איך מנהלים משא ומתן עם הבנק על עמלות וריבית?

המנוף שמזיז ריבית בבנק הוא הצעה קיימת של מתחרה, רצוי בכתב.

במקום לומר "תורידו לי את הריבית", אומרים: "בנק אחר מציע 2.75% על 400 אלף שקל ואתם 2.25%".

הפער שווה 2,000 שקל בשנה לפני מס.

כדאי להתמקד בסעיפים הגדולים: פיקדונות, הלוואות, משכנתה, מט"ח וניירות ערך.

פער של 1% בהלוואה של חצי מיליון שקל חשוב הרבה יותר מעמלה של 5 שקלים.

לקוחות שמחזיקים כסף, מקבלים משכורת גבוהה או מנהלים פעילות עסקית הם רווחיים לבנק ולכן יכולים להתמקח.

הכלי החשוב ביותר הוא נכונות אמיתית לעבור.

גודל הפיקדון כמעט אינו משפר את התעריפון: בהפועלים אותו פיקדון שקלי לשנה משלם 1.99% גם על אלף שקל וגם על מיליון. המיקוח האפקטיבי הוא על מרווח ההלוואה, על עמלות ניירות הערך ועל המרת המט"ח, ובעיקר על מועד הפקיעה של ההטבה, שנקבע מראש ומתחדש רק ביוזמת הלקוח.

שווה לסדר את הסעיפים לפי גודל: פער של 1% בהלוואה של חצי מיליון שקל מגיע ל-5,000 שקל בשנה, ועמלה של 5 שקלים שנגבית מדי חודש מסתכמת ב-60 שקל.

שקל שנחסך בריבית ששולמה שווה יותר משקל שהתקבל בריבית. הפער של 2,000 שקל בפיקדון ממוסה ב-15% ונשארים ממנו 1,700 שקל, בעוד הפחתת ריבית על הלוואה מגיעה במלואה. סכום העמלות שאפשר לחסוך בשנה מצטבר מסעיפים קטנים שכל אחד מהם נראה זניח בנפרד.

האיום שעובד אינו בנק מתחרה אלא אפיק מתחרה. מק"מ לשנה נסחר ב-3.22% עד 3.31%, מעל כל תעריפון פיקדונות, ומי שמציג את המספר הזה מתמקח מול מחיר שוק.

רשימת הסעיפים נבנית מריכוז העמלות השנתי שהבנק שולח. בכרטיסי האשראי מתנהל חשבון נפרד, ושם נכנסת ההשוואה בין מועדוני אשראי.