האינפלציה בארה"ב קפצה ל-3.7% - מדד הליבה הפתיע לרעה; האם הפד יעלה שוב את הריבית?
האינפלציה בארה"ב ממשיכה להתרחק מהיעד של הפדרל ריזרב. מדד המחירים לצרכן עלה בספטמבר ב-0.6%, בהתאם לציפיות, והאינפלציה השנתית טיפסה ל-3.7%, לעומת 3.4% באוגוסט. חלק מהכלכלנים צפו אינפלציה שנתית של 3.6%, אבל ההפתעה המשמעותית נמצאת במדד הליבה, שמנטרל את מחירי המזון והאנרגיה. המדד עלה ב-0.3% בחודש, לעומת תחזית לעלייה של 0.2%, והאינפלציה השנתית בליבה האיצה מ-2.4% ל-2.6%, מעל הצפי ל-2.5%. המשמעות היא שההתייקרויות מתרחבות מעבר למחירי הדלק, דווקא בתקופה שבה הפד מנסה להעריך אם העלאת הריבית שביצע בספטמבר מספיקה כדי לרסן את המחירים.
התוכן והמידע של נתוני המחשבון והכלי האינטראקטיבי
לשונית 1: במספרים
| נתון | ערך |
|---|---|
| אינפלציה שנתית בספטמבר, לעומת 3.4% באוגוסט ותחזית של 3.6% | 3.7% |
| עליית המדד הכללי בחודש ספטמבר לבדו | 0.6% |
| עליית מדד הליבה בחודש, לעומת תחזית של 0.2% | 0.3% |
| מדד הליבה בקצב שנתי, לעומת 2.4% בחודש הקודם ותחזית של 2.5% | 2.6% |
| קפיצת מחירי הבנזין בחודש, יותר ממחצית מהעלייה החודשית במדד | 9.1% |
| טווח הריבית של הפד אחרי ההעלאה בספטמבר, הראשונה מאז 2023 | 3.75%-4% |
| ההסתברות שמתמחר השוק להעלאה נוספת בישיבה של 27-28 באוקטובר | כ-20% |
| ציפיות האינפלציה של הצרכנים לשנה הקרובה | 4.6% |
לשונית 2: מה התייקר
| נתון | ערך |
|---|---|
| בנזין | +34.2% |
| אנרגיה | +20.4% |
| מדד כללי | +3.7% |
| דיור | +3.2% |
| שירותים | +3.1% |
| ליבה | +2.6% |
| מזון | +2.5% |
לשונית 3: קריאה נוספת
הנתון הבולט ביותר במדד הוא מחירי הבנזין, שזינקו ב-9.1% בתוך חודש אחד, והיו אחראים ליותר ממחצית העלייה החודשית במדד הכללי. מדד האנרגיה כולו עלה ב-5.2% בספטמבר, בהמשך לעלייה של 2.1% באוגוסט. בהשוואה לשנה שעברה, מחירי האנרגיה גבוהים ב-20.4%, ומחירי הבנזין זינקו ב-34.2%.
ההתייקרות הזאת קשורה במידה רבה למלחמה במזרח התיכון ולשיבושים באספקת הנפט דרך מצר הורמוז. מחירי הנפט הגבוהים מתגלגלים לתחנות הדלק בארה"ב, ומשפיעים גם על עלויות ההובלה והייצור. כאשר מחיר הדלק עולה בחדות, משקי הבית נדרשים להפנות חלק גדול יותר מההכנסה להוצאות שוטפות, והעסקים מתמודדים עם עלויות גבוהות יותר.
אבל הנתונים מראים שהבעיה רחבה יותר. סעיף הדיור, המהווה חלק משמעותי ממדד המחירים האמריקאי, עלה בספטמבר ב-0.4%, לעומת 0.3% באוגוסט. קצב ההתייקרות השנתי בתחום עומד על 3.2%.
גם מחירי השירותים ממשיכים לעלות. מדד השירותים בנטרול שירותי האנרגיה עלה ב-0.4% בחודש וב-3.1% בשנה. מחירי הטיסות התייקרו ב-1.2%, מחירי המכוניות המשומשות עלו ב-0.7% ומחירי הביגוד הוסיפו 0.3%. סעיפי הבריאות והחינוך תרמו גם הם לעלייה.
מנגד, מחירי המזון נותרו יציבים בספטמבר. המחירים בסופרמרקטים ירדו ב-0.1%, בעוד מחירי הארוחות מחוץ לבית עלו ב-0.2%. בחישוב שנתי, מחירי המזון גבוהים ב-2.5% לעומת ספטמבר 2025.
ההבחנה בין המדד הכללי למדד הליבה חשובה במיוחד כעת. עליית מחירי הנפט נובעת בעיקר מהתפתחויות גיאופוליטיות, ולכן גם ריבית גבוהה מתקשה להשפיע ישירות על מחירי האנרגיה. לעומת זאת, התייקרות מתמשכת בשירותים, בדיור ובמוצרים נוספים יכולה להעיד על אינפלציה רחבה יותר, שמחייבת מדיניות מוניטרית מרסנת.
הפד רצה להמתין, הנתונים מסבכים את ההחלטה
בספטמבר העלה הבנק המרכזי האמריקאי את הריבית ברבע אחוז, לטווח של 3.75%-4%, במהלך הראשון מסוגו מאז 2023. פרוטוקול הישיבה הראה תמיכה רחבה בהעלאה ואפשרות להעלאה נוספת עד סוף השנה.
אלא שבשבועות האחרונים השתנתה מעט האווירה. כמה מבכירי הפד אותתו שיש מקום לבחון את הנתונים לפני שממשיכים להעלות את הריבית, ובשוק ירדה ההסתברות להעלאה נוספת כבר בישיבה שתתקיים ב-27-28 באוקטובר לכ-20%, נכון לערב פרסום המדד.
- אסיה מתאוששת והחוזים בוול סטריט עולים: הקוספי קופץ 2%, הניקיי מטפס 0.6%
- האינפלציה בארה"ב נשארת גבוהה: הסוחרים רואים 3.6% בספטמבר והפד מתקשה לרדת
כעת נתוני האינפלציה נותנים משקל נוסף לעמדה הזהירה יותר כלפי הורדת הריבית, ואף עשויים לחזק את התומכים בהעלאה נוספת. השאלה המרכזית היא אם ההתייקרות במחירי האנרגיה תמשיך להתפשט למחירי השירותים והמוצרים, או שקצב העלייה יתמתן בחודשים הקרובים.
ציפיות האינפלציה של הצרכנים האמריקאים כבר טיפסו בספטמבר ל-4.6% לשנה הקרובה. זהו נתון שמטריד את הפד, משום שכאשר צרכנים ועסקים מצפים להמשך התייקרויות, הם עשויים להתאים את דרישות השכר ואת המחירים שהם גובים בהתאם.
מצד שני, שוק העבודה האמריקאי מתחיל להראות סימני חולשה. בספטמבר נוספו למשק כ-29 אלף משרות בלבד, ושיעור האבטלה עלה ל-4.2%. העלאת ריבית נוספת יכולה לסייע בריסון האינפלציה, אבל גם לייקר את האשראי לעסקים ולמשקי בית ולהכביד על הפעילות הכלכלית.
מבחינת וול סטריט מדובר בשילוב מורכב. ריבית גבוהה למשך תקופה ארוכה יותר מגדילה את עלויות המימון של החברות, ומעלה את התשואה שהמשקיעים יכולים לקבל מאג"ח ממשלתיות. היא משפיעה במיוחד על חברות צמיחה, שהשווי שלהן מבוסס בחלקו על רווחים שצפויים להגיע בשנים הבאות.
לקראת פרסום המדד נסחרה תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים סביב 5.2%.
