אגודת המים תבעה ממנה 240 אלף שקל - החוב של אחיה
נעמי עמרני ירשה משק במושב עגור ונתבעה על מים לחקלאות שצרך אחיה; השופט: בעלות על המשק, כשלעצמה, לא מספיקה לחיוב
נעמי עמרני מעולם לא עסקה בחקלאות. את הזכויות במשק 55 במושב עגור היא קיבלה בירושה מאמה, ובכל זאת מצאה את עצמה נתבעת על 240,852 שקל בגין צריכת מים לחקלאות - מים שאין מחלוקת שאחיה יואב הוא שצרך. השופט ציון סהראי דחה את התביעה וקבע כלל שנוגע לכל מי שירש נכס: "העובדה שמדובר בבעלת הזכויות בנכס, כשלעצמה, לא מספיקה".
התובעת, מימי מבואות ירושלים, אגודה חקלאית המספקת מים ליישובים בשטח המועצה האזורית מטה יהודה, דרשה את החוב שהצטבר בין 2012 ל-2017 במונה החקלאי של המשק. לטענתה, עמרני היא בעלת הזכויות במשק מכוח ירושת אמה, ולכן עליה לשאת בתשלום, בהתאם לסעיפים 124 ו-104 לחוק הירושה. עוד טענה האגודה שאי אפשר להעביר את החיוב לאחר בלי הסכמת הנושה, והסכמה כזאת מעולם לא ניתנה.
עמרני השיבה שהחוב שייך לאחיה, שעיבד את האדמות לבדו, ושוועד אגודת מושב עגור אישר כי בגין שימוש במים לצרכי חקלאות לא יחויב משק 55 אלא יואב בעצמו. היא הוסיפה שכבר נתבעה פעם אחת על אותו חוב בדיוק: בהליך קודם הגיעו הצדדים להסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין, ובמסגרתה נמחקה התביעה נגדה, ואילו יואב חויב בכ-190 אלף שקל.
החוב מעולם לא נגבה. יואב היה מצוי בהליכי חדלות פירעון מיולי 2017 ועד ביטולם ב-2022, עובדה שלא הובאה לידיעת בית המשפט באותו הליך. האגודה, שלא הצליחה להיפרע ממנו, פנתה לתבוע את אחותו. נציג האגודה אף העיד שכלל לא נעשה ניסיון לגבות ממנו את החוב.
השופט סהראי הזכיר שתשלום עבור מים הוא תשלום בעד שירות ולא מס, ולכן חיוב מחייב עילה מהמשפט האזרחי: חוזה, צריכה בפועל או עשיית עושר. כאן, קבע, אין אף אחת מאלה. על גבי הכרטסת החקלאית מופיע שמו של יואב, שנרשם שם לפי דרישת מושב עגור, והאגודה עצמה הסכימה בהליך הקודם למחוק את התביעה נגד האחות. "לו סברה התובעת כי על הנתבעת לשאת בתשלום החוב, לא הייתה מסכימה למחוק אותה מכתב התביעה בהליך הקודם", כתב השופט, וסיכם: "העובדה שלא הצליחה לגבות החוב ממנו לא מצדיקה הגשת התביעה כנגד הנתבעת".
להתנהלותו של יואב שמורה בפסק הדין הערה חריפה. "יש טעם לפגם בכך שיואב הסתיר מבית המשפט בהליך הקודם כי הוא מצוי בהליכי חדלות פירעון", קבע השופט, אך הוסיף שאין בכך כדי להצדיק גלגול החוב אל האחות.
ניצחון אחד בכל זאת נרשם לאגודה. השופט דחה כהרחבת חזית את ניסיונה המאוחר של עמרני לטעון בסיכומים שהחוב עצמו כלל לא הוכח, שכן בכתב ההגנה חלקה רק על זהות החייב. ומכיוון שהתביעה הוגשה במקור על שלוש כרטסות, ואת החוב בשתיים מהן שילמה עמרני עצמה במהלך המשפט, האגודה יצאה בלי חיוב בהוצאות.
סוגיות של העברת משקים חקלאיים בין דורות מייצרות שורה ארוכה של התדיינויות, מהמאבקים על מעמד הבן הממשיך ועד המסלול הביורוקרטי המלא שעובר כל יורש בישראל.
במשק 55 עצמו, מראה הכרטסת, המונה החקלאי מושבת: מאז 2018 לא נרשמה בו צריכת מים כלל.
