נכנסו לחרם: אלוני חץ ואנרג'יקס

אלוני חץ ואנרג'יקס, שתי חברות ששוות יחד יותר מ-18 מיליארד שקל, נכנסו השנה לראשונה למאגר החברות הפועלות בהתנחלויות שמנהלת נציבות זכויות האדם של האו"ם. אלוני חץ, עם שווי שוק של כ-6.8 מיליארד שקל, נכללת במדדי ת"א 90 ות"א 125, ואנרג'יקס נסחרת בשווי של כ-11.4 מיליארד שקל. ביום המסחר האחרון, ביום חמישי, עוד לפני שהעדכון יצא, ירדה אלוני חץ ב-1.3% ואנרג'יקס ב-2.2%. בחודש האחרון איבדה כל אחת מהן יותר מ-5%.

להרחבה: מהנוסע ועד היבואן: הצו ההולנדי מכניס את הסחר הישראלי לבדיקת מקור חדשה

61 חברות נוספו למאגר בעדכון של סוף השבוע, מתוך 126 שנבדקו, וחמש הוצאו ממנו. כעת רשומות בו 214 חברות מ-11 מדינות, לעומת 158 בגרסה הקודמת. הפעם בדקה הנציבות ענפים שנשארו עד עכשיו בשוליים, חקלאות, תחבורה, אחסון, פסולת, אנרגיה, מזון ואירוח, ומשם הגיעו השמות החדשים: תנובה, נטפים, אדמה, תעבורה, ממן, אפריקה ישראל ותאגיד המים הגיחון, לצד רשתות המזון ארומה, בורגר ראנץ' וקפה ג'ו.

בחלק מהדיווחים הוצגו הבנקים הגדולים, בזק וחברות הסלולר כאילו נוספו לרשימה השבוע, וזה פשוט לא נכון. הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי, יחד עם בזק, סלקום, פרטנר, הוט, יס, שופרסל, רמי לוי, קבוצת דלק, דור אלון, שיכון ובינוי, רכבת ישראל, איירבנב ובוקינג, מופיעים במאגר מאז הגרסה הראשונה שלו ב-2020.

עשר מתוך 36 המניות בת"א 35 נמצאות במאגר, ויחד הן שוקלות כשליש מהמדד. ארבעת הבנקים הגדולים אחראים לבדם ליותר מרבע מהמשקל, ולצדם הבינלאומי, בזק, קבוצת דלק, שופרסל, שפיר הנדסה ומגה אור. מדובר בחשיפה שקיימת כבר שנים, ומתחברת להמשקל הכבד של הבנקים והביטוח בת"א 35, שמכתיב ממילא את התנהגות המדד.

הדוח של הנציבות מגדיר את עצמו כלי מידע למדינות, לחברות ולמשקיעים ולא כהליך שיפוטי. הוא לא מטיל סנקציה, לא אוסר מסחר במניות ולא מגביל את מי שמחזיק בהן. כל חברה מסווגת לפי אופי המעורבות שלה, גרימה, תרומה או קשר ישיר, וחברה שמוכיחה שהפסיקה את הפעילות עוברת לרשימה נפרדת, כפי שקרה השנה לחמש חברות, רובן ספרדיות. 14 חברות מסרו מידע לנציבות במהלך הבדיקה, והיא ממשיכה לבחון את יתר 596 החברות שהוגשו לה, לקראת עדכון נוסף בעוד שנה.

קרן הפנסיה הנורבגית KLP הייתה הראשונה שהפכה את המאגר לרשימת מכירה. ב-2021 היא הוציאה מהתיק 16 חברות, ובהן לאומי, הפועלים, בזק, סלקום, פרטנר, אלקטרה ואשטרום. באוגוסט 2025 הלכה בעקבותיה קרן העושר של נורבגיה, הגדולה בעולם עם כ-2 טריליון דולר, ומכרה את אחזקותיה בהפועלים, לאומי, מזרחי טפחות והבינלאומי שבוע אחרי שנפרדה מפז. להרחבה: יציאת קרן העושר הנורבגית מהבנקים הישראליים ומקטרפילר. גם MSCI מסמנת את ארבעת הבנקים הגדולים בדגל אדום של מחלוקת חמורה בדירוגי ה-ESG שלה. הסימון משפיע על קרנות שמסננות השקעות לפי קריטריונים חברתיים, אבל המניות נשארו במדדים הרגילים של החברה.

בריטניה ו-11 מדינות נוספות, בהן צרפת, ספרד, קנדה ונורבגיה, הודיעו בתחילת החודש על הגבלות סחר עם ההתנחלויות שייכנסו לתוקף בתוך שישה עד תשעה חודשים. לונדון גם הודיעה שתרחיב את משטר הסנקציות שלה לחברות שמספקות בנייה, מימון ושירותי נדל"ן, כפי שפורט בכתבה על העיצומים על ההתנחלויות בהובלת בריטניה. ייצוא הסחורות מההתנחלויות לבריטניה מוערך בכ-45 מיליון דולר בשנה, סכום זניח. הבעיה של הבנקים גדולה יותר: בנק שיוגדר גורם מממן עלול לגלות שבנקים קורספונדנטים באירופה מעדיפים לצמצם איתו קשרים, ומאגר שמסווג כל חברה לפי מידת המעורבות הוא בדיוק המסמך שרגולטור אירופי יכול להישען עליו. הבנקים מצדם טוענים שהחוק בישראל מחייב אותם לתת שירות ללקוחות בכל מקום.

הבורסה סגורה מאז יום חמישי ותיפתח מחר במתכונת המקוצרת של חול המועד, כך שמחר יתברר אם המשקיעים מתמחרים את כניסתן של אלוני חץ ואנרג'יקס. בשבוע שקדם לפרסום ירד מדד ת"א בנקים ב-2.3% ות"א 35 ב-1.1%, וביום חמישי איבדה לאומי 1.3%, דיסקונט 1%, הפועלים 0.7% ומזרחי טפחות 0.6%. שווי השוק של לאומי עומד על כ-111 מיליארד שקל ושל הפועלים על כ-102 מיליארד שקל, ומחזור המסחר היומי בשתיהן יחד עבר 600 מיליון שקל.

• רבולוט וישראכרט נגד הבנקים: האם עידן רווחי העתק מתקרב לסיומו?
• הבנקים נסחרים בפרמיה של כ-60% על ההון, והרווחים מתחילים לרדת; מה הצפוי בהמשך?