מצרים מעניקה הטבות מס לאפרודיטה - עוד צעד בדרך לפיתוח מאגר הגז של ניו-מד בקפריסין

ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 1.78%   מתקדמת צעד נוסף בדרך לפיתוח מאגר אפרודיטה שבקפריסין וליצוא הגז ממנו למצרים. השותפות, המחזיקה ב-30% מהמאגר, דיווחה כי הושלמה החתימה בראשי תיבות על הסכם המס שיחול על פעילות הולכת הגז למצרים. ההסכם הזה מסיר חלק מאי-הוודאות הכלכלית סביב הפרויקט, באמצעות פטורים ממסים והסדרת האפשרות להעביר כספים אל מחוץ למצרים. עם זאת, עדיין לא מדובר בהסכם סופי, והדרך לתחילת ההפקה מהמאגר, שמכיל כ-100 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, נותרה ארוכה.

אתמול הושלמו החתימות בראשי תיבות על הסכם להסדרת התנאים הפיסקליים (FRA), בין השותפות במאגר, חברת ההולכה הייעודית Aphrodite Midstream Company וממשלת מצרים. ההסכם מגדיר את משטר המס שיחול על הפעילות הרלוונטית במצרים, לרבות מכירת הגז לחברת הגז הלאומית המצרית EGAS.

במסגרת ההסכמות, בעלות הזכויות במאגר וחברת ההולכה יהיו פטורות משורה של מסים במצרים בגין הפעילות המוגדרת בהסכם. גם מס ההכנסה החל על פעילות זו לא יהווה הוצאה ישירה עבורן, שכן משרד האוצר המצרי יישא בתשלומו. בנוסף, העברות זכויות בחברת ההולכה, חלוקת דיבידנדים והחזרי הון אל מחוץ למצרים יהיו פטורים ממס, בכפוף לתנאים שנקבעו.

הפועל יוצא מההסכמים האלה הוא בעיקר ודאות לגבי היקף המיסוי והיכולת להפיק רווחים מהפעילות במצרים בעתיד. בפרויקט שבו נדרשת השקעה של מיליארדי דולרים וההכנסות צפויות להתפרס על פני שנים רבות, לתנאי המס ולמגבלות על העברת כספים יש השפעה על התשואה הצפויה ועל הכדאיות הכלכלית.

הסכם המס כולל גם פטור ממרבית המע"מ על אספקת ציוד ושירותים הקשורים למאגר, בתנאים שנקבעו. בנוסף, משרד האוצר המצרי יישא במסי יבוא ובמכס על פריטים שאושרו ונדרשים באופן בלעדי לפעילות הפרויקט. מנגד, ההקלות אינן גורפות: הן לא יחולו על פעולות מסוימות בנכסים מוחשיים שנרכשו במצרים, על מסים החלים על עובדים או על אגרות שירות, רישום ומינהל.

סעיף נוסף מאפשר לשותפות להחזיק כספים במטבע חוץ ולהעביר תקבולים והון מחוץ למצרים. לצד זאת, ממשלת מצרים שומרת לעצמה אפשרות להטיל מגבלות מטבע כלליות ובלתי מפלות בתקופות חירום פיסקלי, לתקופה של עד 45 ימים בשנה קלנדרית.

ההסכם מעניק גם הגנה מפני העלאות מס עתידיות ומבהיר כי משטר המס המיוחד יגבר על הוראות מס סותרות. מחלוקות בין הצדדים יוכרעו בבוררות בינלאומית בהאג, בהתאם לדין המצרי. עבור המשקיעים, הסעיפים האלה נועדו לצמצם את הסיכון לשינוי חד-צדדי בתנאי הפעילות לאחר שהשותפות כבר ישקיעו את ההון הנדרש לפיתוח המאגר ולהקמת הצינור.

אלא שבשלב זה, חשוב לציין כי החתימות הושלמו בראשי תיבות בלבד. ניו-מד מעריכה שהחתימות המלאות ואישור הפרלמנט המצרי עשויים להתקבל בשבועות הקרובים, אך אין לכך ודאות. אישור הפרלמנט נדרש בתוך שישה חודשים ממועד החתימה על הסכם האירוח עם ממשלת מצרים (HGA). אם האישור לא יתקבל במועד, בעלות הזכויות במאגר וחברת ההולכה יהיו רשאיות לבטל את הסכם האירוח.

100 מיליארד מטרים מעוקבים של גז - אבל עוד אין הסכם מכירה מחייב

ההתקדמות הנוכחית מצטרפת לשורה של צעדים שנעשו במהלך השנה לקידום אפרודיטה. באפריל נחתם בראשי תיבות מזכר הבנות למכירת מלוא הגז מהמאגר למצרים, וביולי הושלמו החתימות של כל הצדדים על מזכר ההבנות. במסגרת המתווה שסוכם, EGAS אמורה לרכוש את מלוא כמויות הגז הניתנות להפקה, בהיקף של כ-100 BCM, לתקופה של 15 שנה עם אפשרות להארכה בחמש שנים נוספות.

• ניו-מד מכניסה AI לחיפושי הגז: "תשובות בתוך דקות במקום שבועות"
• רציו, ניו-מד, ישראמקו, תמר פטרוליום ואנרג'יאן - איפה האפסייד הגדול ביותר לפי IBI?

מזכר ההבנות כולל מנגנון Take or Pay, שבמסגרתו הרוכש מתחייב לשלם עבור כמות מינימלית גם אם לא צרך אותה, וכן מנגנון תמחור המבוסס על מחיר חבית נפט מסוג ברנט. אלא שאלה עדיין עקרונות מסחריים במסגרת מזכר הבנות, ולא חוזה אספקה מחייב. גם בדיווח הנוכחי מדגישה ניו-מד כי המשא ומתן על הסכם מכירה סופי ל-EGAS נמשך.

במקביל להסכם המכירה, נדרשת השלמת ההסכמים להקמת צינור תת-ימי שיחבר את אפרודיטה למערכת הולכת הגז המצרית. לצורך כך תוקם חברת הולכה משותפת לשותפות במאגר ולגורם שתמנה ממשלת מצרים, כאשר מבנה ההחזקות הסופי בה טרם נקבע.

הבחירה במצרים כיעד ליצוא הגז נובעת בין היתר מהתשתיות שכבר קיימות במדינה. בניגוד להקמת מתקני הנזלה חדשים בקפריסין, החיבור למצרים עשוי לאפשר שימוש במערכות הטיפול וההנזלה הקיימות בה, ולפתוח אפשרות למכירת חלק מהגז גם לשווקים בינלאומיים. מבחינת ניו-מד, מדובר בהרחבת הפעילות האזורית מעבר ללוויתן, שכבר מפיק גז ומייצא כמויות משמעותיות למצרים.

כמה שווה אפרודיטה - ומתי הגז יתחיל לזרום?

אפרודיטה התגלה ב-2011 במים הכלכליים של קפריסין, כ-30 קילומטר מצפון-מערב למאגר לוויתן. למרות הזמן הרב שעבר מאז הגילוי, הפרויקט עדיין לא הגיע לשלב הפיתוח המסחרי. בתוכנית המעודכנת נכללים מתקן הפקה וטיפול צף וארבע בארות הפקה בשלב הראשון, לצד צנרת להולכת הגז למצרים. ההשקעה הכוללת בפרויקט הוערכה בעבר בכ-4 מיליארד דולר, אולם העלות הסופית עדיין תלויה בהשלמת התכנון וההסכמים המסחריים.

בדצמבר האחרון אישרו השותפות ביצוע תכנון הנדסי מפורט בהיקף של כ-106 מיליון דולר, מתוכם כ-32 מיליון דולר חלקה של ניו-מד. השלב הזה נועד לגבש את התכנון, העלויות ולוחות הזמנים לקראת החלטת השקעה סופית (FID). באתר ניו-מד מוצגת כיום תחזית לקבלת החלטת ההשקעה ב-2028 ולהפקת הגז הראשונה ב-2031, כך שגם אם ההסכמים הנוכחיים יושלמו, מדובר בפרויקט שעדיין צפויות לחלוף שנים עד שיניב הכנסות.

• שברון מצאה עוד גז מול מצרים: קידוח נרגיס-2 חשף מקטע גז נוסף בעומק של 5 קילומטרים
• הרחפנים של אוקראינה מחקו שלושה רבעים מיצוא הסולר הרוסי

גם מבנה הבעלות במאגר נמצא בתהליך שינוי. לצד ניו-מד, שמחזיקה ב-30%, שברון מחזיקה ב-35% ומשמשת כמפעילת המאגר, ו-BG Cyprus מקבוצת Shell מחזיקה ב-35% הנותרים. ביולי האחרון הודיעה Shell על עסקה למכירת מלוא חלקה לחברת MOL ההונגרית בתמורה של עד 720 מיליון דולר, בכפוף לאישורים ולתנאים נוספים.

בהנחה שכל התמורה המותנית תשולם, העסקה משקפת למאגר כולו שווי של כ-2.06 מיליארד דולר, עוד לפני שהחל להפיק גז. לשם השוואה, בסקירה של IBI מספטמבר הוערך חלקה של ניו-מד באפרודיטה בכ-354 מיליון דולר. הפער בין ההערכות ממחיש את אי-הוודאות סביב שוויו הכלכלי של המאגר ואת חשיבות ההנחות לגבי עלויות הפיתוח, מחירי הגז, התמלוגים ולוחות הזמנים.

סוגיה נוספת שטרם הוכרעה היא חלוקת הזכויות במאגר אפרודיטה-ישי, שחלקו הגיאולוגי משתרע גם אל תוך המים הכלכליים של ישראל. במהלך החודש האחרון התקיימו מגעים נוספים בין ישראל לקפריסין בניסיון להגיע להסכמה על הזכויות במאגר המשותף, אך נכון עדיין אין הסכם סופי.