משהב תלתה את האיחור במסירה בקורונה - ותשלם לזוג מאלקנה יותר מ-150 אלף שקל
זוג שקנה דירת חמישה חדרים באלקנה קיבל את המפתח באיחור של ארבעה חודשים וחצי, לתוך דירה עם רטיבות, עובש ודלת ממ"ד שחוסמת את המסדרון. החברה הקבלנית משהב טענה שהקורונה עיכבה אותה ושהקונים עצמם איחרו בתשלום. בית משפט השלום בכפר סבא דחה את רוב הטענות האלה וחייב אותה לשלם לזוג יותר מ-150 אלף שקל, כולל מע"מ על התיקונים, ועוד כ-27 אלף שקל הוצאות ושכר טרחה.
"המילים 'משבר קורונה' אינן מילות קסם", כתב השופט איתי רגב, ממלא מקום סגן הנשיא, כשסיכם את הפסיקה בנושא. לדבריו, קבלן שרוצה להישען על המגפה צריך להוכיח שהיא באמת סיכלה את המסירה במועד, ולהראות קשר ישיר בין המגבלות לבין העיכוב בפרויקט שלו. טענה כללית על סגרים ועיכובים ברשויות לא מספיקה.
מתי הדירה הייתה אמורה להימסר?
ינון אליה מלכא והדר מלכא חתמו בנובמבר 2018 על חוזה לרכישת דירה בפרויקט "משכנות אלקנה", ב-1,401,709 שקל. לפי החוזה, המסירה נקבעה לסוף אפריל 2020. משהב טענה שבגלל שינויים שהזמינו הקונים המועד נדחה ב-45 יום, לאמצע יוני. הזוג טען שהשינויים היו קטנים והוסכמו כבר בחתימה, אבל לא הגיש כתב תשובה שמכחיש את המסמך החתום. השופט קיבל את גרסת החברה בנקודה הזו, ולכן את האיחור מדדו מ-15 ביוני 2020. הדירה נמסרה בפועל ב-1 בנובמבר.
החברה הציגה שני הסברים לפער. הראשון, הקורונה: לטענתה היא זכאית לארכה של 60 יום בגלל הסגר הראשון. השני, הקונים: הם שילמו את התשלום השישי, 108,258 שקל, רק בסוף אוקטובר 2020 במקום בסוף פברואר, והחוזה התנה את המסירה בתשלום מלא. עוד טענה שהדירה הייתה מוכנה למגורים כבר ב-24 בספטמבר, כשהזמינה את הזוג לקבל אותה.
למה האיחור בתשלום לא הציל את הקבלן?
השופט קבע שהזוג אכן פיגר בתשלום. אבל דווקא ההתנהלות של משהב עצמה הפילה את הטענה: היא הזמינה את הקונים לקבל מפתח בספטמבר, עוד לפני שהכסף הגיע. "התנהלות זו של הנתבעת מלמדת כי היא עצמה לא ראתה בעיכוב התשלום עילה לעיכוב מסירת החזקה בפועל באותה נקודת זמן", כתב רגב.
גם ההזמנה מספטמבר לא עזרה לה. מומחה בית המשפט, המהנדס דן אורמן, מצא בדירה ליקויים מהותיים ובטיחותיים, ובהם דלת ממ"ד שכשהיא פתוחה חוסמת את פתח המעבר במסדרון, בניגוד לתקנות. לפי חוות הדעת שלו, כדי לתקן את הליקויים צריך לפנות את הדירה לעשרה ימים. מכאן הסיק השופט שבספטמבר הדירה לא הייתה ראויה למגורים.
על הקורונה כתב: "הנתבעת לא הרימה את נטל ההוכחה הנדרש להראות כי משבר הקורונה מנע ממנה באופן אובייקטיבי את מסירת הדירה במועד". בפסק הדין הוא הזכיר מקרה אחר שבו קבלן כן הצליח בטענה כזו, כשהוכיח שהדירות היו גמורות והעיכוב בקבלת טופס 4 חפף בדיוק לסגר השלישי. כאן לא הוצגה תשתית כזו.
כמה שווה כל חודש של איחור?
לפי הנוסח של חוק המכר (דירות) שחל על חוזים מאותה תקופה, כשהאיחור עובר 60 יום הקונה זכאי לפיצוי קבוע בלי להוכיח נזק: דמי השכירות של דירה דומה, כפול 1.5, על כל חודש איחור. הזוג ביקש 52,200 שקל, לפי שכירות של 5,800 שקל בחודש. בהיעדר חוזה שכירות קביל בתיק, השופט הסתמך על שמאי החברה, שהעריך את השכירות ב-4,425 שקל. כך יצא פיצוי של 29,869 שקל, ומזה הורדו 5,803 שקל ריבית פיגורים שהחברה הוכיחה שמגיעה לה. נשארו 24,066 שקל.
טענת הקורונה עולה לא פעם בתביעות על פרויקטים שנמסרו ב-2020 ו-2021. בתיק אחר, שבו הקבלן תלה את האיחור בקורונה ובמבצע שומר חומות, הוא נדרש בסוף לשלם.
- החברה והקבלן הכחישו את הליקויים - ויפצו זוג מיחיעם בכ-161 אלף שקל
- אשדר החזירה 2 מיליון שקל על סעיף ההצמדה: שלושת סעיפי חוזה הקבלן שמתומחרים
למה הקבלן כבר לא יתקן בעצמו?
החלק הגדול של הכסף מגיע מהליקויים. אורמן העריך את עלות התיקונים ב-94,920 שקל ועוד מע"מ. משהב טענה שעומדת לה זכות לתקן בעצמה, ושהזוג "סיכלו זאת בחוסר תום לב, התנהגו בעוינות ומנעו מנציגיה גישה לדירה". השופט קבע שהחברה איבדה את הזכות הזו בגלל תיקונים כושלים וסחבת ממושכת, ולכן הזוג יקבל את הכסף ויתקן עם קבלן משלו. "זכות התיקון היא אמצעי שנועד להביא לתיקון יעיל של אי ההתאמה, ולא זכות המאפשרת לקבלן לדחות את הסעד הכספי או לחזור שוב ושוב על ניסיונות תיקון שלא צלחו", כתב.
עוד נפסקו 2,000 שקל לדיור חלופי לעשרת ימי העבודות, 565 שקל על חשמל שהחברה צרכה לפני המסירה, ו-15 אלף שקל עוגמת נפש. השופט הסביר שאין כאן כפל פיצוי: "האיחור במסירה מפצה על עצם אי-מסירת הדירה במועד, ואילו עוגמת הנפש בגין ליקויים מפצה על הסבל, אי-הנוחות והפגיעה בשימוש בדירה".
מה הזוג לא קיבל?
לא מעט. על עוגמת נפש הם ביקשו 180 אלף שקל, בין היתר בגלל בתם החולה שגרה בדירה הרטובה. הטיעונים על מצבה הרפואי נמחקו בהחלטה מוקדמת יותר, שהוציאה מהתיק מסמכים וטענות שחרגו מכתב התביעה. דרישה ל-70 אלף שקל "פיצוי ללא הוכחת נזק" נדחתה, כי לדברי השופט המסלול שבחרו "מחייב הוכחת נזק וקשר סיבתי ואינו מאפשר פסיקת פיצוי שרירותי". גם 8,000 שקל על ימי עבודה נדחו, בהיעדר תלושי שכר.
הזוג ביקש גם 45 אלף שקל ועוד מע"מ כדי לאטום ולרצף מחדש את המרפסת של השכן מלמעלה, עבודה שהמומחה תמחר למקרה שלא יימצאו אריחים רזרביים. גם זה נדחה: תצהיר השכן צורף רק לסיכומים והוצא מהתיק, ולא הוכח שאין אריחים רזרביים. בגלל המסמכים שצורפו באיחור חויבו הזוג עוד במהלך ההליך ב-1,500 שקל הוצאות.
מתוך תביעה של 439,839 שקל נפסקו בסך הכל 136,551 שקל לפני מע"מ, ועוד 7,000 שקל על מומחה בית המשפט, 4,329 שקל על בדיקות וחוות דעת ו-16 אלף שקל שכר טרחה. במקרה אחר שהגיע לבית המשפט, איחור במסירה הסתיים בפיצוי של כ-39 אלף שקל. התביעה הוגשה באוגוסט 2022, והריבית על הסכום רצה מאותו יום.
