ריבית

הריבית הנומינלית היא הריבית שמופיעה בכותרת.

הדרך הפשוטה היא להשוות לפחות שלוש הצעות באותו יום ובאותם תנאים.

עסקת קרדיט נראית כמו עוד דרך לפרוס רכישה, אבל בפועל מדובר באשראי נושא ריבית; בריבית ממוצעת של כ-13.2%, קנייה של 20 אלף שקל יכולה להגיע ליותר מ-24.3 אלף שקל בפריסה לשלוש שנים; ההבדל בין "תשלומים" ל"קרדיט" יכול להיות שווה אלפי שקלים

ריבית בנק ישראל עומדת על 3.5%, פיקדונות וקרנות כספיות עדיין נותנים תשואה נאה, אבל משכנתאות רבות עולות 5% ויותר; על 200 אלף שקל הפער יכול להגיע לאלפי שקלים בשנה - ויש גם שיקולי מס, עמלת פירעון ונזילות

הבינה המלאכותית אמורה בטווח הארוך להגדיל פריון ולהוזיל עלויות, אבל בדרך לשם מגיע חשבון כבד: מחירי מחשבים ורכיבים עולים, ענקיות הטכנולוגיה משקיעות מאות מיליארדי דולרים במרכזי נתונים, הביקוש לחשמל ולציוד מזנק והעושר שנוצר בבורסה תומך בצריכה. ההערכות מגיעות לתוספת של עד 0.4% לאינפלציה האמריקאית ב-2026, בדיוק כשהפד מנסה לחזור ל-2%

החלק של מסלול הפריים במשכנתאות כמעט הוכפל בתוך שנה, בזמן שהציבור מתרחק מהצמדה למדד. הבחירה משקפת ציפייה להמשך ירידת הריבית בישראל, אבל התמונה העולמית השתנתה: תשואות האג"ח הארוכות מטפסות, השווקים בארה"ב ובאירופה מתמחרים אפשרות להעלאות ריבית, והמשך ההפחתות של בנק ישראל רחוק מלהיות מובטח. מה ההבדל בין פריים, ריבית קבועה ומסלול צמוד מדד, ומה בעצם אומרים נתוני המשכנתאות על ציפיות הציבור?

הריבית הממוצעת עומדת על כ-15.6% בשנה, למעלה מ-80% מהלקוחות אינם נוגעים בסכום החיוב שנקבע להם, ובנק ישראל כבר קבע שהשם השיווקי של המוצר אינו משקף את מה שהוא באמת. הסבר מלא, עם החשבון

בריבית 6% ההחזר לשלוש שנים הוא 1,521 שקל ועלות הריבית 4,756 שקל; ב-12% עלות הריבית מזנקת ל-9,785 שקל

מדד יולי היה מתון מהחששות, אך שוק האג"ח עדיין מעניק סיכוי משמעותי להעלאת ריבית בספטמבר. מול אינפלציה של 3.4% ניצב שוק עבודה שנחלש, ובתווך מחירי אנרגיה גבוהים ופד מפוצל. מדד אוגוסט, שיתפרסם ימים ספורים לפני ההחלטה, עשוי להכריע