שוק העבודה בארה"ב מפתיע: 90 אלף משרות נוספו, ומה זה אומר על הריבית?

שוק העבודה האמריקאי מספק עוד סימן לכך שההאטה בגיוסים עדיין אינה הופכת למשבר תעסוקה. החברות במגזר הפרטי הוסיפו בספטמבר 90 אלף משרות, מעל התחזיות שעמדו על כ-70 אלף ובהאצה משמעותית לעומת תוספת מתוקנת של 36 אלף משרות בלבד באוגוסט. אחרי כמה חודשים של נתונים חלשים יותר, המספר החדש מראה שהחברות עדיין מגייסות וששוק העבודה ממשיך להפגין עמידות גם בסביבה של ריבית גבוהה ועלויות מימון כבדות יותר.

הנתון מגיע בנקודה רגישה במיוחד לפדרל ריזרב. באמצע ספטמבר העלה הבנק המרכזי את הריבית ברבע נקודת אחוז, לטווח של 3.75%-4%, העלאת הריבית הראשונה זה שלוש שנים, על רקע אינפלציה שנותרה גבוהה ועלייה במחירי האנרגיה. הפד העלה את הריבית לראשונה זה שלוש שנים, ובמקביל מרבית חברי הבנק המרכזי העריכו כי לפחות העלאת ריבית נוספת אחת עשויה להידרש עד סוף השנה.

מבחינת הפד, שוק עבודה שממשיך לייצר משרות הוא מצד אחד חדשות טובות לכלכלה, אך מצד שני הוא גם נותן לבנק המרכזי יותר מרחב להמשיך במדיניות מוניטרית הדוקה. כל עוד החברות ממשיכות להעסיק עובדים, הפיטורים נשארים נמוכים וההכנסות ממשיכות לזרום למשקי הבית, קטן החשש שהעלאת ריבית נוספת תדחוף מיד את הכלכלה למיתון.

אולם, אותה עמידות עלולה להקשות על המאבק באינפלציה. שוק עבודה יציב תומך בהכנסות ובצריכה, ואלה בתורן יכולים להמשיך להזין ביקושים ולשמור על לחצי מחירים. לכן מבחינת הפד, נתון תעסוקה טוב הוא לא בהכרח סיבה לחגיגה בשווקים: ככל שהכלכלה מצליחה להתמודד טוב יותר עם הריבית הנוכחית, כך יש לבנק המרכזי פחות לחץ למהר ולסיים את מחזור ההידוק.

הפער בין ADP לדוח הרשמי

באוגוסט התמונה הייתה מבלבלת במיוחד. לפי הנתון המעודכן, סקר ADP הצביע על תוספת של 36 אלף משרות פרטיות בלבד, בעוד דוח התעסוקה הרשמי שהתפרסם לאחר מכן הצביע על תוספת של 162 אלף משרות במשק כולו - הנתון החזק ביותר זה חמישה חודשים. הפער הגדול בין נתוני ADP לבין דוח התעסוקה הרשמי כבר הפך את שאלת הריבית. העלייה ל-90 אלף משרות בספטמבר מצביעה כעת על התאוששות מסוימת גם בגיוסים במגזר הפרטי.

גם בתוך הנתון החדש התמונה אינה אחידה. חלק משמעותי מהגידול הגיע מענפי החינוך והבריאות, שהוסיפו כ-55 אלף משרות, ובענפי הפנאי והאירוח נוספו כ-22 אלף משרות. מנגד, ענף הפיננסים איבד כ-16 אלף משרות. כלומר, שוק העבודה ממשיך להתרחב, אבל הגידול מרוכז בחלק מהענפים ואינו מצביע על האצה רחבה בכל המשק.

חשוב גם לזכור ש-ADP ודוח התעסוקה הרשמי אינם מודדים בדיוק את אותו הדבר. ADP מתבססת על נתוני שכר אמיתיים ואנונימיים של יותר מ-26 מיליון עובדים במגזר הפרטי, בעוד דוח התעסוקה של משרד העבודה כולל גם את המגזר הציבורי ומבוסס על מערך סקרים רחב יותר. ADP עצמה מדגישה כי הדוח שלה הוא מדד עצמאי לשוק העבודה ולא נועד לחזות את נתון התעסוקה הרשמי.

לכן המבחן המשמעותי יותר יגיע ביום שישי. לפי קונצנזוס הכלכלנים בסקר רויטרס, דוח התעסוקה הרשמי צפוי להראות תוספת של כ-90 אלף משרות בספטמבר, לאחר 162 אלף באוגוסט, ושיעור האבטלה צפוי להישאר סביב 4.1%. במגזר הפרטי לבדו צפויה תוספת של כ-85 אלף משרות.

גם אם התחזית תתממש, מדובר בקצב גיוס מתון בהרבה מזה שנרשם בשנים החזקות שלאחר הקורונה. עם זאת, זה עדיין קצב שמתיישב יותר עם האטה הדרגתית בשוק העבודה מאשר עם ירידה חדה בפעילות או גל פיטורים.

הנתון שמחזיר את הריבית למרכז

בוול סטריט הוויכוח מתמקד כעת בשאלה אם ההאטה מספיקה כדי לעצור את הפד. בתחילת השבוע תמחרו השווקים הסתברות של יותר מ-70% להעלאת ריבית נוספת באוקטובר, אך התמונה השתנתה במהירות לאחר פרסום נתונים חלשים יותר על מספר המשרות הפנויות ועל אמון הצרכנים, ובעקבות דבריו של נשיא הפד של ניו יורק, ג'ון וויליאמס, שאמר כי אין דחיפות להעלות שוב את הריבית.

בעקבות הדברים והנתונים ירדה ההסתברות המשתמעת מהשוק להעלאה נוספת באוקטובר לאזור של פחות מ-50%. המשמעות היא שהמשקיעים שוב חלוקים כמעט שווה בשווה בין העלאה נוספת כבר בפגישה הקרובה לבין המתנה לדצמבר.

הנתון של ADP מספק כעת משקל מסוים לצד הניצי יותר של הוויכוח. הוא אינו חזק מספיק לבדו כדי להכריע את החלטת הפד, אבל הוא מקשה לטעון ששוק העבודה מידרדר במהירות. אם גם דוח התעסוקה הרשמי ביום שישי יצביע על גיוס יציב, ובמקביל נתוני האינפלציה ימשיכו להראות לחצי מחירים, האפשרות של העלאה נוספת תישאר על השולחן.

שוק האג"ח כבר מתמודד עם האפשרות של ריבית גבוהה יותר לאורך זמן. תשואת האג"ח הממשלתית האמריקאית לעשר שנים כבר חצתה בתקופה האחרונה את רף 5%, רמה שלא נראתה מאז 2007, והעלייה בתשואות מתגלגלת כמעט לכל חלקי הכלכלה - ממשכנתאות והלוואות למשקי בית ועד עלויות המימון של החברות.

לכן תוספת של 90 אלף משרות אולי לא נראית דרמטית במונחים היסטוריים, אבל בסביבה הנוכחית היא מקבלת משמעות גדולה בהרבה. כשהשאלה המרכזית בשווקים היא כמה זמן תישאר הריבית גבוהה והאם הפד יעלה אותה שוב, כל נתון שמראה ששוק העבודה עדיין מחזיק מעמד יכול לשנות את תמחור הריבית - ומשם להשפיע על שוק האג"ח, הדולר והמניות.