קרנות הנאמנות גייסו כ-6.5 מיליארד שקל בספטמבר - יותר ממחצית הכסף הלך לכספיות

כ-6.5 מיליארד שקל נטו נכנסו לקרנות הנאמנות בספטמבר, ויותר ממחצית הסכום, כ-3.5 מיליארד שקל, הופנה לקרנות הכספיות. באוגוסט, לשם השוואה, הגיוסים התקרבו ל-8 מיליארד שקל, כך שהקצב אומנם התמתן, אבל הכסף ממשיך לזרום לתעשייה גם בחודש שבו מרבית המדדים המרכזיים בעולם סיימו בירידות.

הנתונים מופיעים בסיכום החודשי של מיטב בית השקעות על תעשיית הקרנות. בנטרול הכספיות, התעשייה גייסה כ-3 מיליארד שקל, ומתוכם כ-1.15 מיליארד שקל הגיעו לקרנות האקטיביות המסורתיות. היקף הנכסים המנוהלים עלה בכ-0.7%, מכ-846 מיליארד שקל לכ-855.5 מיליארד שקל. כ-6.5 מיליארד שקל מהגידול הם כסף חדש, וכ-2.6 מיליארד שקל נוספים הגיעו מעליית ערך של הנכסים שבקרנות. באוגוסט, בחודש חזק יותר בשווקים, הנכסים גדלו בכ-10.5 מיליארד שקל, כך שבספטמבר נשען הגידול בעיקר על כסף חדש ופחות על עליות שערים.

התעשייה הפסיבית גייסה כ-1.8 מיליארד שקל: כ-1.4 מיליארד שקל בקרנות המחקות וכ-400 מיליון שקל בקרנות הסל. זה החודש השני ברציפות שבו הפסיביות מגייסות יותר מהאקטיביות המסורתיות, דבר שלא קרה מאז אוקטובר 2025. ההבדל בין שני הסוגים נוגע בעיקר לשאלה מי מקבל את ההחלטות. קרן פסיבית עוקבת אחרי מדד ודמי הניהול בה נמוכים בדרך כלל, ואילו בקרן אקטיבית מנהל ההשקעות בוחר את ניירות הערך ומנסה להשיג תשואה עודפת על השוק.

ההעדפה למניות בחו"ל נמשכת גם החודש. קרנות המתמחות במניות בחו"ל גייסו כ-1.3 מיליארד שקל, ומקרנות המניות הישראליות נפדו נטו כ-150 מיליון שקל. בצד הפסיבי ההבדל בולט עוד יותר: הקטגוריה של מניות חו"ל גייסה כ-1.1 מיליארד שקל, ולמניות ישראל נכנסו כ-40 מיליון שקל, סכום זניח בקנה המידה של התעשייה. גם באוגוסט הכסף המשיך לצאת ממניות ישראל, כך שמדובר במגמה שנמשכת כמה חודשים ברציפות, וזאת למרות שמדד ת"א 35 עלה בספטמבר בכ-1.6%.

בקרנות האקטיביות המסורתיות הובילה קטגוריית האג"ח הכללי, עם גיוס של כ-800 מיליון שקל, ואחריה אג"ח מדינה עם כ-300 מיליון שקל. קרנות האג"ח הכללי משלבות איגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות, ומנהל הקרן קובע את התמהיל ביניהן ואת משך החיים של התיק, כך שהן נותנות למשקיע פיזור רחב בלי לבחור בעצמו בין שני סוגי החוב. הגיוסים האלה הגיעו בחודש חלש לשוק האג"ח המקומי: איגרות החוב הממשלתיות רשמו תשואה שלילית של כ-0.6%, והקונצרניות ירדו בכ-0.1%.

בשווקים עצמם ספטמבר היה חודש מעורב. בארה"ב מדד הדאו ג'ונס ירד בכ-4.3% ומדד S&P 500 בכ-0.5%, ואילו הנאסד"ק, בהובלת מניות הטכנולוגיה, עלה בכ-1.9%. מדד הדאקס הגרמני איבד כ-4%, ובטוקיו מדד הניקיי עלה בכ-0.7%. בתל אביב מדד ת"א 125 עלה בכ-0.5%, ומדד ת"א 90 ירד בכ-2.7%.

הקרנות הכספיות, שמשקיעות בפיקדונות ובאג"ח קצר מאוד ונחשבות לתחליף לפיקדון בבנק, הפכו בשנה האחרונה לאפיק המרכזי של התעשייה. היקף הנכסים בתעשייה כולה כבר עבר את ה-850 מיליארד שקל, והכספיות מנהלות יותר מ-210 מיליארד שקל, הקטגוריה הגדולה ביותר. המשיכה אליהן פשוטה יחסית להסבר: התשואה בהן צמודה בקירוב לריבית של בנק ישראל בניכוי דמי ניהול נמוכים, הכסף נזיל כמעט מיום ליום, והסיכון נמוך. משקיע שמחזיק מזומן ומחכה להחלטה, או שלא רוצה להיחשף לתנודות של שוק המניות והאג"ח, מוצא בהן חלופה נוחה לעובר ושב. מתחילת השנה ועד סוף אוגוסט גדלו הנכסים בהן בכ-33 מיליארד שקל, יותר מכל קטגוריה אחרת.