטפוליו סולארי מניב בספרד בהספק של כ-137 מגה-וואט, עם אפשרות להוסיף כ-500 מגה-וואט שעה של אגירה. השלמת העסקה עדיין כפופה לתנאים.

קיסטון ממשיכה גם בחלוקת הדיבידנד. במחצית הראשונה חילקה כ-46 מיליון שקל, וביולי חילקה 25 מיליון שקל נוספים. מתחילת השנה הגיעו החלוקות לכ-71 מיליון שקל, ומאז ההנפקה חילקה החברה כ-311 מיליון שקל לבעלי המניות.