בג"ץ אישר החרמת 65,000 שקל בשל חשד לעבירות טרור וסחר בנשק

שופט בית המשפט העליון, דוד מינץ, אישר החרמת 65,000 שקל שתפס צה"ל ברשותו של עומר עטיה. ההחמרה נעשתה לאור מידע חסוי, לפיו עטיה קיבל כספים כתגמול בעד עבירות טרור וסחר באמצעי לחימה. צה"ל תפס בביתו של עטיה 40,000 שקל במזומן, 13,300 דולר בהמחאות ו-25,000 שקל בהמחאות, ומאוחר יותר החזיר את המט"ח.

עטיה העלה שורה של טענות, עקרוניות ונקודתיות, נגד ההחמרה. לדבריו, יש להוכיח קשר בין הכספים לבין פעילות בלתי חוקית, ובעניינו לא הוכח קשר כזה, כך שמדובר בפגיעה בחזקת החפות העומדת לו. עוד טען עטיה, כי לא ניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו; ההחרמה פוגעת פגיעה בלתי מידתית בזכות הקניין שלו, שכן לא נשקלו אמצעים חלופיים שפגיעתם פחותה; וכי ההחלטה להחזיר את ההמחאות במטבע זר ולהחרים כסף מזומן היא שרירותית ומהווה אפליה פסולה.

הבעלים השמיע את טענותיו

מינץ מזכיר, כי בג"ץ כבר דחה את הטענה הכללית ולפיה יש להוכיח קשר בין הכסף המוחרם לבין מעשי עבירה. "בכל הנוגע למישור הפרטני, לאחר עיון בחומר הביטחוני החסוי בהסכמת בא  כוח העותר, נחה דעתנו כי קיימת תשתית עובדתית מספקת להצדקת מתן הצו וההחרמה בעקבותיו", ממשיך מינץ. 

"לא התרשמנו כי נפגעה זכותו של העותר להשמעת טענותיו, שעה שהתאפשר לו להגיש השגה ואף להתייצב לדיון לפני הוועדה [לבחינת תפיסת רכוש], אליו הגיע בא כוחו. גם לא מצאנו כי נפל פגם בהנמקת הוועדה בהמלצתה, אשר נשענת על חומר חסוי שמטבע הדברים לא ניתן לפרטו באריכות. 

"גם לא מצאנו כי ההחרמה עליה הורה המפקד הצבאי היא בלתיסבירה או פוגעת באופן בלתי מידתי בזכות הקניין של העותר. הפעלת הסמכות נעשתה בהתבסס על החומר החסוי שעמד לפניו, ותוך השבת חלק מהכספים שנתפסו לידיו של העותר בהתאם להמלצת הוועדה. ולבסוף, אשר לאפליה הנטענת בין הכספים שחולטו לבין אלה שלא חולטו, נודה כי לא ירדנו לסוף דעתו של העותר. בשים לב לכך שכוונתו היא שהיה על המפקד הצבאי להעדיף את חילוט ההמחאות על פני חילוט המזומן, פשיטא כי אין כל פגם בכך שהמפקד הצבאי בחר להחרים כספים שמימושם כרוך בהשקעת המשאבים המינימלית ביותר. אדרבה, הדבר אך מתבקש".

עטיה חויב בתשלום הוצאות בסך 5,000 שקל. השופטים גילה כנפי-שטייניץ ויחיאל כשר הסכימו עם מינץ. את עטיה ייצג עו"ד עבאס עאסי, ואת המדינה - עו"ד אסתי אוחנה.