פוטין ניסה לבנות סטארלינק משלו, והלוויינים נתקעו בגובה 300 קילומטר
מניית ספייס אקס זינקה ביום חמישי ב-6.42% וננעלה ב-149.74 דולר, מהלך שהחזיר את שווי השוק של החברה אל מעבר ל-2 טריליון דולר, לראשונה מאז תחילת יולי. הרקע למהלך משלב שני קווים שנפגשו באותו יום: דיווחים על כישלון מתמשך של רוסיה בהקמת מערך תקשורת לוויינית משלה, ודוחות חזקים בענף הלוויינים הביטחוני.
תוכנית ראסוויט הרוסית, שאמורה לספק לכוחות בשדה הקרב באוקראינה תקשורת מאובטחת, נתקלת בקשיים חוזרים. לפי מכון ISW, כל 16 הלוויינים ששוגרו ב-19 ביולי החמיצו את מסלול היעד בגובה 870 קילומטר, ורובם נותרו תלויים בגובה של 300 עד 400 קילומטר. שניים מהם לפחות נראים בדרכם לחזרה אל האטמוספירה. בשיגור הקודם, ב-24 במרץ, 12 מתוך 16 לוויינים הגיעו לגובה 550 קילומטר והם ממשיכים לפעול.
המשמעות המבצעית מוגבלת. המערך הרוסי הקיים מספק לכוחות בשטח שני חלונות קישוריות ביום, באורך כולל של עד 90 דקות מעל אוקראינה, ובחלונות האלה הוא עשוי לסייע בהכוונה מדויקת יותר של כלים בלתי מאוישים. הערכות שפורסמו מדברות על 200 עד 250 לוויינים כרף המינימלי לכיסוי רציף, יעד שנראה רחוק. צוואר הבקבוק הוא רקטת סויוז-2.1b, שביצעה מספר חד ספרתי של שיגורים מאז 2022 בכלל המשימות הרוסיות. במקביל אירופה מתמודדת עם חדירות רחפנים לשטחה, ובהן מקרה של רחפן ממולכד בלב נאט"ו.
המוטיבציה הרוסית להאיץ את התוכנית התחזקה אחרי שאוקראינה עברה בפברואר לשיטת רשימה לבנה וניתקה מסופי סטארלינק שכוחות רוסיים הפעילו בניגוד לכללים.
הפער מול סטארלינק גדול. נכון לתחילת ספטמבר פועלים במסלול כ-11 אלף לוויינים של סטארלינק, ולפי הערכות מדובר בכשלושה רבעים מכלל הלוויינים הפעילים בעלי יכולת תמרון סביב כדור הארץ. בסוף יוני דיווחה ספייס אקס על 12 מיליון קווי מנוי, כפול מהמספר שנרשם שנה קודם לכן.
היתרון הזה נשען על תשתית השיגור. ב-2025 ביצעה ספייס אקס כ-170 שיגורים, מתוכם 165 של פאלקון 9, נתח של כמחצית מכלל השיגורים המסלוליים בעולם ולפי הערכות כ-87% מהמסה ששוגרה למסלול. השימוש החוזר בשלבים הראשונים יצר יתרון עלות שמתחרים מתקשים לצמצם, והזרוע הביטחונית סטארשילד מספקת על בסיסו שירותי שיגור ולוויינות לצבא האמריקני.
ההתרחבות של הביקוש הצבאי לשירותי חלל מופיעה גם אצל שחקניות קטנות יותר. פלאנט לאבס דיווחה ביום חמישי בערב על הכנסות שיא של 116.1 מיליון דולר ברבעון, צמיחה של 58%, כשפעילות הביטחון והמודיעין חוצה 70% מסך ההכנסות וצומחת ביותר מ-90% מול הרבעון המקביל (פלאנט לאבס מזנקת אחרי דוח חזק).
מרבית ההערכות לרווחיות העתידית של ספייס אקס נשענות דווקא על תוכנית הבינה המלאכותית שלה. סטארמיינד מיועדת להקים מרכזי נתונים במסלול, בשיתוף אנבידיה ועל בסיס גרסה מותאמת חלל של מערכת ורה רובין NVL72. השיגור הראשון מכוון לרבעון הרביעי של 2027, והיקף משמעותי צפוי במהלך 2028 (ספייסX מאיצה את תוכנית מרכזי הנתונים בחלל). לוויין AI1 תוכנן בגובה 20 מטר ובמוטת כנפיים של 70 מטר, עם הספק שיא של כ-150 קילוואט.
בוול סטריט ההערכות מתפצלות. ב-2 בספטמבר העלה אופנהיימר את מחיר היעד למניה ל-280 דולר מ-250 דולר, בהמלצת תשואת יתר. הקונצנזוס מתון יותר, עם מחיר יעד ממוצע של כ-222 דולר בקרב 35 אנליסטים המסקרים את המניה. הפער בין ההערכות משקף אי ודאות סביב לוחות הזמנים, בתחום שבו הצהרות מוקדמות של אילון מאסק נדחו בעבר.
- מאסק: AI תגדיל את הכלכלה, משבר חשמל בדרך
- מאסק מציב יעד חדש לספייסX - הכנסות של 3.5 טריליון דולר עד 2033
מנגד, התחרות מתחזקת. סין מקדמת מערכי לוויינים משלה, ובשוק צוינו גם שחרורי מניות מצד בעלי עניין כגורם שעשוי להכביד על המניה בטווח הקצר (ספייסX נחלשת: סין מצמצמת פערים).
בבורסה בתל אביב הענף מיוצג בעיקר על ידי גילת, שמפתחת ומייצרת ציוד קרקע לתקשורת לוויינית, ועל ידי חלל תקשורת, המפעילה את לווייני עמוס. התרחבות מערכי הלוויינים בשירות צבאי עשויה לפתוח בפניהן הזדמנויות, לצד תחרות גוברת מצד המפעילות הגדולות.
