מעל טריליון דולר נמחקו ממניות השבבים - המפולת בוול סטריט מגיעה לאסיה

המפולת במניות השבבים מתרחבת הבוקר לשוקי אסיה, עם ירידות שמזכירות את התקופות הקשות של מניות הטכנולוגיה ומעלות חשש שהשוק נמצא בתחילתו של תיקון משמעותי - מדד הקוספי בדרום קוריאה צונח במהלך המסחר עד 8%, מדד הניקיי היפני מאבד כ-5%, וגם בטייוואן ובסין נרשמות ירידות חדות. המוכרים מתמקדים בחברות שעד לאחרונה נהנו מהביקוש העצום לבינה מלאכותית, ובהן סמסונג, SK הייניקס ויצרניות ציוד השבבים. בוול סטריט התמונה דומה: מדד השבבים של פילדלפיה מאבד יותר מ-10% בתוך שישה ימי מסחר, ובתקופה הזאת נמחק משווי מניות השבבים האמריקאיות יותר מטריליון דולר, ולפי חלק מההערכות כ-1.6 טריליון דולר. החששות כבר רחבים הרבה יותר ממחירי המניות. המשקיעים מתחילים לבחון מחדש את היכולת של חברות הבינה המלאכותית לממן את הקמת מרכזי הנתונים, להחזיר חובות ולהצדיק את ההשקעות העצומות שלהן.

בדרום קוריאה, אחד השווקים שנהנו במיוחד מהעלייה בביקוש לשבבי זיכרון, הירידות חריפות. סמסונג מאבדת במהלך המסחר כ-10%, ו-SK הייניקס צונחת בכ-11%. השתיים מספקות רכיבי זיכרון למחשבים ולשרתים, ו-SK הייניקס היא אחת הספקיות המרכזיות של זיכרונות מתקדמים למאיצי הבינה המלאכותית של אנבידיה. מדד הקוספי מאבד כבר יותר מ-16% בתוך חודש, כאשר יציאת כספים של משקיעים זרים מעמיקה את הירידות, והבורסה בסיאול עוצרת את המסחר כולו ל-20 דקות אחרי צניחה של 8% בקוספי.

ביפן, סופטבנק יורדת בכ-9.6%, טוקיו אלקטרון, המייצרת ציוד לתעשיית השבבים, מאבדת כ-7.5%, וגם חברות נוספות הקשורות לתשתיות המחשוב נסחרות בירידות חדות. בטייוואן המדד המרכזי יורד בכ-3.4%, ומניית טייוואן סמיקונדקטור, שנסחרת בוול סטריט תחת הסימול TSM, מאבדת כ-1.8% במסחר המקומי. בהונג קונג ובסין היבשתית נרשמות ירידות מתונות יותר, אבל המגמה השלילית מקיפה את רוב השווקים באזור.

הירידות מגיעות בעקבות יום מסחר קשה בוול סטריט. מדד הנאסד"ק מאבד 1.9%, מדד S&P 500 יורד ב-1.1%, ומדד השבבים של פילדלפיה נופל ב-4.3%. אנבידיה (NVDA) יורדת ביותר מ-3%, אורקל מאבדת כ-9%, וגם מארוול ממשיכה לרדת. גם AMD, מיקרון (MU) ויצרניות שבבים נוספות משתתפות בירידות.

זה רצף הירידות הארוך ביותר של מדד השבבים מאז מאי 2025, אבל בעוצמה הוא עדיין רחוק מהאירועים הקיצוניים של השנים האחרונות. בינואר 2025, אחרי חשיפת מודל הבינה המלאכותית הסיני דיפסיק, המדד איבד כ-9% ביום אחד, ואנבידיה לבדה איבדה כ-590 מיליארד דולר משוויה, ירידה שהייתה אז הגדולה ביותר שנרשמה לחברה אחת ביום מסחר. ההבדל הוא בקצב ובמקור: הפעם מדובר בשחיקה רצופה ולא בקריסה של יום אחד, והיא לא נובעת מאיום טכנולוגי אחד אלא משילוב של ריבית גבוהה, תמחור גבוה ושאלות על מימון מרכזי הנתונים.

יותר ממחצית החברות במדד השבבים מאבדות לפחות 10% במהלך ששת ימי המסחר האחרונים. ARM צונחת בכ-21% בתקופה הזאת, אפלייד מטיריאלס (AMAT) מאבדת כ-16% ואינטל (INTC) יורדת בכ-13%. קרן הסל SOXX, העוקבת אחרי ענף השבבים, משקפת את הירידות הרחבות בחברות.

אחת הסיבות המרכזיות לשינוי במגמה היא האינפלציה בארה"ב. מדד המחירים לצרכן עולה בספטמבר ב-0.6%, והאינפלציה השנתית מגיעה ל-3.7%, לעומת 3.4% בחודש הקודם. הנתון מחזק את ההערכות שהפדרל ריזרב עשוי להעלות את הריבית בהמשך. תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים מגיעה במהלך המסחר ל-5.32%, לפני שהיא מתמתנת.

ריבית גבוהה פוגעת במניות הטכנולוגיה בשתי דרכים. הראשונה קשורה לשווי המניות: כאשר התשואה על איגרות חוב ממשלתיות עולה, המשקיעים דורשים תשואה גבוהה יותר גם מהשקעות מסוכנות. התוצאה היא ירידה בשווי הנוכחי שמייחסים לרווחים העתידיים של החברות. ההשפעה גדולה במיוחד במניות שנסחרות במכפילים גבוהים ומבוססות על ציפיות לצמיחה מהירה.

ההשפעה השנייה נוגעת ישירות לפעילות העסקית. הקמת מרכז נתונים מתקדם עולה מיליארדי דולרים, וחלק מהחברות שמקימות אותם מממנות את ההשקעות באמצעות חוב. כשהריבית עולה, עלויות המימון גדלות, ופרויקטים שהיו אטרקטיביים בריבית נמוכה עלולים להציג תשואה נמוכה יותר על ההשקעה.

• אסיה צונחת והחוזים בוול סטריט יורדים: הקוספי נופל ב-8%, הניקיי ב-5%
• רווח של 23 מיליארד דולר ברבעון: יצרנית השבבים של אנבידיה שוב מפתיעה - ומה הקשר למאסק?

המקרה הבולט הוא קורוויב (CRWV), ספקית מחשוב ענן המתמחה בבינה מלאכותית, שמנייתה צונחת בכ-16% במסחר האחרון בוול סטריט. איגרות החוב של החברה לפירעון ביולי 2032, שהונפקו רק ביוני בריבית של 9.625% ובמחיר של 100 סנט לדולר, נסחרות כעת בכ-80 סנט ובתשואה של כמעט 15%, רמה שמעידה על חשש משמעותי של המשקיעים מסיכון האשראי שלה. גם האג"ח של קורוויב לפירעון ב-2031, בריבית של 9.75%, צונחות ומעלות שאלות על משבר אשראי בענף, ונסחרות בתשואה דומה.

התשואה הגבוהה בשוק האג"ח מעידה על ירידה במחירי איגרות החוב הקיימות. לחברה שזקוקה למימון נוסף, זאת התפתחות משמעותית: המשקיעים עשויים לדרוש ריבית גבוהה יותר בהנפקות הבאות. מנכ"ל קורוויב, מייק אינטרטור, מציג את תגובת השוק כמוגזמת, אבל המסחר באג"ח מעיד על עלייה בחששות סביב יכולת המימון של החברה.

כאן נמצאת גם אחת השאלות הגדולות של ענף הבינה המלאכותית. אנבידיה משקיעה מיליארדים בחברות ענן שקונות ממנה שבבים, והחברות האלה משתמשות בכסף כדי להקים מרכזי נתונים ולרכוש ציוד מחשוב נוסף. המודל מאיץ את הצמיחה ואת הביקוש לשבבים, אך גם יוצר תלות בין ספקיות הציוד לבין הלקוחות שלהן. ככל שעלויות המימון עולות, גוברת החשיבות של ההכנסות והתזרים שמרכזי הנתונים מסוגלים לייצר.

הירידות במניות השבבים מגיעות דווקא כשחלק מהחברות מציגות תוצאות עסקיות חזקות. יצרנית ציוד השבבים ASML מדווחת על רבעון שיא, עם הכנסות של כ-11.7 מיליארד אירו, זינוק של כ-55% לעומת התקופה המקבילה. הרווח הנקי מגיע לכמעט 5 מיליארד אירו, אם כי הוא כולל גם תרומה משערוך השקעה בחברת הבינה המלאכותית מיסטרל. החברה מעלה את התחזית השנתית ומצביעה על הזמנות שמגיעות עד לשנים 2029 ו-2030.

ובכל זאת, התגובה בשוק מלמדת שהמשקיעים מתמקדים כעת גם בסיכוני המימון והתמחור. הזמנות חזקות מראות שקיים ביקוש משמעותי לציוד, אבל השאלה היא כמה כסף ירוויחו החברות שמקימות את מרכזי הנתונים ומפעילות אותם.

• האג"ח של קורוויב צונחות - האם משבר האשראי של ה-AI מתחיל להתפשט?
• ראסל 2000 נפל ביותר מ־10% מהשיא: תשואות האג"ח לוחצות על המניות הקטנות

גם התחרות הסינית מוסיפה לחששות. יצרנית הזיכרונות הסינית CXMT מדווחת על התקדמות בפיתוח טכנולוגיות זיכרון מתקדמות, שעשויות להרחיב את היצע השבבים בשנים הקרובות. הצלחה של החברה בייצור מסחרי בהיקף גדול עשויה להגביר את התחרות מול סמסונג, SK הייניקס ומיקרון, ולהשפיע על מחירי הזיכרונות ועל שיעורי הרווחיות שלהן.

המבחן הקרוב של הענף הוא פרסום הדוחות של טייוואן סמיקונדקטור היום. החברה כבר מציגה נתוני הכנסות חזקים במיוחד, והמשקיעים ממתינים לעדכון על היקף ההשקעות המתוכנן, על הביקוש מצד אנבידיה ואפל ועל הרווחיות של תהליכי הייצור החדשים. במקביל, שוק האג"ח של חברות תשתיות הבינה המלאכותית צפוי להמשיך לרכז עניין, בעיקר בקרב המשקיעים שמנסים להעריך כמה מההשקעות העצומות בענף ימומנו באמצעות חוב וכמה באמצעות התזרים השוטף של החברות.