תעשיית החלל הישראלית פועלת בתחומי הלוויינים, התקשורת, התצפית והשיגור, ומשלבת יכולות ביטחוניות ואזרחיות עם פוטנציאל מסחרי גובר. השוק העולמי צומח עם כניסת חברות פרטיות שמוזילות שיגורים ופותחות תחומים חדשים כמו תיירות חלל ולוויינים זעירים. ישראל מפתחת לוויינים
וטכנולוגיות חלל מתקדמות. בעמוד זה מסוקרים פרויקטים של לוויינים ושיגורים, פעילות החברות הישראליות בתחום, שיתופי פעולה בינלאומיים, ההשקעות הממשלתיות והפרטיות בענף והדרך שבה כלכלת החלל המתפתחת פותחת הזדמנויות מסחריות וטכנולוגיות לצד האתגר של תחרות מול מעצמות
וחברות עתירות הון.
לאחר שמניות כמו רוקט לאב ופיירפליי נפלו בעקבות כניסת ספייסX לוול סטריט, ב-KeyBanc טוענים כי הירידות היו בעיקר טכניות ולא משקפות פגיעה בביקוש לשיגורים, לוויינים ותשתיות חלל
חברת החלל עקפה את תחזיות ההכנסות והרווח הגולמי, הציגה תחזית גבוהה מהצפוי לרבעון הבא ודיווחה על ביקוש חזק לשיגורים לצד זכיות בפרויקטים ביטחוניים בארה״ב; כעת המשקיעים ממתינים להתקדמות ברקטת Neutron, שאמורה להרחיב את פעילות החברה מול שחקניות גדולות יותר
בענף
בנק Citizens שדרג את ההמלצה למניית רוקט לאב ל"קנייה" עם מחיר יעד של 85 דולר, על רקע צמיחה מהירה בהכנסות ותחזיות למעבר לרווחיות ב-2027. למה המניה יורדת בכל זאת ב-4%?
ארה״ב חוזרת לטיסות מאוישות בחלל העמוק לאחר יותר מ-50 שנה, ברקע השקעות של עשרות מיליארדי דולרים, תחרות גוברת מצד SpaceX והתרחבות הפעילות המסחרית בתעשיית החלל
השקעות של עשרות מיליארדי דולרים, אלפי לוויינים ותחרות בין ענקיות טכנולוגיה ומדינות מעצבות מחדש את ה-LEO - אך גם מעלות שאלות על רגולציה ושליטה במרחב החדש
החברה עקפה את התחזיות ברבעון עם הכנסות של 86.8 מיליון דולר וצמיחה של 41%, העלתה את תחזית ההכנסות השנתית מעל ציפיות השוק, נהנית מביקוש חזק מצד גופים ביטחוניים ובמקביל בוחנת פיתוח תשתיות עיבוד נתונים בחלל בשיתוף עם גוגל
החלל תמיד היה זירת תחרות בין מעצמות ואנשי חזון, אבל המרוץ הנוכחי שונה מכל מה שראינו. אילון מאסק וג'ף בזוס, שני המיליארדרים שכבר שינו את תעשיית החלל, מתמקדים כעת ביעד חדש: להעביר את מרכזי הנתונים העצומים אל מעל לעננים. מדובר בפרויקט שנשמע כמו מדע בדיוני,
אבל הוא כבר בשלבי פיתוח, ועשוי לשנות את הדרך שבה אנחנו חושבים על מחשוב, אנרגיה ובינה מלאכותית