תעשיית החלל חדלה מזמן להיות נחלתן הבלעדית של מעצמות וסוכנויות ממשלתיות, והפכה לזירה כלכלית תוססת שמושכת חברות מסחריות ומשקיעים פרטיים. שיגור לוויינים, תקשורת, ניווט ותצפית על כדור הארץ הם רק חלק מהיישומים.
ירידה משמעותית בעלויות השיגור, בין היתר
הודות לרקטות רב-פעמיות, פתחה את השוק בפני שחקנים חדשים. תחומים כמו לוויני תקשורת, הדמיה לוויינית וחקר החלל הפכו למגזרים עם פוטנציאל מסחרי הולך וגדל. גם ישראל נוכחת בזירה, באמצעות חברות ומיזמים בתחום הלוויינים.
הפעילות בחלל שזורה בטכנולוגיות מתקדמות,
ובהן בינה מלאכותית לניתוח נתונים המתקבלים מלוויינים. חברות חלל רבות נסחרות בבורסות, וחלקן הגיעו לשוק דרך הנפקות בוול סטריט. מדובר בתחום עתידני
עם אופק צמיחה רחב, אך גם עם סיכונים טכנולוגיים והוצאות פיתוח כבדות, שהופכים אותו למגזר לא פשוט להערכה.
ההשקעה בתחום החלל דורשת אורך נשימה, שכן מרבית המיזמים מגיעים לרווחיות רק לאחר שנות פיתוח ארוכות. עם זאת, הירידה בעלויות השיגור והביקוש הגובר לשירותי
לוויין הופכים אותו לזירה שמושכת הון פרטי גובר. מדובר בתחום עתידני עם פוטנציאל רב, אך גם עם רמת אי-ודאות טכנולוגית גבוהה.
עשרות שנים ההסבר היה שכדור הארץ נולד יבש, ושהמים הובאו אליו בידי גופי קרח מהאזורים הקרים שמעבר לצדק. מחקר חדש מראה שכמעט כל החומר שממנו נבנה הכוכב מגיע דווקא מהשכונה הקרובה, ומכאן שהמים היו כאן מההתחלה. למסקנה הזאת יש השלכה ישירה על השאלה כמה נפוצים עולמות
עם אוקיינוסים
חברת הלוויינים עקפה את התחזיות עם הכנסות של 116 מיליון דולר ו-EBITDA מתואם של כמעט 14 מיליון דולר; הפעילות מול גופי ביטחון ומודיעין כמעט הוכפלה לכ-81 מיליון דולר, הצבר הגיע לכ-815 מיליון דולר והמניה עולה במסחר המאוחר
המתחם ישתרע על כ-506 אלף דונם ויכלול חמישה אזורי שיגור עם עשרה כנים; הבנייה צפויה להתחיל בשנה הבאה והשיגור הראשון ב-2029, כחלק מהרחבת תשתיות Starship לתוכניות הירח, מאדים ומרכזי הנתונים בחלל
אילון מאסק הודיע כי הלוויינים הראשונים עם מערכות Vera Rubin של אנבידיה ישוגרו ברבעון הרביעי של 2027, והפעילות אמורה להגיע להיקף משמעותי ב-2028; החברה כבר מבקשת אישור לרשת של עד מיליון לוויינים
DZ Bank פתח סיקור בהמלצת "מכירה" ובמחיר יעד הנמוך ביותר ממחיר היעד הממוצע בשוק, על רקע הוצאות הון שעשויות להגיע לכ־800 מיליארד דולר עד סוף העשור והצורך בגיוסי חוב והון של מאות מיליארדים
LandSpace הסינית הצליחה לראשונה להנחית מאיץ של טיל מסלולי, בזמן שכ־319 מיליון מניות של ספייסX צפויות להשתחרר מחסימה; החברה עדיין מחזיקה ביתרון משמעותי, אך המשקיעים מתמודדים במקביל עם תחרות גוברת ועם לחץ אפשרי מצד היצע מניות חדש
23 משקיעים מחזיקים ביותר מ־80% מהמניות שדווחו מאז ההנפקה, כשאלפאבית לבדה מחזיקה מניות בשווי של כ־77 מיליארד דולר; במקביל, מאות מיליוני מניות נוספות משתחררות למסחר והאנליסטים חלוקים בין יעד של 210 דולר ל־75 דולר
חברת שיגורי החלל עקפה את צפי ההכנסות עם 234 מיליון דולר ושברה שיא בצבר ההזמנות, אבל ההפסד למניה יצא פי שניים ויותר מהתחזיות - והמניה שזינקה כ-80% בשנה נסוגה במסחר המוקדם ל-73 דולר
סוכנות החלל האירופית מזהירה כי סביב 2029–2031 הביקוש לשיגורי לוויינים עלול לעלות על היכולת המקומית; בעוד SpaceX ביצעה 170 שיגורים בשנה שעברה, אירופה הסתפקה בשמונה בלבד וכעת בוחנת הגדלת קצב הייצור של Ariane 6 ו־Vega-C
אחרי גל ההנפקות, ההתרסקות וההתפכחות, חברות החלל מתחילות להציג פעילות עסקית, חוזים והכנסות; מהו ה"גליץ'" שהופך תקלה זמנית להזדמנות, מה ההבדל בין הקרנות JEDI ו-NASA, ואילו מניות נראות מעניינות על הגרף; הטור של זיו סגל
ב-4 באוגוסט יתפרסמו דוחות הרבעון השני כחברה ציבורית; ב-6 באוגוסט עד 911.5 מיליון מניות של משקיעים מוקדמים ועובדים מורשות להיסחר במסגרת שחרור מדורג. המחיר כבר מתחת ל-135 דולר של ההנפקה, אחרי ירידה של כ-50% משיא יוני