סטארשיפ של ספייס X (רשתות)
סטארשיפ של ספייס X (רשתות)

המבחן של סטארשיפ: האם SpaceX תצליח להאיץ פי 20 את פריסת סטארלינק?

טיסת הניסוי ה-14 של מערכת השיגור הענקית צפויה לצאת היום מטקסס כשעל סיפונה 26 לווייני סטארלינק מהדור החדש; אבל מבחינת SpaceX, המספר החשוב יותר נמצא בהמשך הדרך: החברה מעריכה ששיגור מלא של הדור החדש באמצעות סטארשיפ יוכל להוסיף לרשת עד פי 20 יותר קיבולת לעומת שיגור באמצעות פלקון 9 - ולהפוך את סטארשיפ לחלק מרכזי בכלכלה של שירות האינטרנט הלווייני

פתיח:


ענת גלעד |

חברת SpaceX תנסה היום להכניס לראשונה את סטארשיפ למסלול סביב כדור הארץ, אבל מבחינת החברה של אלון מאסק, המבחן הגדול אינו עצם ההקפה. השאלה היא האם מערכת השיגור, שעל פיתוחה הושקעו שנים וסכומים גדולים, יכולה להתחיל לעשות את העבודה שלשמה נבנתה: לשגר כמויות גדולות בהרבה של לווייני סטארלינק ולהגדיל במהירות את הקיבולת של רשת האינטרנט מהחלל.

בטיסת הניסוי ה-14, שצפויה לצאת היום מבסיס סטארבייס שבטקסס, אמורה סטארשיפ לשאת 26 לווייני סטארלינק מהדור החדש, V3. כל 13 הטיסות המשולבות הקודמות של סטארשיפ והמאיץ סופר הבי נעשו במסלולים תת-מסלוליים, ולכן הכניסה המתוכננת למסלול היא ציון דרך משמעותי בתוכנית. חלון השיגור צפוי להיפתח ב-15:15 שעון ישראל ולהימשך 75 דקות.

עם זאת, עבור המודל העסקי של SpaceX, המטען שעל הסיפון עשוי להיות חשוב לא פחות מהמסלול עצמו. החברה בונה את סטארשיפ ככלי שאמור לאפשר לה לשגר דור גדול וכבד יותר של לווייני סטארלינק, ולהגדיל את הקיבולת של הרשת בקצב שלא ניתן להשיג באמצעות פלקון 9.

פי 20 קיבולת בכל שיגור

לפי המסמכים שפרסמה חברת SpaceX לקראת הנפקתה, כל לוויין סטארלינק מהדור החדש מתוכנן לספק קיבולת הורדה של כ-1 טרה-ביט לשנייה. החברה מעריכה כי סטארשיפ תוכל בעתיד לשאת עד 60 לוויינים כאלה בכל שיגור. המשמעות, לפי SpaceX, היא ששיגור אחד של סטארשיפ עשוי להוסיף לרשת יותר מפי 20 קיבולת לעומת שיגור סטארלינק באמצעות פלקון 9.

המספר הזה מסביר מדוע פיתוח סטארשיפ קשור ישירות לכלכלה של סטארלינק. פלקון 9 מסוגל כיום לשגר כ-27 לווייני V2 בכל טיסה, עם קיבולת כוללת של כ-2,600 גיגה-ביט לשנייה. לפי המצגת שפרסמה החברה למשקיעים, סטארשיפ עם 60 לווייני V3 אמורה להגיע לכ-61 אלף גיגה-ביט לשנייה בשיגור אחד.

אבל כדי להגיע לשם החברה צריכה להוכיח שסטארשיפ יכולה לפעול באופן עקבי, להגיע למסלול, לפרוס מטען ולחזור לטיסות נוספות בקצב גבוה. זו בדיוק הנקודה שבה טיסת הניסוי הנוכחית מקבלת משמעות עסקית: SpaceX כבר הוכיחה שהיא מסוגלת לשגר לוויינים מדומים ואף לווייני דור חדש במסלול תת-מסלולי, אבל כדי להפוך את סטארשיפ לכלי עבודה מסחרי נדרש מעבר לפעילות מסלולית מלאה.

בטיסה ה-13, שנערכה ביולי, שחררה סטארשיפ 20 לווייני V3. החברה הצליחה ליצור קשר עם כל הלוויינים ולקבל מהם נתונים, אך הם שוחררו במסלול שתוכנן מראש כך שיחזרו לאטמוספירה זמן קצר לאחר מכן. הטיסה הנוכחית אמורה לקחת את הניסוי שלב נוסף קדימה ולהכניס לראשונה לוויינים מהדור החדש למסלול סביב כדור הארץ.

המעבר לדור V3 אינו רק שדרוג הדרגתי של רשת סטארלינק. הלוויינים החדשים גדולים וחזקים יותר, ו-SpaceX תכננה אותם מראש מתוך הנחה שסטארשיפ תהיה מערכת השיגור העיקרית שלהם.

עד כה נשענה פריסת סטארלינק בעיקר על פלקון 9, שהפך בשנים האחרונות לסוס העבודה של החברה. אלא שככל שהרשת גדלה וככל שהחברה רוצה להציע מהירויות גבוהות יותר ולשרת מספר גדול יותר של משתמשים, היא זקוקה ללוויינים בעלי קיבולת גבוהה יותר - ולמערכת שיגור שמסוגלת להעלות מספר גדול מהם בכל פעם.

נכון לסוף הרבעון הראשון של השנה, חברת SpaceX הפעילה כ-9,600 לווייני סטארלינק והיו לה כ-10.3 מיליון מנויים לשירות, לעומת כ-5 מיליון שנה קודם לכן. החברה ציינה אז כי בכוונתה להתחיל לפרוס את דור V3 באמצעות סטארשיפ במחצית השנייה של 2026.

מאז המשיכה הרשת להתרחב, וככל שמספר המשתמשים עולה, כך גדל גם הצורך להוסיף קיבולת. מבחינת SpaceX, היתרון של סטארשיפ אינו רק בכך שהיא יכולה לשגר לוויינים גדולים יותר, אלא בכך שהיא אמורה בעתיד לאפשר מספר גדול מאוד של שיגורים בעלות שולית נמוכה יותר.

החזון הזה עדיין רחוק מהמצב הקיים. פלקון 9 כבר ביצע מאות טיסות ונמצא בשימוש מסחרי שוטף, בעוד סטארשיפ עדיין נמצאת בתוכנית ניסויים. גם אם הטיסה ה-14 תצליח במלואה, החברה תידרש לבצע שיגורים נוספים, להוכיח שימוש חוזר במערכת ולהעלות משמעותית את קצב הטיסות לפני שהיתרון הכלכלי המתוכנן יתממש בקנה מידה רחב.

סטארשיפ וסופר הבי נבנו כמערכת שנועדה להיות ניתנת לשימוש חוזר באופן מלא. בניגוד לפלקון 9, שבו המאיץ חוזר לשימוש אך השלב העליון אובד, המטרה היא להחזיר גם את המאיץ וגם את החללית ולאפשר שימוש חוזר מהיר בשניהם.

אם SpaceX תצליח להגיע לשם, המשמעות עשויה להיות ירידה משמעותית בעלות השיגור של כל קילוגרם למסלול. זהו מרכיב מרכזי בחזון של החברה: לא רק לשגר את לווייני סטארלינק שלה, אלא להפוך את סטארשיפ למערכת שתישא מטענים כבדים, חלליות, ציוד לירח ובהמשך גם מטענים למשימות רחוקות יותר. החברה מציגה את סטארשיפ כמערכת שמיועדת לשאת מטען ואנשים למסלול סביב כדור הארץ, לירח ולמאדים.

קיראו עוד ב"גלובל"

גם כאן יש משמעות לגודל. לפי נתוני SpaceX, סטארשיפ מתוכננת לשאת כ-100 טון למסלול נמוך סביב כדור הארץ, ובגרסאות עתידיות החברה מתכננת להגדיל את היכולת אף יותר. התאמת המערכת ללווייני V3 היא לכן אחת הדוגמאות הראשונות לאופן שבו SpaceX מתכוונת לנצל את יכולת הנשיאה הזאת בפעילות שמייצרת עבורה הכנסות.

גם נאס"א מחכה להתקדמות

להצלחת סטארשיפ יש חשיבות גם מחוץ ל-SpaceX. נאס"א בחרה בגרסה מותאמת של החללית כרכב הנחיתה שיחזיר אסטרונאוטים אמריקאים לפני הירח במסגרת תוכנית ארטמיס.

כדי להגיע לשם, החברה צריכה להוכיח עוד שורה של יכולות מורכבות. אחת המרכזיות שבהן היא תדלוק בחלל: מאחר שהגרסה הירחית של סטארשיפ לא תוכל להגיע לירח עם הדלק שנמצא בה בעת השיגור בלבד, החברה מתכננת לשגר מכליות נוספות, לחבר אותן לסטארשיפ במסלול ולהעביר ביניהן דלק.

בדור השלישי של סטארשיפ כבר נוספו מערכות שמיועדות לאפשר טיסות ארוכות יותר בחלל, לצד אמצעים שנועדו לאפשר עגינה בין שתי חלליות והעברת דלק ביניהן. SpaceX מציינת כי בגרסה החדשה נוספו בין היתר נקודות עגינה וחיבורים להעברת חומרי הנעה בין חלליות.

לפיכך, הצלחה במסלול בטיסה הנוכחית היא עדיין רק שלב בדרך. החברה צריכה לעבור מטיסות ניסוי בודדות למערכת שיכולה לטוס שוב ושוב, לבצע מפגשים במסלול, להעביר דלק, לשהות זמן ממושך בחלל ולחזור לכדור הארץ.

ואחרי האינטרנט - גם מחשוב AI בחלל

לצד סטארלינק ומשימות הירח, SpaceX כבר מסמנת שימוש נוסף ליכולת השיגור של סטארשיפ: מרכזי מחשוב לבינה מלאכותית בחלל.

הרעיון מבוסס על הצבת לוויינים גדולים המצוידים במעבדים ובמערכות מחשוב במסלול סביב כדור הארץ, שבהם ניתן להשתמש באנרגיה סולארית ולהעביר נתונים באמצעות קישורי לייזר. החברה טוענת כי אחד החסמים המרכזיים להקמת מערכות כאלה הוא היכולת להעלות לחלל כמויות גדולות של ציוד - ולכן סטארשיפ נמצאת במרכז התוכנית.

SpaceX כבר החלה להציג את תחום מחשוב ה-AI כאחד השימושים העתידיים של מערכת השיגור. במסמכים שפרסמה לקראת ההנפקה הופיעו לצד לווייני סטארלינק גם לווייני מחשוב כמטען עתידי של סטארשיפ.

החברה אף מתכננת מפעל בטקסס לייצור לווייני מחשוב, ולפי התוכנית הנוכחית ייצור בהיקפים גדולים עשוי להתחיל כבר בסוף 2027. גם במקרה הזה מדובר בתוכניות שאפתניות שעדיין תלויות בשורה ארוכה של אתגרים טכנולוגיים וכלכליים, אבל המכנה המשותף שלהן ברור: בלי יכולת שיגור זולה, כבדה ותכופה, קשה יהיה להפוך מרכזי מחשוב בחלל לעסק בקנה מידה משמעותי.

לכן, אף שהכותרות סביב הטיסה היום יתמקדו כנראה בשאלה אם סטארשיפ תצליח להשלים לראשונה טיסה במסלול סביב כדור הארץ, מבחינת SpaceX זו רק אחת מאבני הבוחן. המבחן הגדול יותר הוא האם מערכת שנמצאת כבר בטיסתה ה-14 תוכל לעבור מתוכנית ניסויים למערכת שיגור מסחרית, להאיץ את הרחבת סטארלינק ולספק לחברה את יכולת הנשיאה שעליה נשענות חלק גדול מתוכניות הצמיחה שלה לשנים הקרובות.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה