בנק ישראל בירושלים (צילום: אורי פרקש, ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0)
בנק ישראל בירושלים (צילום: אורי פרקש, ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0)

10 מתוך 150: כמה קרנות אג"ח הצליחו לעקוף השנה את הקרנות הכספיות

לפי הדירוגים החודשיים של סוף אוקטובר, הקרנות הכספיות הניבו מתחילת השנה כ-3% בממוצע, יותר כמעט מכל קרנות האג"ח בלי מניות. מי הובילו בכל קבוצה, כמה עולים דמי הניהול, ואיפה התשואות בשוק עוד גבוהות מהריבית
מירב ארד |

מתוך כ-150 קרנות אג"ח שמחזיקות איגרות חוב בלבד, בלי רכיב מניות, כעשר בלבד הניבו מתחילת השנה יותר מהקרנות הכספיות. שתיים מהן ממשלתיות, כשמונה קונצרניות. כך עולה מהדירוגים החודשיים של קרנות הנאמנות לסוף אוקטובר, שבוחנים בנפרד את הכספיות, את קרנות האג"ח הממשלתי ואת קרנות האג"ח של החברות, כל קבוצה לפי טווח הזמן של האיגרות שבתיק.

המצב הזה הפוך למה שמלמדים בדרך כלל על ירידת ריבית. בנק ישראל הוריד את הריבית בתוך כשנה בשיעור של יותר מאחוז, עד 3.25%, וכשהריבית יורדת מחירי האג"ח אמורים לעלות, בעיקר באיגרות הארוכות, ומי שמחזיק בהן אמור ליהנות מרווח הון. השנה הרווח הזה כמעט לא הגיע. השוק הקדים ותמחר את ההורדות מראש, כך שכשהן הגיעו בפועל, המחירים כבר גילמו אותן. באוקטובר התשואות על האג"ח הארוכות אף עלו, והקרנות הארוכות שילמו על כך.

בקרנות הכספיות מנוהלים כיום קרוב ל-190 מיליארד שקל, ב-44 קרנות שקליות. מתחילת השנה הן הניבו כ-3% בממוצע, ובשנה האחרונה קרוב ל-4%. הפערים ביניהן קטנים מאוד, כי כולן מחזיקות נכסים דומים לטווח של עד שלושה חודשים. בראש הדירוג מתחילת השנה נמצאות ילין לפידות כספית כשרה ומיטב (00) כספית ג'מבו, עם כ-3.4% כל אחת. בתחתית נמצאות הקרנות שוויתרו על אג"ח של חברות, כמו אלטשולר שחם כספית ללא קונצרני, שמסתפקות בקצת פחות תשואה בתמורה לסיכון נמוך עוד יותר. להרחבה: הקרנות הכספיות הטובות ולמה הן עדיפות מול פיקדונות בבנק?

בדירוג של 12 החודשים, שבו נכללות 33 קרנות עם היסטוריה מלאה, מובילה מיטב (00) כספית ג'מבו עם כ-4.1%, אבל זו השנה המלאה הראשונה שלה. אחריה, עם קרוב ל-4%, נמצאת קבוצה גדולה: מיטב כספית ניהול נזילות, מיטב כספית שקלית כשרה, מור כספית ניהול נזילות, ילין לפידות כספית ואלטשולר שחם כספית ניהול נזילות. הפער בין הראשונה לאחרונה ברשימה הזו הוא כחצי אחוז בשנה, בערך 500 שקל על כל 100 אלף שקל. חלק מהקרנות שבראש הדירוג מתחילת השנה, כמו ילין לפידות כספית כשרה, חדשות יחסית ועוד אין להן שנה מלאה של נתונים.

כשהתשואות כמעט זהות, דמי הניהול הם מה שמבדיל. בכספיות הם נעים בין אפס לכ-0.25% בשנה. דולפין כספית שקלית וברק כספית אינן גובות דמי ניהול כלל, ומור כספית ניהול נזילות גובה כ-0.04%. בצד היקר נמצאות מיטב כספית ומור כספית, עם כ-0.25%. הקרן הגדולה בענף, אלטשולר שחם כספית ניהול נזילות, מנהלת יותר מ-12 מיליארד שקל וגובה כ-0.06%. דמי ניהול נמוכים הם לפעמים מבצע זמני שמטרתו לגייס כסף, ולכן כדאי לבדוק אותם שוב מדי כמה חודשים.

ההובלה של הכספיות נשענת על העבר. באוקטובר הן הניבו בממוצע קצת פחות מ-0.3%, קצב שנתי של כ-3.5%. עם ריבית של 3.25%, ואחרי דמי ניהול, התשואה שאפשר לצפות לה מהן בשנה הקרובה נמוכה יותר ומתקרבת ל-3%. כל הורדת ריבית נוספת תוריד אותה עוד, בתוך שבועות.

הידעת?המק"מ ניצח את הכספיות
מדד המק"מ, של איגרות החוב הקצרות שמנפיק בנק ישראל לתקופה של עד שנה, הניב ב-12 החודשים האחרונים כ-4.1%. זה מעט יותר מהממוצע של הקרנות הכספיות באותה תקופה, בין היתר כי מחזיק ישיר במק"מ אינו משלם דמי ניהול.

בקרנות האג"ח הממשלתי, 54 קרנות בלי מניות שמנהלות יחד כ-13.5 מיליארד שקל, המח"מ קבע כמעט את כל הדירוג. הקרנות הקצרות, עם מח"מ של עד שנתיים וחצי, הניבו מתחילת השנה כ-3% בממוצע, הבינוניות כ-2.4% והארוכות פחות מ-2%. באוקטובר כל הקצרות עלו, ומחצית מהארוכות ירדו. בקבוצה הקצרה מובילה הראל צמודים ממשלתי ללא מניות עם כ-3.6% מתחילת השנה, ואחריה אי.בי.אי. ממשלתי שקלי קצר פלוס עם כ-3.5%. השתיים האלה הן כמעט היחידות בתחום הממשלתי שעקפו את הכספיות.

דמי הניהול בקרנות האג"ח הממשלתי גבוהים בהרבה מאלה של הכספיות: בין רבע אחוז ליותר מאחוז בשנה, בסביבות 0.6% בממוצע. בקבוצה הקצרה, שבה התשואה קרובה לריבית, זה הבדל של ממש. קסם אקטיב אג"ח מדינה, שגובה יותר מאחוז, נמצאת בתחתית עם כ-2.5% מתחילת השנה, ואי.בי.אי. ממשלתי שקלי קצר פלוס, שגובה כ-0.35%, הניבה בשנה האחרונה כ-4.3%, התשואה הגבוהה בקבוצה.

בקבוצה הבינונית בלטו הקרנות הצמודות למדד. הראל צמודים ממשלתיים והראל מדינה צמודה הניבו כ-2.9% מתחילת השנה, והראשונה גם גובה את דמי הניהול הנמוכים בקבוצה, כ-0.25%. בקבוצה הארוכה מובילה אי.בי.אי. נטע מדינה ללא מניות עם כ-2.3%. בתחתית נמצאות הקרנות עם מח"מ של כעשר שנים, כמו הראל מדינה שקלית ארוכה, שהניבה פחות מאחוז מתחילת השנה. אלה גם הקרנות שירוויחו יותר מכולן אם התשואות בשוק יירדו בהמשך. להרחבה: דירוג קרנות אג"ח ממשלתי לפי מח"מ: מי הובילו בקצר, בבינוני ובארוך

הבחירה בין קרן קצרה לארוכה היא קודם כול שאלה של טווח. מי שצריך את הכסף בעוד שנה-שנתיים יקבל מקרן קצרה תשואה קרובה לזו של הכספית, עם תנודות קטנות. קרן ארוכה היא בפועל הימור על כיוון התשואות: אם הן יירדו, היא תרוויח יותר מכולן, ואם יעלו, כמו באוקטובר, היא תיפגע ראשונה. בין שתיהן עומדת שאלת ההצמדה. אג"ח צמודה מרוויחה כשהאינפלציה בפועל גבוהה ממה שגלום במחירים, ושקלית עדיפה כשהיא נמוכה ממנו. השנה, בטווח הבינוני, הצמודות ניצחו: עשר קרנות צמודות הניבו כ-2.6% בממוצע, מול כ-2.3% בקרנות הכלליות.

בקרנות האג"ח הקונצרני התוצאות חלשות עוד יותר. ב-96 קרנות בלי מניות מנוהלים כ-24 מיליארד שקל, ו-75 מהן סיימו את אוקטובר בירידה. מתחילת השנה הן הניבו פחות מ-2% בממוצע, כשהקצרות עלו בכ-2.5% והארוכות בקצת יותר מאחוז. בראש הקבוצה הקצרה נמצאת מיטב עוקבת תיק מרכיב הנזילות הבנק הבינלאומי עם כ-3.6%, בבינונית ילין לפידות קונצרני צמוד A ומעלה עם כ-3.4%, ובארוכה אנליסט (!) תיק קונצרני עם כ-4.1%, התשואה הגבוהה בכל קרנות האג"ח בלי מניות.

שתי קרנות קונצרניות צמודות לדולר מתנהגות אחרת לגמרי, לפי שער החליפין. הראל (!) קונצרני דולרי ללא מניות עלתה באוקטובר בכ-1.7%, הרבה מעל כל שאר הקרנות בקבוצה הקצרה, בעיקר בגלל תנועת שער הדולר ולא בזכות האיגרות עצמן.

ההובלה של אנליסט בולטת דווקא משום שהיא חריגה. 40 הקרנות שמסומנות בסימן קריאה, ויכולות להחזיק יותר אג"ח בדירוג נמוך או בלי דירוג, הניבו מתחילת השנה בממוצע כמחצית מהתשואה של יתר הקרנות הקונצרניות. דמי הניהול השפיעו גם כאן: בכל אחת משלוש הקבוצות, מחצית הקרנות הזולות הקדימה את המחצית היקרה, ובקבוצה הארוכה הפער הגיע ליותר מאחוז. להרחבה: קרנות האג"ח הקונצרני ירדו באוקטובר: הדירוג לפי מח"מ קצר, בינוני וארוך

הידעת?מה מסמן סימן קריאה בשם קרן אג"ח
סימן קריאה בשם של קרן אג"ח מציין שמדיניות ההשקעות שלה מתירה חשיפה גבוהה יותר לאג"ח בדירוג נמוך או בלי דירוג. השנה הניבו הקרנות האלה בממוצע כמחצית מהתשואה של הקרנות הקונצרניות האחרות.

איפה נשארה תשואה גבוהה מהריבית

מדדי אג"ח החברות השקליות, הלא צמודות, נסחרים היום בתשואה פנימית של בסביבות 4.5%-5%, ובחברות בדירוג נמוך יותר קצת מעל 5%. באיגרות בדירוג הגבוה ביותר התשואה קרובה לזו של הכספיות, באזור 3.5%. תשואה פנימית היא מה שמקבל בשנה מי שמחזיק את האיגרות עד הפדיון, בהנחה שהחברות משלמות את כל החוב, ולפני דמי ניהול ומס.

קיראו עוד ב"צרכנות פיננסית והכסף שלכם"

בחשבון פשוט, על כל 100 אלף שקל הפער בין קרן כספית לתיק של אג"ח חברות שקליות מגיע לכ-1,500-2,000 שקל בשנה, לפני דמי ניהול. זה המחיר שהשוק משלם על סיכון האשראי ועל התנודות בדרך. קרן עם מח"מ של ארבע שנים תאבד בערך 4% מערכה אם התשואות בשוק יעלו באחוז, ומי שיצטרך את הכסף באותו רגע יממש את ההפסד. אפיק ביניים הוא מדדי אג"ח בולט, שבהם כל האיגרות נפדות באותה שנה. הסדרות שנפדות בעוד שלוש-ארבע שנים נסחרות בתשואה של קצת יותר מ-4%, ומי שמחזיק עד הסוף יודע בקירוב מה יקבל.

במיסוי יש הבדל בין המסלולים. על רווח מקרן נאמנות, כולל כספית, משלמים 25% על הרווח הריאלי בלבד, החלק שמעבר לאינפלציה. על פיקדון בנקאי לא צמוד משלמים 15% על כל הרווח הנומינלי. הפיקדונות בבנקים מציעים היום בסביבות 2.8%-2.9% בשנה, ואחרי מס נשאר בערך 2.4%. בכספית, בתשואות הנוכחיות, התשואה נטו צפויה להגיע לכ-2.6%-2.7%, והכסף זמין בכל יום מסחר.

מי שמוכן לסיכון של מניות מצא השנה תשואה גבוהה יותר. קרנות האג"ח הממשלתי בטווח הבינוני שמחזיקות עד 20% מניות הניבו בשנה האחרונה קרוב ל-5% בממוצע. באוקטובר, כשהמניות ירדו, הן איבדו כחצי אחוז, ו-41 מתוך 44 הקרנות הגמישות סיימו את החודש במינוס. הדירוגים של נובמבר יראו אם הפער בין הכספיות לקרנות הארוכות מתחיל להיסגר, או שהתשואות על האג"ח הארוכות ממשיכות לטפס.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה