השבבים לא מצביעים בקלפי: הפוליטיקה הישראלית לא באמת מעניינת את המשקיעים בטאואר, נובה וקמטק

כולנו ערים לחוסר יציבות שלא נראה כמותו בישראל, אולם במפתיע הוא לא מפריע לחברות ישראליות רבות לשגשג בקנה מידה בינלאומי.

המצב נראה אבסורדי בתמונה הכוללת של הבורסה הישראלית בשנים האחרונות. 

מצד אחד, המדינה מתמודדת עם סנקציות בינלאומיות מכל עבר, מלחמה, מתיחות פוליטית וערעור על מערכת המשפט. מצד שני, חברות ישראליות ממשיכות למכור שבבים, תוכנות אבטחה ותרופות לשווקים הגלובליים, ובחלק מהמקרים גם נהנות מהתנופה שמובילות השקעות הענק בבינה מלאכותית.

הפער הזה מעלה תהייה- כשאנחנו קונים מניה של חברה ישראלית, עד כמה אנחנו בעצם קונים גם את ישראל?

למשל כשמסתכלים על טאוארTower Semiconductor 5.78% , נובה נובה 2.62%  וקמטק Camtek Ltd 4.53% . שלושתן פועלות בתעשייה גלובלית, נהנות במידה כזו או אחרת מההשקעות בתשתיות מחשוב מתקדמות, ונמצאות בעמדה שמאפשרת להן להרוויח מהביקוש הגובר לשבבים ולציוד לייצורם. 

לכאורה, אין הרבה קשר בין ההחלטות שמתקבלות בכנסת לבין ההזמנות שמגיעות מיצרניות שבבים באסיה או בארצות הברית.

אבל זה לא לגמרי נכון. וכאן מתחיל הסיפור המעניין.

טאואר, נובה וקמטק: הלקוח נמצא בצד השני של העולם

נתחיל בטאואר סמיקונדקטור. 

כידוע החברה ממגדל העמק לא מייצרת שבבים עבור השוק הישראלי בלבד, אלא מספקת פתרונות ייצור לתעשיות כמו רכב, תקשורת, רפואה, תעשייה ותשתיות. 

יש לה מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, ופעילות ייצור באיטליה באמצעות מיזם משותף. בסיס הלקוחות שלה גלובלי, וההחלטות העסקיות שלה מושפעות במידה רבה מהביקוש לטכנולוגיות שהיא יודעת לייצר, מהשקעות הלקוחות ומהתחרות בענף.

• SK הייניקס שוברת שיאים: רווח של 62 מיליארד דולר ברבעון, והמבחן האמיתי שנמצא ב-2027
• מיקרוסופט מציעה פרישה מרצון לעד 60 אלף עובדים - יותר מרבע מהמועסקים

אם יצרנית שבבים בעולם זקוקה לטכנולוגיית ייצור מסוימת, היא לא תוותר בהכרח על טאואר רק משום שהפוליטיקה בישראל סוערת. היא תבחן את איכות הטכנולוגיה, המחיר, יכולת האספקה, אמינות הספק והכדאיות הכלכלית. בעולם השבבים, שבו פיתוח יכול להימשך שנים והחלפת ספק אינה תמיד פשוטה, הקשרים העסקיים עשויים להיות עמוקים יותר מכותרת חדשותית.

אבל המילה החשובה היא "בהכרח". מפעל בישראל אינו רק כתובת במפה. הוא דורש עובדים, תשתיות, אספקה רציפה, יכולת להפעיל קווי ייצור ואמון בכך שהחברה תוכל לעמוד בהתחייבויותיה. מלחמה, מחסור בכוח אדם, פגיעה בתשתיות או אי יציבות ממושכת יכולים להפוך את ישראל מגורם בעל חשיבות נמוכה רקע לבעיה עסקית ממשית.

טאואר עצמה מתייחסת בדיווחיה לסיכונים הנובעים מהמצב הפוליטי והביטחוני בישראל, לרבות האפשרות שהם יפגעו בפעילות, בגיוס הון ובמחיר המניה. זו לא רק תיאוריה של פרשנים. החברה מכירה בסיכון הזה במסגרת הדיווח למשקיעים.

אצל נובה וקמטק המצב קצת אחר.

הן מפתחות מערכות מדידה, בדיקה ובקרת תהליכים לתעשיית השבבים. במילים פשוטות, ככל שהשבבים נעשים מורכבים יותר, וככל שיצרניות משקיעות יותר בייצור מתקדם ובאריזה מתקדמת, כך גדל הצורך לדעת מה קורה בתוך תהליך הייצור ולזהות פגמים בדיוק גבוה.

לקמטק, למשל, יש מערך מכירות ותמיכה בינלאומי, עם חברות בנות בארצות הברית, באירופה ובמדינות מרכזיות באסיה. הלקוחות שלה פועלים בשוק עולמי, והביקוש למערכות שלה קשור להשקעות של יצרניות שבבים ולמגמות טכנולוגיות.

• ארית עם הזמנה של 16.3 מיליון דולר מצפון אמריקה; הצבר ב-540 מיליון שקל
• כלל ביטוח תלווה 50 מיליון שקל לאבו פמילי מגורים ועשויה להחזיק כ-15% מהמניות

גם פה הדרמה הפוליטית בישראל לא הסיפור המרכזי בכל יום. אם הביקוש לאריזה מתקדמת של שבבי בינה מלאכותית עולה, אם הלקוחות מרחיבים קיבולת ואם ההזמנות גדלות, אלה גורמים שעשויים להיות משמעותיים הרבה יותר לדוחות החברה מאשר עוד עימות או חוסר יציבות פוליטי.

בבורסה כמובן המשקיעים לא קונים רק את הדוחות שכבר פורסמו אלא בעיקר את מה שהם חושבים שיקרה בהמשך. 

אם המצב בישראל יגרום ללקוחות לחשוש מאספקה, יפגע ביכולת לגייס עובדים או יעלה את עלות הפעילות, הוא עלול להשפיע גם על תחזיות שנראות כרגע מצוינות.

הבורסה כבר נתנה תשובה חלקית

ראינו הוכחה לכך שהמציאות העסקית יכולה לגבור על הכותרות.

מניות תל אביב עלו בכ-130% מאז מתקפת 7 באוקטובר 2023, והשקל התחזק בכ-25% באותה תקופה. העליות התרחשו למרות המלחמה והטלטלה הפוליטית, בין היתר על רקע התנופה במגזר הטכנולוגיה והעלייה בהוצאות הביטחון.

כן חשוב לתת איזון גם לצד השני. 

העובדה שהשוק עלה אינה מוכיחה שהפוליטיקה אינה משפיעה עליו. ייתכן שהשוק עלה למרות הסיכונים, ייתכן שחלק מהסיכונים כבר תומחרו, וייתכן שהצמיחה בחברות מסוימות הייתה חזקה מספיק כדי לגבור עליהם.

גם בתמונת ההשקעות הזרות יש מורכבות. באותו דיווח צוין כי שיעור הקרנות הגלובליות המחזיקות במניות ישראליות ירד ל-19%, לעומת 34% בשנת 2023. הנתון הזה מזכיר 

שהעליות במדדים לא אומרות שכל המשקיעים הזרים מרגישים בנוח עם הסיכון הישראלי.

אפשר לראות שוק שעולה ובו בזמן משקיעים שמעדיפים להתרחק- מדד מניות הוא ממוצע.

מפאלו אלטו ועד טבע- גלובליות היא שם המשחק

כאן כדאי להרחיב את המבט מעבר לשבבים.

פאלו אלטו נטוורקס Palo Alto Networks 2.88%  היא אחת הדוגמאות המובהקות לחברה שהקשר שלה לישראל לא מגדיר את העסק שלה. 

היא פועלת בשוק הסייבר הגלובלי ומוכרת פתרונות אבטחה לארגונים ברחבי העולם

התוצאות שלה בהחלט מרשימות- ב-12 החודשים האחרונים הציגה הכנסות של כ-11.5 מיליארד דולר, עלייה של כ-24% בהשוואה לתקופה המקבילה.

הלקוחות שלה לא קונים הגנה מפני מתקפות סייבר משום שהחברה מזוהה עם ישראל, הם קונים אותה משום שהם צריכים להגן על מערכות, נתונים ופעילות עסקית. 

הצורך הזה לא נעלם כאשר בישראל מתפתח משבר פוליטי.

ועדיין, פאלו אלטו מעסיקה עובדים ומפעילה פעילות בישראל, ולכן גם היא מכירה בדיווחיה בסיכונים האפשריים הנובעים מאי יציבות פוליטית, מלחמה ואלימות באזור.

הלקוחות יכולים להיות גלובליים, ההכנסות יכולות להגיע מכל העולם, והמוצר יכול להיות חיוני לארגונים. אבל אם הפעילות בישראל נפגעת, החברה עדיין עלולה לשלם מחיר.

אם יש חברה שמזוהה עם ישראל והוגדרה על ידי רבים בעבר כ"מניית הבית" הבטוחה היא טבע Teva Pharmaceutical Industries 1.1% .

מדובר בחברה שהמטה שלה בישראל והזהות שלה קשורה עמוקות לתעשייה המקומית, אבל הפעילות העסקית שלה מפוזרת ברחבי העולם.

יש לה כ-34 אלף עובדים ברחבי העולם, פעילות ב-57 שווקים ו-30 אתרי ייצור. התרופות שלה מגיעות למטופלים בשווקים רבים, וההכנסות שלה תלויות במכירות, בתחרות, בתמחור ובמערכות הבריאות במדינות שבהן היא פועלת. 

משבר פוליטי בישראל לא גורם למטופל באירופה להפסיק לקחת תרופה של טבע ולא משנה מיד את הביקוש לתרופה בארצות הברית.

באיזה מקרים כן אפשר להניח השפעה- משבר ממושך שיפגע בייצור ויגרום לקשיים תפעוליים או שיכביד על גיוס עובדים ויפגע באמון של שותפים עסקיים אז עלול להפוך לבעיה כלכלית. 

אנו רואים מהעבר כי קשר לישראל לא מסביר לבדו את ההשפעה על שווי המניות שלהן, כמובן שצריך להסתכל גם על השוק שבו הן פועלות, על המוצרים שלהן, על התחרות ועל התוצאות הכספיות.

מתי הפוליטיקה כן חשובה

כאן צריך להבחין בין שלושה סוגים של השפעה.

הראשון הוא ההשפעה הישירה על העסק. אם מפעל מושבת, עובדים אינם יכולים להגיע לעבודה, לקוחות מבטלים הזמנות או ספקים אינם עומדים בהתחייבויותיהם, מדובר בפגיעה תפעולית. היא יכולה להתגלגל להכנסות, לרווחיות ולתזרים המזומנים.

השני הוא ההשפעה על המחיר שהמשקיעים מוכנים לשלם. 

גם אם החברה ממשיכה לצמוח, משקיעים עלולים לדרוש תשואה גבוהה יותר על השקעה שנתפסת כמסוכנת בגלל סיכון מדינתי. במקרה כזה, שווי המניה יכול לרדת גם בלי שהתחזית העסקית השתנתה באופן מהותי. סיכון פוליטי שעשוי להשפיע על שווי של חברה גלובלית.

השלישי הוא ההשפעה ארוכת הטווח על ישראל כמקום שבו כדאי לנהל עסק. חברות טכנולוגיה תלויות בעובדים מיומנים, באקדמיה, בהון, בתשתיות וביכולת למשוך כישרונות. החלטה להסיט פעילות לפי מדינה לאורך זמן עשויה להביא להשלכות משמעותיות בהרבה מתנודה יומית במחיר המניה.

פוליטיקה תמיד משפיעה על מניות, מה שחשוב להבין היא באיזה אופן, באיזו עוצמה ולאורך כמה זמן.

יש נטייה טבעית להתייחס לכל מניה ישראלית כאילו היא הצבעה על מצב המדינה. כשהמצב הפוליטי מחמיר, מתעורר החשש שהבורסה תיפגע. כשהמצב משתפר, יש ציפייה שהשוק יעלה.

אבל מניה היא קודם כול בעלות על עסק כפי שבאפט נוהג להזכיר לנו.

משקיע שמתעניין בטאואר צריך להבין את הביקוש לטכנולוגיות הייצור שלה, את הלקוחות, את ניצולת המפעלים ואת תוכניות ההשקעה. 

אצל נובה וקמטק חשוב להתרכז במחזור ההשקעות בציוד לשבבים, את הביקוש לאריזה מתקדמת ואת הציפיות לצמיחה. 

בחברות תוכנה וסייבר כגון פאלו אלטו- נכון להתייחס לצמיחה בהכנסות החוזרות (ARR), על התחרות ועל היכולת להרחיב את פעילות הסייבר. 

ובטבע, צריך לבחון את המוצרים, את התחרות הגנרית, את החוב ואת יכולתה לייצר צמיחה ורווחיות.

הפוליטיקה היא חלק מהתמונה ותמיד תהיה, לפעמים בעוצמה נמוכה ולפעמים נראה שזו כל התמונה אבל בטווח הארוך היא לא מחליפה את הניתוח העסקי.

יש להבדיל כמובן בין חברה שמייצרת כמעט את כל מוצריה בישראל ומוכרת אותם לחו"ל ולכן חשופה לסיכונים אחרים מחברה שמעסיקה כאן בעיקר צוותי פיתוח, בעוד שהייצור והמכירות מפוזרים בעולם. 

ישראל חשובה, אבל היא לא כל הסיפור

ההצלחה של החברות הישראליות הגלובליות מלמדת משהו חשוב על שוק ההון. ישראל יכולה להיות מקור לכישרון, לחדשנות ולחברות שמפתחות טכנולוגיות מבוקשות בכל 

העולם וגם מקור לסיכון פוליטי וביטחוני שהמשקיעים דורשים לקבל עליו פיצוי.

שני הדברים יכולים להתקיים יחד.

טאואר, נובה, קמטק, פאלו אלטו וטבע לא יכולות להתנתק לחלוטין מהמדינה שבה נבנו חלק מהיכולות שלהן. 

אבל זה לא אומר שנכון למדוד אותן רק דרך מהדורת החדשות המקומית- זה ברור מאוד לאור הביצועים המרשימים של המניות על אף תקופה ארוכה של שנים עם חוסר וודאות במדינה.

הן פועלות בשווקים גלובליים, מתחרות בחברות בינלאומיות, משרתות לקוחות בכל העולם ומושפעות ממגמות טכנולוגיות וכלכליות שחורגות הרבה מעבר לגבולות ישראל.

הפוליטיקה יכולה להעלות את רמת הסיכון, לפגוע באמון ולייקר את עלות גיוס ההון.

מה שכן חשוב למשקיע הישראלי זה לדעת להפריד בין רעש לבין נזק כלכלי אמיתי, ולבדוק אם המחיר של המניה כבר משקף את הסיכון.

תמיד חשוב לזכור גם בזמנים סוערים- הבורסה לא מצביעה בקלפי, ולא מעניקה ציון לממשלה. היא מנסה להעריך כמה כסף חברות ירוויחו בעתיד, ומה הסיכון בדרך לשם.