כמה פנסיה צריכה להיות לכם בגיל 60? המספר שקובע את הקצבה לכל החיים

מכל המספרים בדוח הפנסיוני, אחד קובע יותר מכולם, והוא זה שרוב החוסכים פוגשים ברצינות בפעם הראשונה מאוחר מדי: הצבירה. כמה כסף כבר יושב בקרן הפנסיה שלכם בגיל 60. שבע שנים לפני גיל הפרישה של גברים, וחמש בערך לפני זה של נשים, המספר הזה כבר מספר כמעט את כל הסיפור של הקצבה העתידית, ובכל זאת נשאר בו מרחב תמרון אמיתי. בואו נעשה לו סדר: כמה סביר שיהיה שם, מה זה אומר בשקלים של קצבה, ומה עושים עם מה שמתגלה.

להרחבה: כמה כסף צריך להיות לכם בכל גיל? המדריך הכלכלי המלא מגיל 20 ועד 80 פלוס

כמה פנסיה סביר שתהיה בגיל 60, ומה זה שווה בקצבה

נתחיל מהחשבון השקוף. שכיר על שכר ממוצע במשק, שעומד ב-2026 סביב 14,000-14,400 שקל ברוטו, מפקיד לפנסיה יחד עם המעסיק ורכיב הפיצויים כ-18.5% עד 20.8% מהשכר, כלומר בסביבות 2,600-2,900 שקל בחודש. מי שהפקיד ברציפות מאז שנכנסה פנסיית החובה ב-2008, כ-18 שנים, מגיע מזה, בתשואה שנתית ממוצעת של כ-6% במסלולים המקובלים, לצבירה של בסביבות מיליון שקל. מי שהתחיל להפקיד בשנות ה-30 המוקדמות שלו, עם 30 שנות רציפות מאחוריו, יכול לעמוד גם על 1.5-2 מיליון, כי לשנים הראשונות היה הכי הרבה זמן לצמוח. אז טווח התמצאות גס לחוסך על שכר סביב הממוצע: בין 800 אלף ל-1.5 מיליון שקל בגיל 60, כשהמיקום בתוך הטווח נקבע כמעט כולו לפי שנות הרציפות. מי שמרוויח יותר מזיז את הטווח למעלה באותו יחס, ומי שפחות, למטה.

ולמה שני אנשים עם אותו שכר בדיוק מגיעים לגיל 60 עם צבירות רחוקות זו מזו במאות אלפי שקלים? כמעט תמיד בגלל שלושה גנבים שקטים. הראשון: משיכת פיצויים במעברי עבודה. 100 אלף שקל שנמשכו מהקופה בגיל 40 היו הופכים עד גיל 67, בתשואה ממוצעת של כ-6%, לכ-500 אלף שקל, כלומר לקצבה של כ-2,500 שקל בחודש שנעלמה מהתלוש העתידי בגלל טיול ושיפוץ אחד. השני: שנים בלי הפקדות, אבטלה, עצמאות בלי הפרשה, שהות בחו"ל, שכל אחת מהן מורידה גם את הצבירה וגם את הכיסויים הביטוחיים. והשלישי: דמי ניהול מהתעריף המקסימלי שרצו עשרות שנים בלי שאיש שם לב. הבשורה הטובה: את השלישי מתקנים בשיחת טלפון גם היום, ואת השניים הראשונים אפשר לפצות בשבע השנים שנשארו.

עכשיו לתרגום החשוב באמת, מצבירה לקצבה. קרן הפנסיה ממירה את הכסף בגיל הפרישה לקצבה חודשית לפי מקדם המרה, שנע אצל פורשים בגיל 67 בסביבות 200. המשמעות: כל מיליון שקל צבור שווה בערך 5,000 שקל בחודש, לכל החיים. אבל צבירה של גיל 60 ממשיכה לעבוד: מיליון שקל שנשארים מושקעים עוד שבע שנים, בתשואה ממוצעת של כ-6%, צומחים לכ-1.5 מיליון, וההפקדות השוטפות באותן שנים מוסיפות עוד כ-250-300 אלף. חוסך ממוצע עם מיליון בגיל 60 שממשיך לעבוד כרגיל מגיע כך לכ-1.8 מיליון בגיל 67, שהם קצבה של כ-9,000 שקל בחודש, ולצדה קצבת אזרח ותיק של הביטוח הלאומי, כ-1,800 שקל בערכי היום. זה החשבון שהופך את שבע השנים האלה ליקרות ביותר בכל חיי החיסכון: שליש מהקצבה הסופית נבנה בהן.

להרחבה: כמה פנסיה צריכה להיות לכם בכל גיל? בדיקת מצב מלאה, עשור אחרי עשור

ואפשר גם הפוך, מהקצבה הרצויה אחורה. רוצים קצבת פנסיה של כ-8,000 שקל בגיל 67? תצטרכו שם כ-1.6 מיליון, ומי שממשיך להפקיד כרגיל צריך בשביל זה להגיע לגיל 60 עם כ-850-900 אלף. מכוונים ל-10,000? כ-2 מיליון בגיל 67, שדורשים כ-1.1-1.2 מיליון בגיל 60. ומה הקצבה שבכלל צריך? כלל ההתמצאות המקובל מדבר על הכנסה כוללת בפרישה של כ-70%-80% מההכנסה שלפניה, כי חלק מההוצאות, הפרשות לפנסיה, נסיעות לעבודה, ולרוב גם משכנתא, נעלמות. מי שהרוויח 14 אלף ברוטו מכוון אם כך לכ-10-11 אלף בחודש מכל המקורות יחד, קצבת פנסיה, ביטוח לאומי וחיסכון פרטי. החישוב המלא, לפי ההוצאות שלכם, נמצא כאן: כמה כסף צריך כדי לפרוש עם 10, 15 או 20 אלף שקל בחודש.

חשוב לזכור שהצבירה הפנסיונית היא חלק ממערך רחב יותר: קרנות השתלמות, גמל להשקעה ותיק פרטי משלימים אותה, ומי שחסר לו בפנסיה יכול לפצות משם. אבל לקצבה מהפנסיה יש תכונה שאין לאף אחד מהאחרים: היא משולמת כל חודש עד יום המוות, ולוקחת על עצמה את הסיכון שתחיו הרבה. לכן היא הבסיס, וכל השאר בונים סביבה.

להרחבה: כמה כסף צריך להיות לכם בגיל 60? הבדיקה שקובעת את שבע השנים הבאות

• כמה פנסיה צריך בגיל 45?
• כמה כסף צריך להיות לכם בגיל 60?

שתי הערות חשובות לפני המנופים. הראשונה, לנשים: הפער הפנסיוני המגדרי מגיע לשיאו בדיוק בגיל הזה, אחרי עשורים של שכר נמוך יותר, משרות חלקיות והפסקות לטיפול בילדים, וגיל פרישה רשמי מוקדם יותר, סביב 65, שמושך לפרוש מוקדם ולקבע קצבה נמוכה. אישה בת 60 שממשיכה לעבוד עד 67, ואף מוסיפה הפקדה עצמאית קטנה, יכולה לצמצם חלק גדול מהפער הזה בשבע שנים. השנייה, לבעלי ביטוחי מנהלים ותיקים: פוליסות שנפתחו לפני 2001 כוללות לרוב מקדם המרה מובטח, נכס ששווה זהב בעולם שבו תוחלת החיים מתארכת. לפני כל מעבר או איחוד של קופה כזאת, גם אם דמי הניהול שלה גבוהים, חובה לבדוק מה מאבדים, כי מקדם מובטח שאבד אבד לתמיד, ואין שום דרך לקנות אותו מחדש באותם תנאים.

מה עושים עם מה שגיליתם: המנופים של שבע השנים האחרונות

קודם כל, בדקו באמת. המסלקה הפנסיונית ואתר הר הכסף מרכזים את כל הקופות שלכם, כולל כאלה ששכחתם אצל מעסיקים ישנים, והדוח השנתי של הקרן מציג את הצבירה, את מסלול ההשקעה, את דמי הניהול ואת תחזית הקצבה. שעה אחת מול המספרים האלה שווה יותר מכל ניחוש, והיא ההבדל בין החלטות בזמן להפתעות בגיל 67. רגע לפני שנרגעים מול תחזית הקצבה שבדוח, שווה להבין מה היא מניחה: המשך הפקדות רציף עד גיל הפרישה ותשואה עתידית בקצב שקבע הרגולטור. מי שמתכנן להפסיק לעבוד מוקדם, לרדת למשרה חלקית או לצאת לעצמאות, צריך לתרגם את התחזית בהתאם, כי היא מציגה את התרחיש האופטימי של רציפות מלאה, ופער בינה לבין התוכניות האמיתיות שלכם הוא בדיוק ההפתעה שרוצים למנוע.

ומילה לעצמאים, שאצלם הבדיקה הזאת דחופה שבעתיים: חובת ההפקדה לפנסיה חלה עליהם משנת 2017 בלבד, ולכן עצמאי בן 60 סוחב כמעט תמיד עשורים של חוסר. הצד השני של המטבע הוא שדווקא לעצמאים יש הטבות מס נדיבות על הפקדות לפנסיה ולגמל, ניכוי וזיכוי שמחזירים חלק משמעותי מכל שקל שמופקד, ושבע שנים של הפקדות מוגברות עם ההטבות האלה יכולות לבנות חצי מיליון שקל של צבירה כמעט מאפס. עצמאי שמרוויח יפה ומגיע ל-60 עם קופה דלה צריך לראות בהפקדה המקסימלית המזכה את סדר העדיפויות הראשון של השנים האלה.

מי שגילה חוסר, ורבים יגלו, מושך בשלושה מנופים במקביל. הראשון: הגדלת הפקדות, דרך המעסיק או באופן עצמאי, עם הטבות מס על הפקדות לפנסיה ולגמל שמוזילות כל שקל של חיסכון. גם תוספת של 1,500 שקל בחודש מגיל 60 מצטברת עד 67, עם התשואה, לכ-160 אלף שקל, שהם עוד כ-800 שקל של קצבה לכל החיים. השני: דחיית הפרישה. מי שעובד עד 70 במקום 67 נהנה שלוש פעמים, עוד הפקדות, עוד צמיחה, ומקדם המרה נמוך יותר כי שנות התשלום מתקצרות, והקצבה קופצת בשיעור דו-ספרתי. השלישי: דמי ניהול. בצבירות של הגיל הזה, הפרש של 0.3% מהצבירה שווה אלפי שקלים בשנה, והמיקוח, או מעבר לקרן ברירת מחדל זולה, לוקח שיחה אחת. חשוב באותה נשימה: מעבר בין קרנות פנסיה שומר על הוותק ועל הכסף, אבל דורש בדיקה של הכיסויים הביטוחיים, ביטוח נכות ושארים, כדי שהחיסכון בדמי הניהול יבוא בלי חור בהגנה. ובאותה בדיקה, טיפ שמוחק כסף מיותר מהשולחן: מי שאין לו בן זוג וילדים מתחת לגיל 21 יכול לוותר על ביטוח השאירים בקרן, בהצהרה שמתחדשת אחת לשנתיים, והפרמיה שנחסכת מצטרפת ישירות לצבירה. אצל חוסך בגיל 60 מדובר בעוד עשרות אלפי שקלים עד הפרישה, פשוט מסידור נייר אחד.

ולצד המנופים, שלוש החלטות שמחכות בהמשך הדרך וכדאי להכיר כבר עכשיו. הראשונה: מסלול ההשקעה. במסלולים תלויי הגיל הקרן כבר מורידה סיכון בהדרגה לקראת הפרישה, ומי שיושב במסלול מנייתי מלא צריך להחליט בעצמו מתי ואיך הכסף של השנים הראשונות לפרישה עובר למקום רגוע. השנייה: מבנה הקצבה ביום הפרישה, כולל הבטחת תקופת תשלומים וקצבת שאירים לבן או בת הזוג, בחירות שמשפיעות על גובה הקצבה ושוות שיחה עם מומחה. והשלישית: קיבוע זכויות מול רשות המסים, ההחלטה שקובעת איך ינוצל הפטור שלכם בין הקצבה למשיכות הוניות. היא רלוונטית מרגע שמתחילים לקבל קצבה, כמעט בלתי הפיכה, ולכן זה הסעיף שבו ייעוץ מקצועי בתשלום מחזיר את עצמו פי כמה. תוכנית מסודרת לכל התהליך: פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק.

• חיסכון לכל ילד: הכסף שחיכה 18 שנה - למשוך עכשיו או להשאיר?
• לפני שמישהו מציע לך כרטיס: אשראי והלוואות בגיל 16-18

ומילה אחרונה על מה שמעבר לקצבה: אצל רוב הפורשים ההכנסה בפרישה תורכב משלוש שכבות, קצבת הפנסיה, קצבת הביטוח הלאומי, ומשיכות מהחיסכון הפרטי, ההשתלמות והגמל. את השכבה השלישית בונים כמו משכורת לכל דבר, עם כרית סולידית לשנים הקרובות וחלק שממשיך לצמוח: איך הופכים תיק השקעות למשכורת חודשית - בלי שהכסף ייגמר באמצע? מי שמגיע לגיל 60, בודק את הצבירה, ומפעיל בזמן את שלושת המנופים, קונה לעצמו את הדבר היחיד שבאמת רוצים מפנסיה: קצבה שמכסה את החיים, בלי לספור כל שקל בגיל 75. והבדיקה הזאת, כאמור, מתחילה השבוע, בשעה אחת מול הדוח, ובטלפון אחד לקרן.

להרחבה: החיים הכלכליים בשנות ה-60: המעבר מצבירת כסף לחיים מהכסף