סופית: יזם הביו-טק ציקי פוקס יפצה חברת צ'כית ב-17.3 מיליון שקל

ציקי פוקס, מייסד חברת הביו-טק ביו-נקסוס, יפצה ב-17.3 מיליון שקל את חברת ההשקעות הצ'כית  Springtide Ventures. זאת, בשל מצגים כוזבים שהציג לה כאשר חברת-האם שלה, KKCG Investments, רכשה 20% ממניות החברה תמורת 3 מיליון דולר בשנת 2016. בהמשך העבירה ספרינגטייד לביו-נוקס את כל מניות החברה הצ'כית Cleerio, בשווי 4.3 מיליון דולר, תמורת 5% ממניות ביו-נקסוס.

כך קובע סופית שופט בית המשפט העליון, יחיאל כשר, בדחותו את ערעורו של פוקס על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב. כשר גם הופך להלכה של העליון שתיים מקביעותיו של השופט המחוזי קובי שרביט. פוקס הוליך שולל את ספרינגטייד במשך שנים, תוך שימוש במסמכים מזויפים והסתרת הפסדים מצטברים בסך 7.7 מיליון דולר. שרביט קבעה שהנזק שגרם פוקס עמד על 33.4 מיליון שקל, אך הגביל את הפיצוי לסכום שבגינו שולמה אגרה.

פוקס הציג לספרינגטייד לכל אורך הדרך מצגים כוזבים על מצבה של ביו-נקסוס: הכנסות של מיליון שקל בשנת 2013 (בפועל לא היו לה הכנסות והיא הפסידה 2.7 מיליון שקל); הכנסות של 4 מיליון שקל ב-2014 (האמת: 140,000 שקל והפסד של 3.8 מיליון שקל); הכנסות של 19 מיליון שקל ב-2015 (האמת: 86,000 דולר והפסד של 1.3 מיליון דולר); הכנסות של 10 מיליון דולר ב-2016 (האמת: 21,000 דולר והפסד של 1.9 מיליון דולר); והכנסות של 14 מיליון דולר ב-2017 (האמת: 210,000 דולר והפסד של 2.7 מיליון דולר).

גרסה כבושה ומתפתחת

פוקס דחה את הטענה לפיה מצגיו היו כוזבים, אך בשלב הסיכומים בבית המשפט המחוזי הודה בכך וטען שעשה זאת על פי הנחייתו של מארק יבלונסקי, שהיה נציג החברות הצ'כיות וביקש לקבל בונוס. שרביט קיבל את התביעה במלואה, באומרו שטענתו המאוחרת של פוקס מהווה הודאת בעל דין ודי בכך. עוד קבע, כי ספרינגטייד הוכחה חד-משמעית שפוקס הציג לה מצגים כוזבים תוך שימוש במסמכים כוזבים. שרביט ציין, כי טענתו המאוחרת של פוקס בנוגע ליבלונסקי היא כבושה ומתפתחת, ואפילו אם היה בה ממש - לא ניתן לומר שהדבר מהווה ידיעה של ספרינגטייד.

עוד דחה שרביט את טענתו של פוקס, לפיה מאחר שספרינגטייד דחתה את הצעת הפשרה שהגיש לה - לקנות את כל מניותיה בביו-נקסוס ב-5 מיליון דולר - היא הפרה את חובתה להקטין את הנזק. לדבריו, קבלת ההצעה הייתה מנוגדת לתקנת הציבור, וקיים חשש משמעותי שמטרתו האמיתית של פוקס הייתה לגלגל את הנזק של מצגיו הכוזבים על כתפיו של משקיע תמים אחר.

כשר דחה את ערעורו של פוקס ואימץ במלואו את פסק דינו של שרביט. הוא מרחיב בנוגע לטענתו של פוקס בנוגע למעורבותו של יבלונסקי ולידיעתה של ספרינגטייד, באומרו שמדובר בהפללה עצמית. כשר קובע: "בנסיבות בהן חב אדם בחובת אמון כלפי אחר (ובמונחי המשפט המקובל, אמונאי ונהנה), וצד שלישי עירב עצמו בהפרת חובת האמון שחב האמונאי כלפי הנהנה, ישא אותו צד שלישי, כלפי הנהנה, בהשלכותיה של הפרת חובת האמון". כלומר: גם אם היה מוכח שיבלונסקי הפר את חובת הנאמנות שלו לספרינגטייד, פוקס עדיין היה נושא באחריות משום שהיה מעורב באותה הפרת אמונים.

כשר מדגיש, כי מדובר באמירה רוחבית וגם במקרים פחות קיצוניים: "בחיי המסחר עשויים להתעורר לא אחת גם מקרים מתונים יותר, שבהם איש עסקים הנקשר בעסקה עם אדם אחר, מבין כי אותו אדם פועל באופן שיש בו כדי להפר את חובת האמון שהוא חב בה כלפי אחר (לרבות כלפי תאגיד שהוא נושא משרה בו). כך, למשל, כאשר צד להתקשרות חוזית עם  תאגיד, נתקל בבקשה מצד נושא המשרה המייצג מולו את התאגיד, לערוך את העסקה באופן שניתן להבין ממנו כי היא עוצבה שלא לטובת התאגיד אלא לטובתו האישית של נושא המשרה.

"אותו צד עלול להיתפס למחשבה שאין הדבר מעניינו, ולשתף פעולה עם בקשתו של נושא המשרה ואף להפיק, אגב כך, רווח לעצמו. נכונות לנהוג כאמור תקנה לתאגיד שנפגע עילה לתבוע מן הצד שהשתתף בהפרת חובת האמון כלפיו את הנזקים שנגרמו לו, וכן לתבוע ממנו השבה של הרווחים שהפיק מכך. על כן, מי שמצא עצמו בנסיבות כאמור, טוב יעשה אם יימנע מלערב עצמו בהפרת חובות האמון שמוצע לו ליטול בה חלק".

מתי לא צריך להסכים להצעת פשרה

עוד מתייחס כשר לטענתו של פוקס בנוגע להקטנת הנזק, בציינו שהנושא טרם הובהר בפסיקת בית המשפט העליון. הוא קובע: "הצעת פשרה מטעם המפר או המעוול, המותנית בוויתור, מלא או חלקי, של הנפגע על תביעותיו או זכויותיו, אינה נכללת בגדר האמצעים הסבירים שעל הנפגע לנקוט לשם הקטנת נזקו, ואין בסירוב לה כדי להוות מחדל להקטנת הנזק.

• נוברטיס מעלה את תחזית הרווח התפעולי המתואם אחרי רבעון של צמיחה במכירות
• מניית הביוטק שזינקה ב-67% ביום המסחר הראשון שלה

"מכלל זה יוחרגו מקרים חריגים ויוצאי דופן בלבד, שבהם מתקיימים שלושה תנאים מצטברים: הסירוב להצעה צפוי לגרום לנזק תוצאתי חמור וממשי; אין בנמצא אפשרות מעשית להקטין את הנזק בדרך אחרת; וההצעה עצמה היא הצעה כנה, רצינית והוגנת. לעניין התנאי האחרון סבורני כי חשוב להדגיש, כי הצעה תיחשב הוגנת רק אם הוויתור הנדרש מן הנפגע במסגרתה מתמצה בוויתור על התביעה בגין אותו רכיב נזק שההצעה מרפאת בפועל. ויתור כזה אינו אלא תולדה של הקטנת הנזק עצמה, שהרי נזק שנרפא ממילא אינו בר-פיצוי. 

"לעומת זאת, הצעה המתנה את ריפוי הנזק בהקשר מסוים בוויתור על זכויות או תביעות נוספות, שאינן נרפאות במסגרתה, אינה עומדת בתנאי זה. זאת משום שבמקרה כזה הוויתור אינו חלק מהקטנת הנזק, אלא 'תמורה' שהנפגע נדרש לשלם במסגרת הפשרה". והוא מוסיף: "מקום שבו קבלת הצעת הפשרה הייתה משיתה על הנפגע להשתתף, במעשה או במחדל, בפגיעה בצד שלישי תם-לב, יש בכך כדי לשלול מן ההצעה את אופייה כהצעה כנה, רצינית והוגנת כנדרש".

השופטים יעל וילנר ועופר גרוסקופף הסכימו עם כשר. פוקס חויב בתשלום הוצאות בסך 35,000 שקל. את פוקס ייצגו עוה"ד דורון אפיק, יאיר אלוני ואסנת נתאי , ואת ספרינגטייד - עוה"ד טל שפירא ותמר אנטשל.