הבנק הפדרלי של ארצות הברית, המכונה בקיצור "הפד", נחשב לגורם המשפיע ביותר על השווקים הפיננסיים בעולם. תפקידו העיקרי הוא לשמור על יציבות המחירים ועל תעסוקה מלאה, והוא עושה זאת בעיקר באמצעות קביעת שער הריבית והיקף היצע הכסף במשק.
כל החלטת ריבית
של הפד נבחנת בזכוכית מגדלת, שכן היא משפיעה על עלות האשראי, על שערי החליפין ועל תמחור הנכסים בכל רחבי הגלובוס. העלאת ריבית נועדה לרוב לרסן אינפלציה, אך היא עלולה להכביד על הצמיחה, בעוד הורדת ריבית מזרימה אוויר לשווקים אך מעוררת חשש מהתחממות יתר.
ההשפעה
חוצה גבולות: מגמות בS&P500 מגיבות באופן מיידי לרמזים מצד יו"ר הפד, ואף שוק ההון הישראלי מושפע מהמדיניות המוניטרית האמריקאית. משום כך, נאומי
הבכירים ופרוטוקולי הישיבות זוכים לתשומת לב עצומה מצד המשקיעים.
העימות בין הבית הלבן לפדרל ריזרב לא נרגע. החלטת בית המשפט העליון בארצות הברית להשאיר בינתיים את ליסה קוק בתפקידה בפד אמורה הייתה לסמן גבול ברור להתערבות פוליטית בבנק המרכזי. בסביבת דונלד טראמפ מפרשים אותה אחרת: לא כחסימה מהותית, אלא כהזמנה לנסות שוב,
הפעם עם הליך מסודר יותר
המשקיעים בוושינגטון ובוול סטריט ממתינים להכרעת טראמפ לגבי זהות מחליפו של ג׳רום פאוול, והתשואות הארוכות מגיבות בעלייה. במקביל, אי הוודאות הפיסקלית והנתונים המאקרו כלכליים מוסיפים שכבה נוספת של לחץ על שוק החוב
בעוד וול סטריט מתכוננת לעוד הורדה בריבית הפד כבר השבוע, מנהלי אג"ח בוושינגטון מזהירים שהמועמד המוביל של טראמפ, קווין האסט, עלול לדחוף למסלול הפחתות חד ומהיר יותר למרות שהאינפלציה עדיין מעל היעד