קווין וורש השאיר את הריבית בארה"ב על 3.5%-3.75%, אבל בישיבה הראשונה שלו כיו"ר הפד הוא כבר סימן שינוי חד: פחות רמזים לשוק, פחות התחייבויות לגבי הריבית, ויותר דגש על אינפלציה. המשמעות למשקיעים היא שהפד הופך להיות פחות צפוי מבעבר
פרופ' אמיר ירון אמר כי תיסוף השקל מוריד ציפיות אינפלציה, ואם יתקרבו לגבול התחתון של היעד - יוצדקו הורדות ריבית מהירות יותר; במקביל הזהיר את הממשלה: 80% חוב תוצר זה לא ה-60% החדש
מדד המחירים המועדף על הפד עלה באפריל בהתאם לציפיות; נשאר רחוק מיעד ה-2%. מדד הליבה עלה בקצב שנתי של 3.3%, הצמיחה ברבעון הראשון עודכנה מטה ל-1.6%, והשווקים מבינים שהריבית הגבוהה נשארת איתם
בעלי בתים בארה"ב מעדיפים לשמור על המשכנתאות הזולות שלקחו בעבר, במקום לעבור דירה ולקחת משכנתא יקרה יותר. התוצאה: שיפוצי מגורים כבר מהווים 25% מסך ההוצאה הפרטית על בנייה
נשיאת הבנק המרכזי האירופי רומזת שהמספרים המעודכנים ייראו פחות נוחים מתחזית מרץ שדיברה על 2.6% - והשוק כבר מתמחר העלאת ריבית של 0.25%. מחירי האנרגיה והמלחמה במזרח התיכון מחזירים את שאלת הריבית למרכז הבמה
העלייה בתשואת אג"ח ארה"ב ל־10 שנים עשויה להוסיף מיליארדי דולרים לתשלומי הריבית של הממשל האמריקאי. בוול סטריט מזהירים ממעגל מסוכן: אינפלציה גבוהה, גיוסי חוב יקרים יותר ופד שמתקשה להגיב
ארבעה כוחות פועלים בו-זמנית: האינפלציה מהורמוז, הגירעון האמריקאי, הכסף היפני שחוזר הביתה, וענקיות הטכנולוגיה שהפכו למנפיקות חוב ענק. התוצאה - עולם שבו אג"ח ל-30 שנה נוגע ברמות שלא נראו מאז 2007 ומניות צמיחה עוברות תמחור מחדש
המפקח על הבנקים אחראי לכך שהרווחים של הבנקים בשיא, שאין תחרות, ושחבילת ההטבות היא לא באמת חבילת הטבות אלא מבצעי שיווק שגם ככה היו מושקים בצורה כזו או אחרת